למה לא אומרים ספיקא דממונא לקולא? | פורום אוצר התורה למה לא אומרים ספיקא דממונא לקולא? | פורום אוצר התורה

למה לא אומרים ספיקא דממונא לקולא?

קשיא

משתמש חדש
הודעות
3
תודות
5
נקודות
5
גמ' בבא בתרא כט ע"א - אלא אמר רבא שתא קמייתא מחיל איניש תרתי מחיל תלת לא מחי לאמר ליה אביי אלא מעתה כי הדרא ארעא תיהדר לבר מפירי אלמה אמר רב נחמן הדרא ארעא והדרי פיריאלא אמר רבא שתא קמייתא לא קפיד איניש תרתי לא קפיד תלת קפידא"ל אביי אלא מעתה כגון הני דבי בר אלישיב דקפדי אפילו אמאן דחליף אמיצרא דידהו הכי נמי דלאלתר הוי חזקה וכי תימא הכי נמי אם כן נתת דבריך לשיעורין.ע"כ. הריטב"א פה כתב שלא רק בי בר אלישיב מקפידים לפני ג', כיוון דאם רק הם מקפידים לפני ג', א"כ מהי קושיית אביי, הרי לא פלוג רבנן, ולכן אף שבי בר אלישיב מקפידים מיד, עדיין בגלל שהרוב מקפידים בג"ש, אז יעשו שהחזקה תהיה בג"ש, גם למי שיחזיק בנכסים של בי בר אלישיב - וכתב הריטב"א דצ"ל שיש חצי עולם שחלק מקפידים בחודש וחלק בחצי שנה וחלק בשנה וכו' - ונקטו רק את בי בר אלישיב, רק בתור דוגמא לאנשים שמוד מקפידים, והם מקפידים, אפילו על אדם שעבר ליד השדה שלהם. ובדף נז ע"א-ע"ב המשנה אמרה שאם אדם העמיד בהמתו ברשות חברו ג"ש אין לו חזקה, אבל אם עשה מחיצה לבהמתו הוי חזקה בג"ש. והעמידה הגמ' דעסקינן בחצר השותפין, ושותפים לא מקפידים על העמדה בלבד, אבל אם עשו גם מחיצה גם שותפים מקפידים וא"כ מזה שהשותף לא מחה, יש ראיה שזה של השותף השני, ולכן בג"ש יש לו חזקה. והקשתה הגמ' ממודר הנאה, שאסור למודר ליתן לנידר אפילו לעבור ברשותו - ורואים שאדם מקפיד אפילו על העמדה. ותירץ רב פפא שיש חצי שמקפידים על העמדה, ויש חצי שלא מקפידים, וגבי ממונא לקולא - בחזקה, שזה ספק ממוני, אז מקלים, והמערער יכול לומר למוחזק שיביא ראיה שהוא מהאלה שמקפידים - ועד שהמוחזק לא יביא ראיה, אז לא יהיה לו חזקה, כיוון דאפשר דהמערער לא מחה כיוון שהוא מבני אדם שלא מקפידים. אבל במודר הנראה שזה ספק איסור, אז אפילו שאפשר שהמודר לא מקפיד, עדיין אסור לנידר אילו לעבור כדי שלא יהיה לו אולי איסור. וקשה לי למה בדף כט ע"א לא אומרים דספיקא דממונא לקולא - ושהמערער יגיד למוחזק שיביא ראיה שהוא מהמקפידים לפני ג"ש - וא"כ עד שהמוחזק לא יביא ראיה לזה, לא יהיה לו חזקה אם החזיק פחות מג"ש? - ומה קושיית אביי אלא מעתה כגון הני וכו' - הרי אף שיש חצי עולם שמקפידים לפני ג', מ"מ לכל העולם (חוץ מבי בר אלישיב שידוע שהם מקפידים לפני ג'), יהיה חזקה רק בג', כיוון דספיקא דממונא לקולא?
 
רשב"ם בנ"ז מדגיש שהקולא היא שאנו מתירים לו להשתמש בחצר וא"כ אפשר להבין שאין ספק ממון לקולא היכא שהשאלה היא מי המוחזק ואין שאלה האם מותר להשתמש
 
נערך לאחרונה:
"אבל רשב"ם כתב שאם המערער הוא מהחצי שמקפידים אז יהיה למחזיק חזקה, ולא רק שהמחזיק יכול להשתמש, אבל גם חזקה יהיה לו, ואם אחרי ג', יבוא המערער לעכב עליו, הוא לא יוכל לעשות זאת, כיוון שכבר יהיה למחזיק חזקה - וא"כ ג"כ זה ספק מי הוא המוחזק"?
 
ונראה לי דאפשר לומר דהנה רשב"ם בדף נז ע"ב כתב שמותר לו להשתמש בחצר, והשערי יושר (ש"ה פ"א) ביאר שרשב"ם כתב כן, כיוון שלרשב"ם היה ק' שאף אם המערער לא מקפיד על ההשתמשות בעצם, מ"מ הוא הרי היה צריך למחות בגלל שרואים שהמוחזק העמיד שם בהמות כדי לעשות חזקה – דע"ז אדם מקפיד – וע"ז ענה רשב"ם שמותר לו להשתמש בחצר, וא"כ זה שהוא העמיד שם בהמות, לא מראה שעשה כן כדי לעשות חזקה, – ולכן המערער לא מחה – ועפ"ז ניתן לומר שרק שם מתירים לו להשתמש בחצר כיוון ששם החצי שלא מקפידים, גם מסכימים ששותפם ישתמש בחצר, כיוון ששם מיירי בחצר השותפים, ושניהם שותפים, אבל כאן שהם לא שותפים אז גם החצי שלא מקפידים, הם רק לא מקפידים – כך שאין ראיה מזה שלא מחו, אך אכתי אין הם מסכימים למחזיק להשתמש, ורק אם כבר מחזיק בקרקע, הוא לא מקפיד, וא"כ אסור למחזיק להשתמש, וא"כ אף אם המערער הוא לא מקפיד על עצם ההשתמשות, מ"מ היה הוא צריך למחות בגלל שרואים שהמוחזק העמיד שם בהמות כדי לעשות חזקה – דע"ז אדם מקפיד – ומדלא מיחה, יהיה חזקה.
 
חזור
חלק עליון