מדוע לא אומרים את ה"יהי רצון" המוזכר בביאור הלכה?

[גרינפלד]

ביאור הלכה סימן א סעיף א:

שיהא הוא מעורר השחר - נכון מאד ליזהר לומר קודם כל ג' תפלות הודאת היה"ר המבואר בירושלמי פ' תפלת השחר דהיינו בשחרית מודה אני לפניך ד' או"א שהוצאתני מאפלה לאורה. ובמנחה מודה אני וכו' שכשם שזיכיתני לראות כשהחמה במזרח כך זכיתי לראותה במערב. בערבית יה"ר כו' כשם שהייתי באפילה והוצאתני לאורה כן תוציאני מאפילה לאורה:​

והנה לכאורה לא ראינו שמקפידים על כך.

 

[הצעיר שבחבורה]

ביאור הלכה סימן א סעיף א:

שיהא הוא מעורר השחר - נכון מאד ליזהר לומר קודם כל ג' תפלות הודאת היה"ר המבואר בירושלמי פ' תפלת השחר דהיינו בשחרית מודה אני לפניך ד' או"א שהוצאתני מאפלה לאורה. ובמנחה מודה אני וכו' שכשם שזיכיתני לראות כשהחמה במזרח כך זכיתי לראותה במערב. בערבית יה"ר כו' כשם שהייתי באפילה והוצאתני לאורה כן תוציאני מאפילה לאורה:​

והנה לכאורה לא ראינו שמקפידים על כך.

בביאור הגרח"ק לירושלמי מבאר בענין אחר.
אמנם בדעת נוטה הובא שבכל זאת יש ליזהר לומר, מכיון שכך נכתב בביאור הלכה.

 

[אחד יחיד]

ביאור הלכה סימן א סעיף א:

שיהא הוא מעורר השחר - נכון מאד ליזהר לומר קודם כל ג' תפלות הודאת היה"ר המבואר בירושלמי פ' תפלת השחר דהיינו בשחרית מודה אני לפניך ד' או"א שהוצאתני מאפלה לאורה. ובמנחה מודה אני וכו' שכשם שזיכיתני לראות כשהחמה במזרח כך זכיתי לראותה במערב. בערבית יה"ר כו' כשם שהייתי באפילה והוצאתני לאורה כן תוציאני מאפילה לאורה:​

והנה לכאורה לא ראינו שמקפידים על כך.

לשון הביה"ל הוא 'נכון מאד ליזהר'.
היינו שזה לא חובה.
ולכן אם לא מקפידים לומר קרבנות שחלק מהם זו חובה גמורה, מה לך לתמוה על זה.

 

[הצעיר שבחבורה]

ביאור הלכה סימן א סעיף א:

בביאור הגרח"ק לירושלמי מבאר בענין אחר.

וזה לשונו שם במוסגר "ואפשר שאין הכוונה שחייבים לומר נוסחאות אלו כדכתב מ"ב אלא שעל דברים אלו אדם צריך להודות ולכן תקנו ג' תפלות שזה ההודאה על דברים אלו וא"ש שהפוסקים השמיטו זה".