צו למה לי תרי קראי דעולת התמיד קודמת לכל הקרבנות

[גרינפלד]

מתוך ה'מגדלות מרקחים':
וערך עליה העולה והקטיר עליה חלבי השלמים (ו ה)

פירש רש"י וערך עליה העולה היא עולת תמיד הקודמת לכל הקרבנות, וכן דרשינן בפסחים נח: מנין שלא יהא דבר קודם לתמיד של שחר ת"ל וערך עליה העולה, "העולה" עולה ראשונה. והקשו בפירוש רבי חיים פלטיאל עה"ת ובמושב זקנים מבעלי התוס', הרי לעיל בפרשת ויקרא כתיב (ויקרא ג ה) והקטירו אותו בני אהרן המזבחה על העולה אשר על העצים אשר על האש, ופירש רש"י שם "על העולה, מלבד העולה, למדנו שתקדים עולת תמיד לכל קרבן על המערכה", עכ"ל. ולמה לי תרי קראי.

[ואין זה קושיית התוס' פסחים נח: שהקשו למה לי קרא דהעולה עולה ראשונה, תיפו"ל מקרא דמלבד עולת הבוקר דילפינן מיניה דתמידין קודמין למוספין, ותירצו דההוא קרא מיירי בעבודות הדם, וקרא דהעולה עולה ראשונה מיירי בהקטרה. דקושיית הראשונים הנ"ל היא דבהקטרה גופא איכא תרי קראי "העולה" עולה ראשונה, הכא, ולעיל בפרשת ויקרא].​

◆ ◆ ◆​

ואפשר לומר דהנה בפשוטו דין "העולה עולה ראשונה" הוא קדימה לתמיד מחמת חשיבותו, וכן משמע בתוס' שם דהוא דומיא דמלבד עולת הבוקר דילפינן מיניה דתדיר קודם, אלא דאיכא צריכותא בין עבודות הדם להקטרה. ולפי"ז הוא דין בקרבן העולה. אמנם בספר משנת רבי אהרן (קדשים סי' ז' אות י"ד ואות ט"ז) כתב לחקור האם הוי רק דין בקרבן העולה שהוא צריך לקדום לכל הקרבנות, או גם דין בשאר הקרבנות דהוי איסור להקריבן קודם תמיד של שחר, וכתב להוכיח ממה שנסתפקו התוס' במנחות מט: שאם הקריב קודם תמיד של שחר הקרבנות פסולים והוי לעיכובא. ומוכח דהוי דין וזמן בהקרבת שאר הקרבנות.

ונפק"מ בזה עוד י"ל, דהנה בזבחים צא. מסתפקת הגמ' שאם קדם ושחט את שאינו תדיר ברישא, משלים את הקרבתו ורק אח"כ מקריב את התדיר, משום דאין מעבירין על המצוות, וכיון שהתחיל גומר. ובשו"ת שאגת אריה סי' י"ז כתב, דכל זה היכא דהקדימה רק מדין תדיר, אבל אם מדין הקרבן שהתחיל בו שלא כדין אינו נעשה כמצוותו, מפסיק אף באמצע עבודתו כדי שתהיה בשלימות, ואין שייך בזה אין מעבירין על המצוות עי"ש. ולפי"ז נפק"מ בזה דדין העולה עולה ראשונה הוא דין בשאר הקרבנות, שאם התחיל בהקרבתן כגון שהתחיל בהולכת האיברים של שאר הקרבנות קודם איברי התמיד, מפסיק אע"פ שכבר התחיל בהן, משום שהוא דין בקרבנות אלו. ועי' בתוס' במנחות שם שמבואר שאפילו אם התחיל בשחיטה קודם התמיד לא יזרוק, וי"ל דהוא הדין בהתחיל בהקטרה לא יקטיר.

ולפי"ז א"ש היטב מה שכפלה התורה דין זה, דבפרשתינו נאמר דין זה ב"תורת העולה", שמדין העולה צריך להקדימה לשאר הקרבנות. אך בפרשת ויקרא נאמר הך קרא בדיני שלמים "ואם זבח שלמים קרבנו" וגו', וקאמר שמדין השלמים צריך ליתנם על העולה אשר על העצים וגו', ונפק"מ כנ"ל דמה"ט מעכב אף בדיעבד לתירוץ אחד בתוס', או לענין הקדים והתחיל בשאר הקרבנות ברישא, ועי'.​