פסח, חודש ניסן מהו רגע השיא של ליל הסדר?

[עוזי ומגני]

סליחה שאני חוזר לנושא של האשכול:

דוקא נראה לי שמלשון הרמב"ן על התורה מוכח כן כמשפט הדרמטי,
וז"ל הרמב"ו סוף פרשת בא:
ומן הנסים הגדולים המפורסמים אדם מודה בנסים הנסתרים שהם יסוד התורה כלה שאין לאדם חלק בתורת משה רבינו עד שנאמין בכל דברינו ומקרינו שכלם נסים אין בהם טבע ומנהגו של עולם וכו' הכל בגזירת עליון וכו'.

זכורני שלפני כמה שנים היה ביתד כזה מכתב מר' נסים זצ"ל בער"פ אולי ציטוט מדרשת שבת הגדול שלו אולי הלומדים יבאו פה הציטוט

 

[עוזי ומגני]

זכורני שלפני כמה שנים היה ביתד כזה מכתב מר' נסים זצ"ל בער"פ אולי ציטוט מדרשת שבת הגדול שלו אולי הלומדים יבאו פה הציטוט

שו"ר שכן כתב הגרנ"ק בהקדמתו לחו"ש פסח

 

[מילתא בטעמא]

לא נעים לי,
אבל אני משוכנע שהמשפט הדרמטי שכתבת ככותרת של תהליך של התרוממות,
לצאת מליל הסדר מחוזקים יותר באמונה, להתחזק באמונה בהשגחה פרטית, שכל הקורה לנו בחיים הכל הוא "כמה שנאמר".
פשוט לא נכון, ואם יצאת מליל הסדר מהתחושה הזו, לא יצאת ידי חובת סיפור יציאת מצרים.

לא נעים לי. אבל אתה פשוט טועה.
תכלית ליל הסדר לחזק את האמונה.

 

[זרח לווין]

פשוט לא נכון, ואם יצאת מליל הסדר מהתחושה הזו, לא יצאת ידי חובת סיפור יציאת מצרים.

הנקודה בליל הסדר ובכל יצי"מ מה שהקב"ה בא להעביר לנו, (כמו שפירשו הראשונים) הוא שהקב"ה מגלה את שמו רק על עם ישראל, ולקח אותם אליו להיות חלק מהתקדמות העולם ולהביא אותם לתיקונם, ואת זה אף אחד לא יפריע לו לעשות.

השגחה פרטית זה גם אותה נקודה. רק בשפה אחרת,
שכולנו חלק מתהליך של תיקון העולם ולכך הקב"ה משגיח עלינו בפרטות משא"כ על חיות השדה ושאר הבריות שהשגחה היא רק לקיון המין וכשיטת החינוך והרמב"ן.

 

[יהודה אזולאי]

לא קראתי את כל מה שכתבו לעיל
אצלנו רגע השיא זה סיפור עשר המכות ע"י המחשות לניסים שהיו במצרים
(זה לוקח יותר משעה)

 

[גרינפלד]

חצות הלילה
''ויהי בחצי הלילה''

ביבמות (ע"ב א') מבואר שהסיבה שמכתב בכורות הייתה בחצות - כי אז זו עת רצון,
ועי' בזרע שמשון עה"ת מה שכתב בזה.​

הטעם שהקדוש ברוך הוא הכה הבכורות דוקא בחצות לילה, שקודם זה לא היה אפשר, שאם היה מכה הבכורות בשליש הלילה או ברביע הלילה עדיין היה שהות בחצי שהות הלילה הראשונה שהיא שעת הדין, והיה מקום למידת הדין לקטרג על ישראל, ודילמא היה מפקיד דינא חס ושלום על ישראל גם כן הואיל שהיא שעת הדין, ומשום הכי המתין ברגע אחרון של חצי הלילה הראשונה ותיכף ומיד עשה דין במצרים, ואחר כך התחיל חצי לילה האחרונה דהיינו הרחמים, ואז אין עוד למקום למידת הדין לקטרג.​

 

[היא אוצרו]

השגחה פרטית זה גם אותה נקודה. רק בשפה אחרת,
שכולנו חלק מתהליך של תיקון העולם ולכך הקב"ה משגיח עלינו בפרטות משא"כ על חיות השדה ושאר הבריות שהשגחה היא רק לקיון המין וכשיטת החינוך והרמב"ן.

אני חושב שאתה צודק, אבל עדיין ההבדל הוא לא רק בשפה אלא גם בשימת הדגש.
אולי אני יאמר עוד משהו, אני צעיר ממש, ובדור שלי אנחנו רגילים עם ההשגחה ומאוד קל לנו להבין את זה, זה נקודה פשוטה מאוד שהדורות הקודמים והגדולים מאיתנו הצליחו להכניס לנו את זה חזק מאוד. אבל הנקודה של ההבנה שהעולם מתקדם לאיפה שהוא, שאנחנו חלק מרכזי בניהול של העולם זה נקודה חדשה לגמרי.
אולי אני טועה אבל העיקר שהדברים יתחדדו.

 

[זרח לווין]

אבל הנקודה של ההבנה שהעולם מתקדם לאיפה שהוא, שאנחנו חלק מרכזי בניהול של העולם זה נקודה חדשה לגמרי.
אולי אני טועה אבל העיקר שהדברים יתחדדו.

דרכו של הרמח"ל זה לא דבר חדש

 

[היא אוצרו]

דרכו של הרמח"ל זה לא דבר חדש

כמובן.
דבר חדש לצעירים כמוני...

 

[ללמוד התורה]

ליל הסדר- לילה אפוף הוד וקדושה, שטומן בחובו רגעים רבים של התעלות והתרוממות הרוח,
שאל אותי ידיד, מתי לדעתי רגע השיא של הלילה הקדוש הזה, (שאלת תם, אך נוגעת בלב ליבה של הסדר).
עניתי לו שבמבט ראשון התשובה היא אינדבידואלית, יש שיאמרו שבאמירת ההגדה הוא הזמן הנשגב, שבו קוב"ה וכל פמליא דיליה, באים לשמוע את סיפור יצי"מ.
ויש שיגדילו לדייק, שהשפיץ הוא בשאגת "ונצעק אל ה' אלוקי אבותינו".
יש שיאמרו שבאכילת המצה, ברגעים בהם אנו מקיימים את מצוות הלילה מדאורייתא,
והמצה הרי ידוע סגולתה, כמיכלא דמהימנותא, ומיכלא דאסוותא.
ויש שיפרשו סודות נשגבים בעת שוררם פיוט "חד גדיא".
וכו' וכדו' כיד ה' הטובה על מגידי השיעורים למיניהם.
אך לענ"ד, כל הרגעים הם שיאים אדירים, וכל רגע, או מעשה בלילה זה, הוא נשגב ומרומם, שאין לנו בו השגה,
אבל המיקוד שלנו כאנשים פשוטים שאין לנו עסק בנסתרות, צריכים לקחת מכל הרגעים הללו דבר אחד, והוא:
לצאת מליל הסדר מחוזקים יותר באמונה, להתחזק באמונה בהשגחה פרטית, שכל הקורה לנו בחיים הכל הוא "כמה שנאמר".
ליל הסדר אינו אוסף של רגעים מענינים, ומעשים מרגשים, אלא תהליך של התרוממות, ומסע של התעלות.
אשמח לשמוע דעת חוו"ר הפורום הנפלא שלנו בעניין.

מזגו לו כוס שני 'וכאן הבן מאביו שואל' ופירשו צדיקים (בית אהרן עט:, ועוד), שנרמז בדבריהם הקדושים כי בגשת האדם לשאלת 'מה נשתנה' נעשה 'עת רצון' בשמי מרום. ואפשר להתפלל ולבקש משאלות לבו, והיינו 'הבן שואל' יכול כל איש מבני ישראל הנקראים 'בנים למקום' לבקש בקשותיו מאביו שבשמים.