מדוע לא נוהגים לסרב קודם שניגשים לפני העמוד?

[הר זהב]

זכורני בעת לומדי בישיבה - שמסר הגה"צ ר' דן סגל שליט"א שיחה בישיבה ולאחריה ביקש ממנו רה"י לגשת לתפילת מעריב וסירב וכשביקש פעם נוספת סירב שוב אבל סימן לו בידו שיבקש שוב ואחר שעשה כן אז ניגש לעמוד - ממש כפי הכתוב בהלכה!​

 

[מתחילים מחדש]

מה הבעיה?

בפעם הראשונה, אתה מסרב בתוקף ואומר 'לא!'. בפעם השניה, אתה אומר 'אה אה... לא' ברפות ובעדינו כזאת. ובפעם השלישית אתה מסכים.

זה הכל.

ולמה יבקשו? - כי הוא רואה שאתה מתחיל 'להתקפל'.

אכן בפועל, הרבה פעמים זה לא ילך לפי התוכנית...

 

[מתחילים מחדש]

זכורני בעת לומדי בישיבה - שמסר הגה"צ ר' דן סגל שליט"א שיחה בישיבה ולאחריה ביקש ממנו רה"י לגשת לתפילת מעריב וסירב וכשביקש פעם נוספת סירב שוב אבל סימן לו בידו שיבקש שוב ואחר שעשה כן אז ניגש לעמוד - ממש כפי הכתוב בהלכה!​

אכן בהלכה לא מבואר שיסמן בידיו, ולההיפך.
וצ"ע.

 

[מתחילים מחדש]

אני לא יודע איפה אתה מתפלל, אבל ישנם הרבה מאוד מקומות בהם גם היום אנשים נוהגים לסרב.

איפה?

 

[איך]

איפה?

במניין בו אני מתפלל כל שבת אף אחד אינו רוצה לגשת לעמוד, ולפני 3 הפצרות אין חזן..

 

[מתחילים מחדש]

במניין בו אני מתפלל כל שבת אף אחד אינו רוצה לגשת לעמוד, ולפני 3 הפצרות אין חזן..

כמובן שלא לזה הכוונה...

 

[איך]

כמובן שלא לזה הכוונה...

זאת מציאות, זה כלל הלכתי - וזה מבוצע למעשה...

 

[מתחילים מחדש]

זאת מציאות, זה כלל הלכתי - וזה מבוצע למעשה...

גם מנהג ישראל שלא ללמוד בניטל מתבצע בהידור ע"י החילונים...

 

[הר זהב]

אכן בהלכה לא מבואר שיסמן בידיו, ולההיפך.
וצ"ע.

אזכיר - לשון השו"ע - 'וכשיאמרו לו פעם שניה, מכין עצמו כמו שרוצה לעמוד', ומנין לך שאין סימון עם היד שאם יבקש שוב אז יגש, בכלל זה?

 

[מתחילים מחדש]

אזכיר - לשון השו"ע - 'וכשיאמרו לו פעם שניה, מכין עצמו כמו שרוצה לעמוד', ומנין לך שאין סימון עם היד שאם יבקש שוב אז יגש, בכלל זה?

כפי הנראה, בפשטות אין ענין של "שלוש" פעמים, רק זה "תיאור המציאות" של ענווה של מי שאינו מרגיש ראוי לשמש לשליח ציבור. וצריך איפוא להבין הענין של להראות ביד שיבקש עוד פעם, שלכאו' אינו הענין המכוון.

 

[הר זהב]

כפי הנראה, בפשטות אין ענין של "שלוש" פעמים, רק זה "תיאור המציאות" של ענווה של מי שאינו מרגיש ראוי לשמש לשליח ציבור. וצריך איפוא להבין הענין של להראות ביד שיבקש עוד פעם, שלכאו' אינו הענין המכוון.

במחילה - אבל הביאור שלך אף שהוא יתכן אבל עכ"פ הוא אינו מבואר בהלכה, בעוד שהגר"ד שליט"א קיים דברי השו"ע כפשוטם!

 

[ישי הכהן]

בדרך כלל רוב הציבור נמנע מלגשת לעמוד כל אחד מסיבותיו שלו, ולכן בדרך כלל הוא עונה בשלילה כשמבקשים ממנו לגשת לעמוד, עקב הענוה היתירה הרבה פעמים העמוד נשאר מיותם ושמעתי פעם בשם הרב יחזקאל לוינשטיין זצ"ל שפעם אחת היו הרבה אבלים ל"ע בישיבה שרצו לעבור לפני התיבה ועל זה אמר שהעמוד תובע את עלבונו ומאחר שכל אחד נמנע מלגשת לעמוד עקב ענוה יתירה הגיע עתה העת שכולם זקוקים לעבור לפני התיבה
סוף דבר כל אחד יתבונן כפי המצב אם הוא רואה שאף אחד לא ניגש לתיבה יגש הוא לתיבה ואל ישאיר את העמוד מיותם

 

[אלעזר]

זכורני בעת לומדי בישיבה - שמסר הגה"צ ר' דן סגל שליט"א שיחה בישיבה ולאחריה ביקש ממנו רה"י לגשת לתפילת מעריב וסירב וכשביקש פעם נוספת סירב שוב אבל סימן לו בידו שיבקש שוב ואחר שעשה כן אז ניגש לעמוד - ממש כפי הכתוב בהלכה!​

אשמח לשמוע באם אפשר, איזה ישיבה, וממילא נבין מי רה"י,
וכמה הלכתא רבוותא איכא למישמע מינה...

 

[סתם מישהו]

המציאות היא שאחרי שמסרבים אפילו פעם אחת הגבאי מנסה ישר מישהו אחר...הוא לא טורח לבדוק אם הסירוב נובע מענווה ומדין השו"ע או מאי רצון אמיתי לגשת מחמת בושה או סתם סיבה אחרת.
אני אישית כמעט תמיד קורה לי שכשמבקשים ממני לגשת אני משתדל לסרב מדין השו"ע וישר עוברים למישהו אחר ועל פי רוב הגבאי ניגש בעצמו מחוסר ברירה, גם בזמנים שהייתי שמח לגשת!

 

[ידיעת התורה]

איתא בברכות לד. העובר לפני התיבה צריך לסרב ואם אינו מסרב דומה לתבשיל שאין בו מלח ופרש"י יעשה עצמו כלא רוצה כלו' איני כדאי עכ"ל ומשמע שהוא עניין כדי שדעתו של הש"ץ לא תהא גבוהה

אולי משום שנשתנה הטעם נשתנתה התקנה וכהיום אין כ"כ חשיבות להיות ש"ץ עכ"פ ברוב המקומות

 

[הר זהב]

אשמח לשמוע באם אפשר, איזה ישיבה, וממילא נבין מי רה"י,
וכמה הלכתא רבוותא איכא למישמע מינה...

כ"כ דחוף לדעת מי נכלל בדין של 'אין מסרבין לגדול'? (ולעצם הענין רה"י צעיר בהרבה מהגר"ד שליט"א כך שא"א כ"כ ללמוד מהענין).