מדוע עבד עברי מותר בשפחה כנענית?

[גרינפלד]

שיטת הרמב"ן קידושין ט"ז א' כי יש קנין איסור;
ובתוס' (יבמות ע' ב' ד"ה אלמא) פי' את דברי הגמ' (שם) "לא קני ליה רביה", שהכוונה שלא קנוי לענין מצוות, ומה שמותר בשפחה הוא כדי לעבוד את הדין;
ולרמב"ן - כוונת הגמ', כמו שפירשו שם הרשב"א והריטב"א - שיכול לצאת שלא מדעת האדון, כגון בגירעון כסף ובשש ויובל.

 

[גרינפלד]

וכמדומה שבבעלי התוס' יש לשון שע"ע יורד מהקדושה,
וכ"כ הח"ח בשמירת הלשון כמדומה שבשביל לתקן מה שגנב - אמרה התורה שירד מקדושתו.

 

[גרינפלד]

והיש"ש (קידושין פ"א סי' כב) כתב שמותר רק בשפחה כנענית שהיא בת בנים,
מיהו אחרי שהותר בה - מותר גם אם עכשיו אינה ראויה להוליד.

וב'מתורתן של ראשונים' (גיטין מא, ב) מביא משו"ת מהרח"ש (ח"ג סי' מה) שכל ההיתר הוא רק בשביל להוליד;
והגאון ר"ד בן נחמיאש (שם) נוקט שמותר גם באילונית.

ולכאורה היש"ש ומהרח"ש מתאימים עם דברי התוס' ביבמות,
והר"ד בן נחמיאש - מתאים עם דברי הרמב"ן.

מיהו זה לכאורה פשוט שלמסור בעל כרחו של עבד - זה רק כדי שיהיו לאדון ולדות, וממילא רק אם היא בת בנים.
ועי' תמורה ל' א'.