מדוע לא נוהגים לסרב קודם שניגשים לפני העמוד?

[גרינפלד]

שלחן ערוך סי' נג סעיף טז:​

מי שאינו ש"צ קבוע צריך לסרב מעט קודם שירד לפני התיבה ולא יותר מדאי אלא פעם ראשונ' מסרב וכשיאמרו לו פעם שנייה מכין עצמו כמי שרוצה לעמוד ובפעם שלישית יעמוד ואם האומר לו שירד הוא אדם גדול אינו מסרב לו כלל:​

וכמדומה שהרבה אינם מקפידים בזה.
ויל"ע מדוע.​

 

[מעיינות]

מה באמת הטעם שצריך לסרב?

 

[מצַפֶּה]

שלחן ערוך סי' נג סעיף טז:

וכמדומה שהרבה אינם מקפידים בזה.
ויל"ע מדוע.​

שמא יקדמנו אחר בהלצה כמובן

 

[גרינפלד]

מה באמת הטעם שצריך לסרב?

לכאורה כדי להראות כעין ענווה,
ואולי יש ע"ז בערוך

 

[גרינפלד]

הובא בדרשו (סי' נג הע' 53) מהאשל אברהם:

וכן אם חושש שאם יסרב יגש מי שאינו הגון, כתב הא"א (בוטאשטש, סט"ז) שלא יסרב.

 

[מעיינות]

לכאורה כדי להראות כעין ענווה,
ואולי יש ע"ז בערוך

ומדוע זה שונה אם אדם גדול מכבדו לגשת?

 

[תלמיד וחבר]

ומדוע זה שונה אם אדם גדול מכבדו לגשת?

משום שמסרבים לקטן ואין מסרבים לגדול

 

[תלמיד וחבר]

וכמדומה שהרבה אינם מקפידים בזה.
ויל"ע מדוע.

נראה שבעבר היה בזה כבוד מסויים משום שהוא בקי ובן תורה
וודאי בתקופות בהם הש"ץ היה מוציא את הרבים
יתכן שגם בתקופות מאוחרות יותר היה בזה כבוד מסויים שכיבדו את הבקי יותר או ת"ח
כיום לכאו' זה פחות שייך ברוב המקרים

 

[אם היו]

שלחן ערוך סי' נג סעיף טז:

וכמדומה שהרבה אינם מקפידים בזה.
ויל"ע מדוע.​

לענ"ד זה מאותו טעם שלא מקפידים על לעבור לפני המתפלל... כלומר - פשוט נשתכח

 

[זוטא]

מה באמת הטעם שצריך לסרב?

איתא בברכות לד. העובר לפני התיבה צריך לסרב ואם אינו מסרב דומה לתבשיל שאין בו מלח ופרש"י יעשה עצמו כלא רוצה כלו' איני כדאי עכ"ל ומשמע שהוא עניין כדי שדעתו של הש"ץ לא תהא גבוהה

 

[זוטא]

שלחן ערוך סי' נג סעיף טז:

וכמדומה שהרבה אינם מקפידים בזה.
ויל"ע מדוע.​

בברכות לד. במשנה העובר לפני התיבה וטעה יעבור אחר תחתיו ולא יהא סרבן באותה שעה פרש"י גנאי שהוא שתהא התפילה מופסקת כל כך עכ"ל
ואולי אף במקום שיש טורח ציבור אם יסרב נמי י"ל שלא יהא סרבן באותה שעה
ובינותי בספרים ומצאתי בספר מעשה רוקח הל' תפילה [פ"י הלכה ג'] וכן בתשובות והנהגות [א' סי' קיב'] שכתבו כן דאף במקום שיש טורח ציבור אמרינן לא יהא סרבן באותה שעה

 

[זוטא]

מה באמת הטעם שצריך לסרב?

בדברי הר"י מלוניל ברכות לד. מבואר להדיא וז"ל שגנאי הוא לקבל גדולה ושררה תכף שיפתח אדם בה עכ"ל

 

[המאושר!]

א. הרבה דברים וסגולות גדולות נאמרו על הניגש לפני העמוד, ומהנה ומכבד את ה' מגרונו. כגון: בנים תלמידי חכמים ועוד.

ב. דבר נורא כתוב בזוה"ק, שקללה יבוא על מי שיש לו את האפשרות להנות ולכבד את ה' מגרונו, ונמנע מזה (תוכן הדברים).


לעצם הדיון, אני כבר חוויתי יותר מפעם אחת, שכל המתפללים התבצרו במקומותיהם, ואף אחד לא ניגש. שזה ממש מבזה את מלאכת הקודש הזו.

וכל ערום יעשה בדעת.

 

[איך]

אני לא יודע איפה אתה מתפלל, אבל ישנם הרבה מאוד מקומות בהם גם היום אנשים נוהגים לסרב.

 

[אם היו]

גדולה ושררה

בשלמא ביו"ט וימים נוראים, אבל בימות החול מה גדולה ושררה יש בזה?

 

[זוטא]

בשלמא ביו"ט וימים נוראים, אבל בימות החול מה גדולה ושררה יש בזה?

הערה יפה יש"כ
אולי מפני שהוא השליח של כל הציבור וכולם סומכים עליו גם בימות החול כדאיתא בברכות לד: המתפלל וטעה סימן רע לו ואם ש"ץ הוא סימן רע לשלוחיו וכו' א"כ מסתמא אדם שמבקשים ממנו לעלות יש בזה חשיבות שסומכים עליו שיהא שליח הגון ויש בזה גדולה ושררה [אולי כך י"ל]

 

[שר האוצר]

בשלמא ביו"ט וימים נוראים, אבל בימות החול מה גדולה ושררה יש בזה?

זה שררה בעצם, תתבונן במילים "שליח ציבור"

 

[מתחילים מחדש]

מעולם לא ראיתי שא' יתנהג בזה כפי המבאר בשו"ע - ג' השלבים.
אלא או ניגש מיד, או לא ניש בכלל.

בכלל, שלב ב' - יסרהב, קצת קשה, איך עושים זאת בפועל, ולמה יבקשו פעם ג' אם כבר מסרהב?

 

[זוטא]

מעולם לא ראיתי שא' יתנהג בזה כפי המבאר בשו"ע - ג' השלבים.
אלא או ניגש מיד, או לא ניש בכלל.

בכלל, שלב ב' - יסרהב, קצת קשה, איך עושים זאת בפועל, ולמה יבקשו פעם ג' אם כבר מסרהב?

גם זה בגמ' ברכות לד. כיצד הוא עושה - פעם ראשונה יסרב, שניה מהבהב, שלישית - פושט את רגליו ויורד פרש"י מהבהב כלומר: מזמין עצמו כמו ננער לעמוד.

 

[המאושר!]

בכלל, שלב ב' - יסרהב, קצת קשה, איך עושים זאת בפועל, ולמה יבקשו פעם ג' אם כבר מסרהב?

מה הבעיה?

בפעם הראשונה, אתה מסרב בתוקף ואומר 'לא!'. בפעם השניה, אתה אומר 'אה אה... לא' ברפות ובעדינו כזאת. ובפעם השלישית אתה מסכים.

זה הכל.

ולמה יבקשו? - כי הוא רואה שאתה מתחיל 'להתקפל'.