מצורע מדוע מפנים קודם שבא הכהן לראות (5 צופים)

[גרינפלד]

מתוך ה'מגדלות מרקחים':
וצוה הכהן ופנו את הבית בטרם יבא הכהן לראות את הנגע ולא יטמא כל אשר בבית ואחר כן יבא הכהן לראות את הבית (יד לו)

הקשה במושב זקנים מבעלי התוס' בשם רבינו יהודה החסיד, למה צריך לפנות את הכלים קודם שיבוא הכהן, הרי שמא הכהן יאמר שהם טהורים ואז אינו צריך פינוי, וא"כ נמתין עד שיבוא הכהן ואם יראה הכהן שצריך לטמא, אז נוציא את כל הכלים קודם שיאמר הכהן "טמא", שהרי אין הבית טמא עד שהכהן יאמר "טמא" אחרי יציאתו מן הבית.

ובפשוטו יש ליישב דהנה בגמ' מועד קטן ז: אמרינן דממתינין מלראות את הנגע לצורך דבר מצוה, כגון חתן בשבעת ימי המשתה או ברגל. ובמצורע שהוא כבר מוסגר, נחלקו שם, דר"מ סובר דרואין אותו להקל ולא להחמיר, דהיינו שאם הוא טהור יאמר הכהן טהור, ואם טמא הוא שתיק. ורבי יוסי סבר "לטהרו או לטמאו" כתיב, ופירש רש"י דאם יראה הכהן שהוא טמא לא מצי שתיק, ולכן עדיף לו שלא יראנו כלל שמא יצטרך לטמאו. מבואר מדברי רבי יוסי, דכל מה שיכולים להמתין, הוא דוקא קודם שראה הכהן, דאז ילפינן דממתינין לדבר מצוה מדכתיב "וביום הראות" דיש יום שאי אתה רואה, אבל לאחר שכבר ראה חל חיוב גמור לומר טמא ואינו רשאי להמתין. והנה בגמ' שם מבואר דהא דממתינין עד שיפנה את כליו, היינו ג"כ מהך דינא גופא ד"ממתינין" ומדמה הגמ' דבר זה להא דממתינין לחתן, א"כ הוא הדין דאין ממתינין אלא קודם שראה הכהן, אבל לאחר שראה הכהן אינו רשאי להמתין. ומיושבת היטב הקושיא הנ"ל, דאין יכולים לפנות אחר שיראה הכהן שהוא טמא, דאז כבר אין היתר להמתין ולשתוק.

אמנם כל זה לרבי יוסי, ואכתי קשה לר"מ דרשאי לראות לטהר ולא לטמא. ויש לומר דגם לרבי מאיר דס"ל דיכול הכהן לשתוק לאחר שראה, היינו דוקא לדבר מצוה, דס"ל דהילפותא מ"ביום הראות" דיש יום שאי אתה רואה, אינה דוקא על הראיה, אלא הוי ילפותא דלצורך מצוה מותר להמתין מלקיים המצוה לטמאותו. אבל בהמתנה לדבר הרשות, כגון מחמת טומאת הכלים דזה הוי המתנה לדבר הרשות עי' בסוגיא שם, לכו"ע אין ממתינים אלא קודם הראיה, וזה גופא ילפינן מהא דצוה הכהן ופינו, אבל לאחר שכבר ראה איכא חיוב לטמא ואינו רשאי להמתין.

ובתוס' במו"ק ז: ד"ה יש, הקשו קושיית רבי יהודה החסיד הנ"ל, למה טורח לפנות קודם שיראו את הבית, הא שמא ימצא טהור. אך העמידו הקושיא לפירוש ר"י דקודם הסגר לכו"ע רשאי לטהר ולא לטמא, ד"לטהרו או לטמאו" נאמר רק לאחר הסגר ראשון עכ"פ, עי' בתוס' שם בע"א, ולשיטה זו נשאר קשה.​

 

[גרינפלד]

הקשה במושב זקנים מבעלי התוס' בשם רבינו יהודה החסיד, למה צריך לפנות את הכלים קודם שיבוא הכהן, הרי שמא הכהן יאמר שהם טהורים ואז אינו צריך פינוי, וא"כ נמתין עד שיבוא הכהן ואם יראה הכהן שצריך לטמא, אז נוציא את כל הכלים קודם שיאמר הכהן "טמא", שהרי אין הבית טמא עד שהכהן יאמר "טמא" אחרי יציאתו מן הבית.​

והוסיף ה'מגדלות מרקחים' בהערה:
ולכאורה היה אפשר ליישב דלא רצתה התורה להטריח את הכהן להמתין עד שיפנו את כל כלי הבית, ולכן הצריכה לפנות מראש מן הספק. ועוד י"ל דהתורה חששה שהכהן ישכח ויאמר שהוא טמא, קודם הפינוי.​