מה הפירוש "שלא ירחקו את הקץ"

[חלקינו בתורתך]

השבועה השלישית מן הג' שבועות שהשביע הקב"ה את ישראל
כמו שכתוב לפנינו בגמ' (כתובות קי"א א') היא "שלא ירחקו את הקץ.
רש"י מביא לישנא אחרינא "שלא ידחקו את הקץ"
מה הפירוש לגירסה הראשונה "שלא ירחקו את הקץ"
רש"י מפרש "בעוונות"
וצ"ע, מה שייך על זה שבועה, ואיך יודעים אם מרחקים את הקץ או לא?

 

[י"ג מידות]

בעצם קושייתך היא "והרי מושבע ועומד מהר סיני"
השיבו ע"ז שזה לזרז אותו בזהירות מעוונות.

 

[תלמיד וחבר]

הייתי ממשיל את זה לשני אנשים שלא הסתתרו יחד והחליטו לקחת פסק זמן
מאותו הרגע נוצר חשש שמה יבואו להעמיק את הפרידה תוך תחושת חוסר מחוייבות לחלוטין
על כך הם ישביעו האחד את השני שלא להרגיש יותר לא מחוייבים מחמת הפרידה, ולא להעמיק את הפרידה יותר ממה שהיה קודם
כך השביע הקב"ה את עם ישראל שלא תיווצר תחושה שממילא אנחנו בגלות, ולכן חלילה שלא יעמיקו את הגלות ע"י תוספת פירוד הנובעת מהגלות

 

[י"ג מידות]

הייתי ממשיל את זה לשני אנשים שלא הסתתרו יחד והחליטו לקחת פסק זמן
מאותו הרגע נוצר חשש שמה יבואו להעמיק את הפרידה תוך תחושת חוסר מחוייבות לחלוטין
על כך הם ישביעו האחד את השני שלא להרגיש יותר לא מחוייבים מחמת הפרידה, ולא להעמיק את הפרידה יותר ממה שהיה קודם
כך השביע הקב"ה את עם ישראל שלא תיווצר תחושה שממילא אנחנו בגלות, ולכן חלילה שלא יעמיקו את הגלות ע"י תוספת פירוד הנובעת מהגלות

כ"כ נכון. וכ"כ מחזק.

 

[שלמה וייסמן]

בעקבות הנידון בדעת גדולי ישראל אודות הג' שבועות, הנה אין שום משמעות לענין, מכיון שמוסכם כל כולם שההתגרות הציונית באומות העולם היתה שלא כדין והכניסה לסכנה גדולה רבבות יהודים, והמיטה אסונות רבים רח"ל, א"כ איפה הנידון מבחינה רוחנית האם יש מקום לייחס את האסונות הנוראיים של מלחה"ע השניה לעבירה על השבועה ובזה כמובן לא עסקו גדולי הדורות, וידוע לי מת"ח גדולים שליט"א שסברו שיש לזה מקום, והובא רמז לדבר שבחלק מהשבועות נאמר אם תעירו ובאחת נאמר מה תעירו שלשון זו מתפרשת שאכן עברו על השבועה, ובנוגע לנידון אם לאחר שעברו יש מניעה להציל מידם, כמובן בזה דעת הגה"ק מסאטמר מחודשת וכפי שהתבטאו גדולי הדורות בסגנונות שונים אודות הנאבק עם הליסטים...