מצורע מדוע נאמרו ראשו וזקנו דוקא בתגלחת שניה (3 צופים)

[גרינפלד]

מתוך ה'מגדלות מרקחים':
והיה ביום השביעי יגלח את כל שערו את ראשו ואת זקנו ואת גבות עיניו ואת כל שערו יגלח (יד ט)

הנה בתגלחת הראשונה בגמר ימי חלוטו כתיב "וגלח את כל שערו", ובתגלחת שניה פרט הכתוב "את ראשו את זקנו ואת גבות עיניו" וגו', ותנן בנגעים פי"ד מ"ג שאין חילוק ביניהם, אלא דינם שוה שמגלח כל מקום כינוס שער ונראה, ולחד מ"ד מגלח כל שערו כדלעת, עי"ש ובסוטה (טז.). ודקדק בספר חמדת צבי יבמות ה. מדוע נאמרו בתורה הפרטים של "ראשו" ו"זקנו" בתגלחת שניה, ולא בתגלחת הראשונה.

ויש ליישב דהנה מהך קרא ד"ראשו" ילפינן ביבמות שם דתגלחת המצורע דוחה לאו ד"לא תקיפו פאת ראשכם", והנה בשו"ע יו"ד סי' קפ"א ס"ג הביא דיש אומרים דאיסור הקפה הוא רק בתער, ולפי זה יש לעיין דיכולים לקיים שניהם, דהיינו לקיים מצות גילוח בלא לעבור על לאו דהקפת הראש, והיינו ע"י שיגלח בסם את ראשו, ואת מצות תגלחת מצורע יקיים בשאר השער הנשאר בגופו, ובפירוש הרא"ש נזיר סא. כתב לגבי תגלחת נזיר, דאפילו לכתחילה יכול לגלח את כל שערו בנשא, וישייר ב' שערות ואותם יגלח בתער. א"כ אפשר לקיים שניהם באופן זה. וצ"ל דמ"מ כאשר מגלח את כל שערו מקיים מצוה בכל השער, וגם מצוה זו דוחה את איסור הקפה.

ומעתה י"ל דקרא אתי לאורויי לן חידוש זה, והנה כל מה דס"ד דחשיב "יכול לקיים שניהם" באופן הנ"ל, הוא רק בתגלחת שניה, דבתגלחת ראשונה שעדיין הוא בימי חלוטו, הרי אסור בפריעה ופרימה, והיינו דאסור להעביר את השער, ורק לצורך התגלחת מותר דכך היא מצוותו, וא"כ דוקא להעביר בתער שבכך מתקיימת מצות גילוח שרי, אבל להתחיל להעביר שער ראשו בסם דבזה אינו מקיים מצות גילוח, ממילא אסור מדין "פריעה". ולכן אשמעינן קרא בתגלחת שניה, דאע"פ שהוא כבר בימי ספירו ואין בו דין פריעה ופרימה, ויכול להעביר את שער פאות הראש בסם, מ"מ אינו מחוייב בזה, דהמצוה שמקיים בגילוח שער כל הראש דוחה איסור הקפה.​

 

[גרינפלד]

ומעתה י"ל דקרא אתי לאורויי לן חידוש זה, והנה כל מה דס"ד דחשיב "יכול לקיים שניהם" באופן הנ"ל, הוא רק בתגלחת שניה, דבתגלחת ראשונה שעדיין הוא בימי חלוטו, הרי אסור בפריעה ופרימה, והיינו דאסור להעביר את השער, ורק לצורך התגלחת מותר דכך היא מצוותו, וא"כ דוקא להעביר בתער שבכך מתקיימת מצות גילוח שרי, אבל להתחיל להעביר שער ראשו בסם דבזה אינו מקיים מצות גילוח, ממילא אסור מדין "פריעה".​

והוסיף ה'מגדלות מרקחים' בהערה:
אך יל"ע מהו שיעור איסור פריעה, האם איסורו בשערה אחת כמו נזיר דלוקה אפילו על שערה אחת שתלש (עי' נזיר מ.), ואולי כיון דהמצוה היא גידול פרע ואין זה איסור תגלחת, א"כ כל שהפרע קיים לא עבר באיסור זה, ואפשר שיהיה השיעור ברוב ראשו כמו סתירה של נזיר, וצ"ע.​