מחבר ספר תורני? מדריך דפוס מקצועי ומפורט

[מכון באר שלמה]

מועניין להוציא חיבור חדש לקראת חג הפסח הקרוב?
אחר עמל ויגיעה, זכית לכתוב ספר חדש מפרי עמלך?
חפץ לההדיר ולהאיר את העולם בתורת זקנך זיע"א?

מצורף מדריך דפוס, מושגים, מונחים, וכל מה שקשור לדפוס:

ראשית כל;
הדפסת ספר מחולקת למספר פרמטרים:
נייר - ישנם מספר סוגי נייר; נטול עץ - (מיוצר מעץ, 5% מהבלילה ממנה מיוצר הנייר הינו עץ, עובר עיבודים רבים) הנייר הקלאסי להדפסה ולכתיבה.
כרומו - דומה לנטול עץ, אך מתווסף בו ציפוי נוסף שהופך אותו למבריק יותר, מוגן יחסית בפני מים ופגעי הזמן. משמש להדפסת ספרי תמונות/ צבע מלא, ולחילופין סידורים וחומשים בהם השימוש תדיר, והם חשופים במיוחד לפגעי הזמן.
בייבל - נייר נטול עץ ברמת צפיפות גבוהה מאוד, כך שניתן להדפיס על נייר דק במיוחד, משמש בעיקר לספרים מרובי עמודים. מחירו יקר (כמעט כפול מנייר רגיל) ההדפסה עליו מורכבת יחסית, ולא כל בתי הדפוס עובדים אתו, כך שלעיתים זול יותר לחלק לב' כרכים.
ישנם עוביי נייר שונים, עובי הנייר נקבע לפי משקל גיליון שלם (100*70 ס"מ), מידות העובי הנפוצות הינם 40/45/50 גרם בנייר בייבל, 70/80/90 גרם בנטול עץ, 80/90/110/130/150/170/190/250/270/300/350 גרם בנייר כרומו.
בדר"כ משתמשים להדפסת ספרים בנייר בעובי 80 גרם, אמנם בספרים עבים או דקים יותר מקובל השימוש בנייר 70 ו 90 גרם. (ניתן להשתמש גם בנייר 60 גרם, אך אנו לא ממליצים עליו כיוון שהוא חלש ונקרע. כמו"כ ניתן להשתמש בנייר 110 גרם, אך זה מקשה על פתיחת הספר, וגורם לו להיסגר ללא הפסקה). נייר עבה יותר משמש בעיקר לכריכה (כריכת פרוצס - תדביק בכריכה קשה, וכריכה רכה לסוגיה), ואף לפורזץ.
ניר נטול עץ מגיע בצבעים לבן/ קרם, נייר קרם מקל על פעילות המוח בעת הקריאה, אך לא בכל ספר הוא מתאים וצריך לבדוק.

הדפסה:
קיימים שני שיטות הדפסה:
דיגיטל: הדפסה דיגיטלית, כעין המדפסת הביתית / משרדית שיש לכל אחד מאיתנו רק מעט יותר משוכללת. ההדפסה הדיגיטלית נושאת עלות לכל פעימת דפוס, ובכללי נחשבת ליקרה יותר, (בעבר, אף הייתה נחשבת לפחות איכותית, אמנם כיום ב"ה ישנם בתי דפוס דיגיטליים איכותיים במיוחד) אך ממומלצת במיוחד לכמויות קטנות או לדד ליין לחוץ.
אופסט: הדפסה על ידי לוחות מתכת ייחודיות בגודל גיליון שלם. (כעין חותמת), ההדפסה עצמה זולה יותר, והמחיר פר עותק הינו מינורי ממש, אולם, שיטה זו נושאת בחובה עלות (חד פעמית) לא קטנה של ייצור לוחות. שיטה זו נחשבת לאיכותית במיוחד, אך אורכת זמן רב יותר.
באופן כללי: אני ממליץ בהדפסת כמויות של 700 עותקים ומעלה, או כאשר מתכננים לעשות לספר הדפסה חוזרת, או כאשר חשוב הדיוק בגווני אפור לבצע הדפסת אופסט. בהדפסת כמויות של 400 ומטה, ואין מחשבה להדפסה חוזרת אני ממליץ על הדפסה דיגיטלית. כאשר הנתונים הם איפשהו באמצע אני ממליץ על ייעוץ מקצועי.

קיפול - איסוף - תפירה:
השלב הבא הינו קיפול - איסוף - תפירה, בהדפסת אופסט מדפיסים את הספר על גבי גיליון שלם, ואף בדיגיטל מדפיסים בדר"כ על מספר עמודים בו זמנית, כך שצריך לקפל את הספר לגודלו המקורי, לאסוף את כלל הדפים הנפרדים ולתופרם יחד. בשלב זה ה'בלוק' או במילים אחרות 'פנים הספר' מוכן.
חשוב מאוד: בעיקר בדיגיטל, בו לרוב בתי הדפוס אין מכונת תפירה דיגיטלית, לא לוותר בכריכה קשה על תפירה ולהתפשר על הדבקה, זה חשוב מאוד הן לנראות של הספר, והן לכך שיוכלו לפתוח אותו בצורה נורמלית.


כריכה:
נעבור לכריכה, ישנם שני סוגים מרכזיים בכריכה קשה:
תדביק: כריכת קרטון עליה מודבק נייר כרומו 300 גרם עליו מודפסת עיצוב הכריכה, כריכה זו יכולה להכיל מעבר צבעים ותמונות, ומספר צבעים ללא הגבלה או תוספת מחיר. כריכה זו זולה יחסית. וניתן להוסיף לה השבחות ייחודיות, כגון לכה סלקטיבית/ לכה שטוחה וכדו' שמדרגים את מראה הספר ללא היכר. הכריכה מגיעה בדר"כ בציפוי למנציה מבריק/ מט.
הטבעה: כריכה קרטון עליה מודבק בד כלשהו, כאשר הבד הנפוץ ביותר הינו סקאי. כאשר עיצוב הכריכה מוטבע על גבי הסקאי על ידי גלופות מגנזיום. גלופה אחת בלינד (עיוור ללא צבע, הטבעה בצבע הסקאי) עליו אפשר להוסיף פויל שקוף ומבריק, וכל צבע נוסף מחייב גלופה נוספת בתוספת פויל באותו צבע. בדר"כ מקובל להוסיף שני צבעים זהב או כסף ושחור. כך שבסה"כ ישנם 3 הטבעות.
הכריכה המקובלת בספרי קודש היא כריכת סקאי עם 3 הטבעות, אך לאט לאט נכנס יותר ויותר כריכות הפרוצס - תדביק. (בעיקר בספרים פחות תורניים קלאסיים, אלא יותר סביב התורני כעין ביוגרפיה, חינוך, שלום בית, וכדו').

ליין:
השלב הסופי בו מורחים דבק גב, מחברים את הבלוק - פנים הספר לכריכה, מחזקים את הספר, ואורזים אותו בקרטון/ שרינק.

 

[מכון באר שלמה]

חלק ב' - אנשי מקצוע הנותנים הצעות מחיר לדפוס:

מתווך דפוס: מתווכי הדפוס נחלקים לשניים, אלו שממליצים תמיד על דפוס/ מפיק דפוס מסוים, בדר"כ מקבלים 2-3% מאותו דפוס/ מפיק על ההמלצה.
זן נוסף, או כאלו שלמדו את עולם הדפוס לאשורו ויודעים היטב איזה דפוס מתמחה בכל דבר, מתווכים אלו לוקחים 10% ומעלה מהלקוח, לעיתים המחזור שלהם גדול, והם מקבלים מהדפוס הנחה של כ 5-7%, אך בכל מקרה הם יקרים מהדפוס. אמנם עדיין כאשר אין מפיק דפוס מומחה בשטח שווה למחבר שאינו בקיא בהליכי הדפוס ללכת עליהם, כיוון שבמקצועיות שלהם הם חוסכים מהלקוח הרבה עוגמת נפש וכאב ראש.

מפיקי דפוס: מחיר הדפוס מורכב משני חלקים, חומרי הגלם ועבודת הדפוס. לדוג' נייר, לוחות, כריכה, גלופות וכדו', בתי הדפוס לא מייצרים, והם קונים זאת מספק ומוכרים בסביבות ה 25% רווח (זאת מלבד הרווח על העבודה עצמה). מפיקי הדפוס רוכשים את חומרי הגלם ישירות מהספק, בנוסף אף על העבודות הדפוס כגון הדפסה קיפול - איסוף - תפירה וכדו', הדפוס מחויב להעניק להם מחיר זול משמעותית בשל המחזור הגבוה שגורם לדפוסים לריב עליהם. מפיקי הדפוס משלמים על עבודת הדפוס בסביבות ה 20% פחות ממחיר אותו הדפוס מעניק לפרטיים. ומתמחרים במחיר מעט זול יותר מבתי הדפוס.
למפיקי הדפוס ישנו יתרון משמועתי על בתי הדפוס מלבד ההפרש הקטן במחיר, בניגוד לדפוסים שרוכשים מכונות במיליוני ש"ח, מעסיקים עשרות עובדים וכדו', כך שהם לוקחים גם עבודות שהדפוס שלהם לא מתמחה בהם, מפיקי הדפוס עובדים עם מספר דפוסים על מנת לספק את המחיר הזול ביותר.

בתי הדפוס: ללקוחות קטנים קשה מאוד לעבוד עם דפוסים גדולים, אך בעבודת ענק, או במקרה בו הדפוס מועניין בעבודה ספציפי זו, אין מי שיוכל להתחרות עם בתי הדפוס במחיר. בסופו של דבר גם המתווכים וגם המפיקים, הם בעלי מקצוע שתלויים בבתי הדפוס. (אמנם, באופן כללי, לעיתים הדפוסים מעדיפים שיגיעו דרך מפיקים המספקים שירות ייעוץ מקצועי למחברים, כך שהם פנויים להדפסה עצמה, ולא להלוך יילך עם כל מחבר, אין להם כח לכך).