פסח, חודש ניסן מי התיר לכם לבטל מצוות חינוך למצה???

[ירושלמי יונגרמאן]

הדין שנפסק בשו"ע הוא שקטן שיכול לאכול מצה אביו חייב להאכילו, והנה רוב הקטנים מגיל שלוש עד גיל עשר בערך לא יכולים לאכול מהמצות שלנו כזית בכא"פ, ולכן לכאורה אין עליהם דין חינוך, אלא שהיום כשעלו לא"י יהודים מגלות תימן, נתברר שיש עוד סוגים של מצות שלא נראה לי שמישהו מפקפק בכשרותם, אולי הם לא מהודרות או שלא נהגנו לאכול אותם או שזה ספאסט נישט, אבל ברור שהם כשרות ושקטנים יכולים לאכול מהם כזית בכא"פ בקלות, ולכן אני שואל מי התיר לנו להחמיר בגלל שאנחנו לא מכירים ולבטל מצוות חינוך?

 

[נראים הדברים]

הדין שנפסק בשו"ע הוא שקטן שיכול לאכול מצה אביו חייב להאכילו, והנה רוב הקטנים מגיל שלוש עד גיל עשר בערך לא יכולים לאכול מהמצות שלנו כזית בכא"פ,

יכולים
כמדומה אפילו בגיל שנתיים גם כן
עכ"פ כזית של זמנינו

 

[נראים הדברים]

אלא שהיום כשעלו לא"י יהודים מגלות תימן, נתברר שיש עוד סוגים של מצות שלא נראה לי שמישהו מפקפק בכשרותם, אולי הם לא מהודרות או שלא נהגנו לאכול אותם או שזה ספאסט נישט, אבל ברור שהם כשרות ושקטנים יכולים לאכול מהם כזית בכא"פ בקלות,

אתה מדבר מידיעה? טעמת פעם? אתה באמת חושב שזה ספוגי כמו לחם רגיל?

 

[אמת נהדרת]

אבל ברור שהם כשרות

הגרש"ז אוירבך זצ"ל כותב בספר הליכות שלמה [פסח, פ"ט סמ"א הערה פ'], המנהג בין האשכנזים, לעשותה דקה ככל האפשר. ואין לאשכנזי להקל, לאכול מצה עבה יותר מהרגיל.

החשש הוא שמצות עבות מגיעים לידי חימוץ מהר.

 

[מביט ומשיב]

והנה רוב הקטנים מגיל שלוש עד גיל עשר בערך לא יכולים לאכול מהמצות שלנו כזית בכא"פ,

אם ננקוט שהכזית קטן וכדא"פ זה השיעור הגדול, אז יכולים ויכולים.

 

[נראים הדברים]

הגרש"ז אוירבך זצ"ל כותב בספר הליכות שלמה [פסח, פ"ט סמ"א הערה פ'], המנהג בין האשכנזים, לעשותה דקה ככל האפשר. ואין לאשכנזי להקל, לאכול מצה עבה יותר מהרגיל.

החשש הוא שמצות עבות מגיעים לידי חימוץ מהר.

אפשר לעשות מצה רכה באותו עובי של הקשה.
(זה בס"ה קצת יותר מים)

 

[צריך עיון]

הדין שנפסק בשו"ע הוא שקטן שיכול לאכול מצה אביו חייב להאכילו, והנה רוב הקטנים מגיל שלוש עד גיל עשר בערך לא יכולים לאכול מהמצות שלנו כזית בכא"פ, ולכן לכאורה אין עליהם דין חינוך, אלא שהיום כשעלו לא"י יהודים מגלות תימן, נתברר שיש עוד סוגים של מצות שלא נראה לי שמישהו מפקפק בכשרותם, אולי הם לא מהודרות או שלא נהגנו לאכול אותם או שזה ספאסט נישט, אבל ברור שהם כשרות ושקטנים יכולים לאכול מהם כזית בכא"פ בקלות, ולכן אני שואל מי התיר לנו להחמיר בגלל שאנחנו לא מכירים ולבטל מצוות חינוך?

טפי הי''ל לשאול על מצות בשיעור הקטן
ואפ' דלענין חינוך סומכים על כזית של זמנינו [והגאון קה''י כ' במכתב לת''ח לסמוך ע''ז לענין מרור בשעה''ד].

 

[ירושלמי יונגרמאן]

אתה מדבר מידיעה? טעמת פעם? אתה באמת חושב שזה ספוגי כמו לחם רגיל?

ככה זה נראה, לא טעמתי.

הגרש"ז אוירבך זצ"ל כותב בספר הליכות שלמה [פסח, פ"ט סמ"א הערה פ'], המנהג בין האשכנזים, לעשותה דקה ככל האפשר. ואין לאשכנזי להקל, לאכול מצה עבה יותר מהרגיל.

החשש הוא שמצות עבות מגיעים לידי חימוץ מהר.

מסתמא אם הוא היה באי בודד בלה"ס הוא היה אוכל את זה לכתחילה, וממילא הדרא קושין לדוכתא

טפי הי''ל לשאול על מצות בשיעור הקטן
ואפ' דלענין חינוך סומכים על כזית של זמנינו [והגאון קה''י כ' במכתב לת''ח לסמוך ע''ז לענין מרור בשעה''ד].

ברור לי שלסמוך על הכזית הקטן, זה יותר חמור מלאכול מצה שלאף אחד אין טענה ספציפית על כשרותה ומהודרותה, וכל הבעיה היא שלא הורגלנו בה.

 

[צריך עיון]

ברור לי שלסמוך על הכזית הקטן, זה יותר חמור מלאכול מצה שלאף אחד אין טענה ספציפית על כשרותה ומהודרותה, וכל הבעיה היא שלא הורגלנו בה.

השאלה אם נוהגים להקפיד על הקטנים בשיעור זה
הנוסח 'לסמוך' על הכזית הקטן אינו מדויק, דהרי איירי' במי שאינו מחוייב אם אין זה השיעור [לכאו', אומנם לטענת כ''ת גופה הרי יתכן שיש לדון לפי מצה עבה ורכה].
בלא''ה לכאו' מי שיכול לאכול מצה מפוררת ואפי' טבולה במים ג''כ חייב, וכמדו' דזה לא פחות קל לאכילה ממצה 'תימנית' הנ''ל

 

[כהן קרב]

בלא''ה לכאו' מי שיכול לאכול מצה מפוררת ואפי' טבולה במים ג''כ חייב, וכמדו' דזה לא פחות קל לאכילה ממצה 'תימנית' הנ''ל

האם פשוט למעכ"ת שיש חינוך על כזה אופן - שאיננו הצורה הרגילה לקיום המצוה
נראה פשוט מסברא שחינוך הוא על הדרך הפשוטה לקיום המצוה ולא על כל מיני היכי תמצי

 

[עוזי ומגני]

האם פשוט למעכ"ת שיש חינוך על כזה אופן - שאיננו הצורה הרגילה לקיום המצוה
נראה פשוט מסברא שחינוך הוא על הדרך הפשוטה לקיום המצוה ולא על כל מיני היכי תמצי

בחינוך יש ב' חלקים, א' להרגיל אותו בקיום המצוות, וזה לכאו' לא מקיימים באופן שאינו הדרך הרגילה.
אולם יש גם את החיוב שהטילו על האב שבנו יקיים המצווה כפי תיקונה, [וגם זה דדוקא באופן של חינוך, דאם יעשה זה בצורה שמשניאה על הילד, וודאי לא היה בכלל התקנה].
וע"כ אם מקיים בזה המצווה לכתחילה, לכאו' נראה שחייב לתת לו אף בכה"ג, דס"ס יש כאן קיום מצווה, [ומקובל מהגרי"ש שאין חיוב חינוך על קיום בדיעבד,]
ואדרבא מחנכו לקיים המצווה בכל אופן שאפשר, ואפי' במצבים שאינו יכול לאכול כרגיל.

 

[צריך עיון]

האם פשוט למעכ"ת שיש חינוך על כזה אופן - שאיננו הצורה הרגילה לקיום המצוה
נראה פשוט מסברא שחינוך הוא על הדרך הפשוטה לקיום המצוה ולא על כל מיני היכי תמצי

מה מגדיר צורה פשוטה?
לכאו' כל צורת אכילה שמתאימה לגדול בין בן 19 בין בן 91 הקטן חייב בחינוך כה''ג