מדוע נחלקו ל"ו מלאכות בנפרד וג' מלאכות בנפרד

[געגועים]

פרשת ויקהל​

אֵלֶּה הַדְּבָרִים, חז"ל דרשו (שבת צז:) דברים, הדברים, אלה הדברים, אלו ל"ט מלאכות שנאמרו למשה בסיני.

צריך להבין למה באמת נכתב הרמז דווקא באופן כזה, שנחלקו ל"ו מלאכות בנפרד וג' מלאכות בנפרד. ונראה שרצה לרמז אמרם (שבת עג:) היינו זורה היינו בורר היינו מרקד, אביי ורבא דאמרי תרוייהו כל מילתא דהויא במשכן אע''ג דאיכא דדמיא לה חשיב לה, ולכן להורות נתן רמז להפריד ג' מלאכות בנפרד בתיבת הדברים לרמז על אלו ג' מלאכות זורה בורר מרקד.​

 

[גרינפלד]

[]צריך להבין למה באמת נכתב הרמז דווקא באופן כזה, שנחלקו ל"ו מלאכות בנפרד וג' מלאכות בנפרד. ונראה שרצה לרמז אמרם (שבת עג:) היינו זורה היינו בורר היינו מרקד, אביי ורבא דאמרי תרוייהו כל מילתא דהויא במשכן אע''ג דאיכא דדמיא לה חשיב לה, ולכן להורות נתן רמז להפריד ג' מלאכות בנפרד בתיבת הדברים לרמז על אלו ג' מלאכות זורה בורר מרקד.[/]

יישר כוח עצום!!!
נפלא ביותר!!!

וזה מתאים גם עם הירושלמי, שבורר משמר ומרקד הם שלשה,
רק אינני יודע חשבון המלאכות לפי הירושלמי.

 

[געגועים]

רק אינני יודע חשבון המלאכות לפי הירושלמי

מה כוונתך?

 

[גרינפלד]

מה כוונתך?

שלכאורה אם יש גם משמר - נמצא שיש ארבעים מלאכות,

וצ"ע,

ואולי מוחקים את מעבד או מולח, שמבואר בגמ' שמלאכות אלו כפולות.

 

[גרינפלד]

צריך להבין למה באמת נכתב הרמז דווקא באופן כזה, שנחלקו ל"ו מלאכות בנפרד וג' מלאכות בנפרד. ונראה שרצה לרמז אמרם (שבת עג:) היינו זורה היינו בורר היינו מרקד, אביי ורבא דאמרי תרוייהו כל מילתא דהויא במשכן אע''ג דאיכא דדמיא לה חשיב לה, ולכן להורות נתן רמז להפריד ג' מלאכות בנפרד בתיבת הדברים לרמז על אלו ג' מלאכות זורה בורר מרקד.

הנה כזאת יש קצת הערה בתוס' פסחים (קי"ז ב') בשם המדרש,
שבמצרים עבדו עבודת פרך, ופרך באתב"ש = ו' ג' ל', שהם ל"ט מלאכות,
וכשנגאלו - נצטוו לשבות מאותם ל"ט מלאכות,
ולכן שבת היא זכר ליציאת מצרים,
וגם כאן אין ט', אלא ו' ג' בנפרד.


ואני הקטן קודם שראיתי את דבריך חשבתי שהשלושה הנפרדים - הם זורע חורש וקוצר,
כיון שעניינם כתוב בתורה בנפרד "בחריש ובקציר תשבות",
והיה מקום להוסיף ע"פ דברי בעל העיטור (שמובא בכמה מקומות) שהמלאכות שהעובר עליהם בשבת נעשה מומר -
הם רק מלאכות בקרקע,
אלא שלכאורה בונה הוא גם בקרקע.