מי חשוב יותר, גוי או כלב? [איך צריך להסתכל על גוי?] | פורום אוצר התורה מי חשוב יותר, גוי או כלב? [איך צריך להסתכל על גוי?] | פורום אוצר התורה

מי חשוב יותר, גוי או כלב? [איך צריך להסתכל על גוי?]

שלום הלוי

משתמש רגיל
פרסם 5 מאמרים
הודעות
167
תודות
582
נקודות
176
אפשר לעשות את זה חידה, אבל אי"צ העיקר זה המסר.
יש לנו חז"ל שאומר "ללמדך שהכלב מכובד מן הגוי".
רש"י השבוע [פרשת משפטים] (שמות כב, ל): "לכלב תשליכון אותו - אף הגוי ככלב, או אינו אלא כלב כמשמעו, תלמוד לומר בנבלה (דב' יד כא) או מכור לנכרי, קל וחומר לטרפה שמותרת בכל הנאות. אם כן מה תלמוד לומר לכלב, , שהנבילה לגוי והטריפה לכלב, ולמדך הכתוב שאין הקדוש ברוך הוא מקפח שכר כל בריה, שנאמר (שמות יא ז) ולכל בני ישראל לא יחרץ כלב לשונו, אמר הקדוש ברוך הוא תנו לו שכרו". [משום מה קטע זה הושמט מרש"י בפרויקט השו"ת, ואם זה בדוקא, זה ממש מזעזע. העתקתי הנוסח מרש"י עוז והדר שיש ברשותי].
כך צריך להסתכל על גוי. [יש חזלי"ם סותרים?].
 
[משום מה קטע זה הושמט מרש"י בפרויקט השו"ת, ואם זה בדוקא, זה ממש מזעזע. העתקתי הנוסח מרש"י עוז והדר שיש ברשותי]
בהרבה דפוסים אין את זה, ונשמט מחמת הצנזורה [עי' בספר משונצינו ועד וילנא עמוד 119]
ומקורו במכילתא, ומאותה הסיבה אף שם נכתב שהכלב מכובד מן 'העבד'
 
בהרבה דפוסים אין את זה, ונשמט מחמת הצנזורה [עי' בספר משונצינו ועד וילנא עמוד 119]
ומקורו במכילתא, ומאותה הסיבה אף שם נכתב שהכלב מכובד מן 'העבד'
לימוד זכות על "בר אילן"?
נ"ל שבשאר מקומות תמיד יש להם מהדורות מדעיים ותיקוני גרסאות וכו'.
אבל יתכן שאתם צודקים.
 
אפשר לעשות את זה חידה, אבל אי"צ העיקר זה המסר.
יש לנו חז"ל שאומר "ללמדך שהכלב מכובד מן הגוי".

כך צריך להסתכל על גוי. [יש חזלי"ם סותרים?].
הייתי פעם אצל הגרח''ק זללה''ה
ושאלו חכ''א 'האם מותר להעליב עכו''ם'
והגר''ח השיבו 'מותר להעליב חתול?'...
עכתוה''ד פאו''י.
 
לשניהם אין מצוה של הצלת נפשות.
מי אמר?
אסור לחלל את השבת
יכול להיות שיש מצווה, רק שהיא לא דוחה שבת.
[רק מפני דרכי שלום].
גם כלב חייבים להציל מפני דרכי שלום?
מנין לך אחרת?
כפי שאמרתי, אני לא יודע. אשמח בכל ראיה שיביאו לבירור ההלכה (בתקווה שלא תהיה גם למעשה...).
 
הייתי פעם אצל הגרח''ק זללה''ה
ושאלו חכ''א 'האם מותר להעליב עכו''ם'
והגר''ח השיבו 'מותר להעליב חתול?'...
המעשה הובא בתור חז''ל סותר?...

ובכל מקרה, גם אם נניח לנידון הידוע בדבר היחס לתשובותיו של הגר''ח, אין משם ראיה (אם כבר להיפך, נראה דס''ל ללמוד ק''ו מחתול וא''כ החתול יותר קל...)
 
בענין לשנוא גוי [לא קשור למי יותר חשוב, רק בעצם הדבר האם נכון "לשנוא" גוי] מצאתי בגנזי מר' אביגדור מילר זצ"ל.

הרב אביגדור מילר זצ"ל. [משו"ת בגיליון פרשת תולדות]. שאלה: האם מותר לשנוא גויים? תשובה: אתה צריך לדעת שיהודי לא שואל שאלה כזו. יהודים לא עוסקים בשנאת גויים. ואסביר: מצוות ”ואהבת לרעך כמוך“ מתייחסת רק ליהודים, אין מצווה לאהוב גויים. אבל אין שום מצווה לשנוא אותם, וזה גם מאד לא כדאי מכמה סיבות. האחת, השנאה חוזרת בסוף כמו ”בומרנג“.

אם שונאים מישהו, הוא ישנא אותנו בחזרה; מי צריך את זה? ועוד, השנאה היא מידה מגונה. מי שרגיל לשנוא אנשים, אפילו אם הם גויים, השנאה הופכת לחלק מהטבע שלו. הוא נהיה אדם מושחת.

יהודים טובים מתנהגים בנועם לכולם. ר‘ יוחנן בן זכאי אמר על עצמו שלא הקדימו אדם שלום מעולם, אפילו נכרי בשוק (ברכות י“ז). על הח“ח מסופר, שבראדין המדרכות היו צרות מאד ולא יכלו שני אנשים לעבור בהם יחד. והח“ח תמיד היה מוותר למי שבא מולו, ויורד מהמדרכה כדי לאפשר לו לעבור. פעם הוא ויתר כך לגנרל רוסי. התפלא אותו גנרל, ”הרי אני צעיר ואתה איש זקן, למה אתה מוותר לי“? ענה לו הח“ח, ”כך אני עושה לכולם“. התפעל הגנרל מאד ואמר, ”אני בטוח שבזכות זה תאריך ימים“. ברכה מגנרל רוסי...

אסור לשבח או לתת מתנה לגוי לחינם, ”לא תחנם“; אבל מכאן ועד לשנוא יש מרחק.
 
עוד בענין "לשנוא" גוי, מצאתי בגזני:

בישעיהו (פרק טו פסוק ה') כתוב: "לִבִּי֙ לְמוֹאָ֣ב יִזְעָ֔ק", מפרש רש"י וז"ל: "לבי למואב יזעק - נביאי ישראל אינם כנביאי אומות העולם בלעם היה מבקש לעקור את ישראל על לא דבר ונביאי ישראל מתאוננים על פורענות הבאה על האומות". עכ"ל.

וז"ל החומת אנך [לחיד"א] לבי למואב יזעק. אמרו רז"ל נביאי ישראל אינם כנביאי האומות. בלעם היה רוצה לעקור אומת ישראל על לא דבר. ונביאי ישראל מתאוננים על צער האומות. עכ"ל.
 
המעשה הובא בתור חז''ל סותר?...

ובכל מקרה, גם אם נניח לנידון הידוע בדבר היחס לתשובותיו של הגר''ח, אין משם ראיה (אם כבר להיפך, נראה דס''ל ללמוד ק''ו מחתול וא''כ החתול יותר קל...)
הגר''ח ז''ל בא לתמוה על השואל מאי ס''ד לאסור
וראיתי וגם שמעתי עוד מעשים שהקפיד לכנות העכו''ם חתולים וכיו''ב.
 
אם יש בזה דרכי שלום למה לא?
דרכי שלום זה סכנה ליהודי, לא קשור לגוי כלל.
לא יודע. נראה לי שמצינו את השלב שאפשר להעלות סברות וכרגע צריך להתחיל לחפש מקור כל שהוא שיהיה אפשר להתחיל ממנו את הסוגיא.

הייתי מתחיל לחפש כי הנידון מעניין אותי, אבל הראש ישיבה שלי כנראה לא היה מתגאה בי... אני סומך על הת''ח דהכא שעד שאקיץ משנתי כבר יהיו כמה וכמה מ''מ מפורטים...
 
בענין לשנוא גוי [לא קשור למי יותר חשוב, רק בעצם הדבר האם נכון "לשנוא" גוי] מצאתי בגנזי מר' אביגדור מילר זצ"ל.

הרב אביגדור מילר זצ"ל. [משו"ת בגיליון פרשת תולדות]. שאלה: האם מותר לשנוא גויים? תשובה: אתה צריך לדעת שיהודי לא שואל שאלה כזו. יהודים לא עוסקים בשנאת גויים. ואסביר: מצוות ”ואהבת לרעך כמוך“ מתייחסת רק ליהודים, אין מצווה לאהוב גויים. אבל אין שום מצווה לשנוא אותם, וזה גם מאד לא כדאי מכמה סיבות. האחת, השנאה חוזרת בסוף כמו ”בומרנג“.

אם שונאים מישהו, הוא ישנא אותנו בחזרה; מי צריך את זה? ועוד, השנאה היא מידה מגונה. מי שרגיל לשנוא אנשים, אפילו אם הם גויים, השנאה הופכת לחלק מהטבע שלו. הוא נהיה אדם מושחת.

יהודים טובים מתנהגים בנועם לכולם. ר‘ יוחנן בן זכאי אמר על עצמו שלא הקדימו אדם שלום מעולם, אפילו נכרי בשוק (ברכות י“ז). על הח“ח מסופר, שבראדין המדרכות היו צרות מאד ולא יכלו שני אנשים לעבור בהם יחד. והח“ח תמיד היה מוותר למי שבא מולו, ויורד מהמדרכה כדי לאפשר לו לעבור. פעם הוא ויתר כך לגנרל רוסי. התפלא אותו גנרל, ”הרי אני צעיר ואתה איש זקן, למה אתה מוותר לי“? ענה לו הח“ח, ”כך אני עושה לכולם“. התפעל הגנרל מאד ואמר, ”אני בטוח שבזכות זה תאריך ימים“. ברכה מגנרל רוסי...

אסור לשבח או לתת מתנה לגוי לחינם, ”לא תחנם“; אבל מכאן ועד לשנוא יש מרחק.
לשנוא ולאהוב זה דיון נפרד.
 
חזור
חלק עליון