למה כהן לא מברך שעשני כהן?

[מאן דהו]

וכדרך שתקנו לברך בכל יום 'שלא עשני גוי' 'שלא עשני עבד' ו'שלא עשני אשה'. ותירץ החידושי הרי"ם, על פי דברי המדרש האומר, כי עד לחטא העגל היו כל ישראל ראויים לכהונה, ורק לאחר חטא העגל ניטלה מהם הכהונה וניתנה לכוהנים, אשר היו מבני שבט לוי שלא חטא בעגל. נמצא, כי אם היו מברכים בכל יום על בחירתם ככוהנים, הרי בכך היו מתכבדים בקלון כלל ישראל, אשר הפסידו את הכהונה בחטא העגל, וכדי שלא יבואו לידי כך, העדיפו חז"ל שלא לתקן ברכה על דבר זה.

 

[תורה תמימה]

כתב רבי צדוק בספרו פרי צדיק פרשת אמור שרבו מאיז’ביצא שאל אותו מדוע אין הכהן מברך בכל יום שעשני ישראל.
והשיב לו רבי צדוק שכשם שאין מברכין ברוך אתה ה”א מלך העולם שעשני כהן’, כמבואר בט”ז ומ”א, וזאת משום שמעלת היהודי הוא רק כשהוא בוחר בטוב, וכמ”ש בגמ’ שאין זכות לגוי להתגייר רק אם יבחר בדרך הטוב, רק מברכין שלא עשני גוי, שזיכנו השי”ת להיות בתוך מבחן הבחירה שאם נרצה נוכל להיות יהודי כשר וטוב. ולכן אין מברכין שעשני ישראל, כי הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים, וזהו בבחירת האדם אם להיות ישראל כשר או לאו ח”ו.
וכן בענין שלא עשני אשה, שאין מברכין שעשני איש, שאין זה זכיה רק אם יבחר בטוב לקיים המצות עשה שהזמן גרמא ולעסוק בתורה כראוי תמיד, ואם לאו, אדרבה האשה צריכה לברך שלא עשני איש... שאין לה חטא ביטול תורה. בפרט אם בעלה מבטל תורה, וכמ”ש הג”מ רבי אפרים זלמן שכל אחד מברך לגבי
אשתו שלא עשני אשה, א”כ היתה היא צריכה לברך על בעלה שלא עשני איש... לכן אין מברכין שעשני איש, רק שלא עשני אשה, כי עיקר הברכה שיש לו נקודת בחירה שאם ירצה יזכה להיות איש כשר. ומברכין רק בשלילה ולא בחיוב, שאם אינו זוכה, נוח לו שלא נברא.

והנה הכהן יש לו מצוות יתרות יותר מישראל, ואינו מברך על כך שעשני כה’ן כיון שיש לו בחירה להטמא למת או לחלל את הכהונה ח”ו, אז אין שום מעלה וברכה בכהונתו, לכן אין מברכין שלא עשני כהן, ואף שלא עשני ישראל’ שאי אפשר לומר כן, שהרי הוא גם ישראל. ולכן נדחה הדבר. ומשלימים ברכה זו בעומדו על הדוכן ובא לקיים מצות הכהנים לברך את ישראל באהבה, או אז מברך אשר קדשנו בקדושתו של אהרן, וכמ”ש המשנה למלך שבכל מצוות הכהונה מברכין ברכה זו, כגון לפני שבא הכהן לאכול תרומה, הוא מברך אשר קדשנו בקדושתו של אהרן.



פרי צדיק פרשת אמור - אות ז
וכן מרמזין השלושה קדושות הראשונות שכתוב בכהנים קדושים יהיו לאלקיהם, היינו שהכהנים יעשו השתדלות מצדם לקדש עצמם שיהיו קדושים, והיו קודש, היינו שיהיה בהם הקדושה בהויה בקביעות וקיום לעולם, כי קדוש הוא לאלקיו, היינו שהקדושה שיש בהם הוא בשורש וזהו קדוש הוא, היינו שהוא מצד עצמו ושורשו, לאלקיו מצד השם יתברך, ואחר כך כתיב וקדשתו, קדוש יהיה לך, כמו שאמרו (יבמות פח ע"ב) וקדשתו שבית דין יקדשו אותו בעל כרחו, וקדוש יהיה לך שתנהג בו קדושה לפתוח ראשון (כמו שכתב רש"י מתורת כהנים ובגמרא מוע"ק כח ע"ב). ואלו השני קדושות הם רק מצד קדושת ישראל כמו שנאמר ממנו יתד ממנו פינה ודרשו (שמות רבה פל"ז וגמרא חולין נו ע"ב) ממנו כהניו ממנו מלכיו כו', היינו שכל הקדושות יש בישראל ורק שהכהנים נבחרו לעבוד עבודת הקודש שמקדושת ישראל נאצל קדושת הכהנים וכדברי רה"ק זצ"ל ששאל מדוע אין הכהנים מברכין בכל יום שעשאני כהן, והשיבותי הלוא גם ישראל אינם מברכין שעשאני ישראל רק שלא עשאני גוי ועבד וגם אין מברכין שעשאני איש רק שלא עשאני אשה (ועיין באו"ח סימן מ"ו בטו"ז ומג"א שם). והטעם שאין לברך שעשאני ישראל כי האדם עדיין הוא תחת הבחירה ובשם ישראל יכונה זה שבוחר בטוב ומי יודע אם יכול לעמוד בבחירתו ולכן אינם מברכין רק שלא עשאני גוי ועבד ועל כל פנים ניתן תחת הבחירה לבחור בטוב מחמת שאינו גוי ועבד, וכן שלא עשאני אשה ובבחירתו לקיים כל המצות שהאיש מצווה יתר על האשה, וכן בכהן לא שייך לברך שעשאני כהן כי גם כן הבחירה בידו להכניס הקדושה בלבו וגם צריך שלא לחלל את כהונתו, ושלא עשאני ישראל בודאי לא שייך לברך דגם הם ישראל גם כן וחס ושלום לומר כן. והסכים לדברי שהוא תירוץ אמתי, והוא זצ"ל אמר שלדעתו כהנים אין בהם מעלה באמת דכל הקדושה שבהם מכח ישראל שמכניסין בהם קדושה והוסיף ואמר שזה הוא הפלוגתא בין התנאים במשנה (פ"ב דמדות מ"ו) ראשי פספסין מבדילין בין עזרת ישראל לעזרת כהנים, היינו שלא היו מעלות בין עזרת ישראל לעזרת כהנים רק פספסין מבדילין ור' אליעזר בן יעקב אומר מעלה היתה וגבוה אמה, ומרומז דהתנא קמא סובר שאין לכהן שום מעלה על ישראל שקדושת הכהנים הוא מצד קדושת ישראל כמו שכתוב ממנו יתד ממנו פינה, ור' אליעזר בן יעקב סובר שיש לכהנים צד קדושה יתירה על קדושת ישראל ולזה אמר שהיה שם מעלה אחת, וידוע דבכל הפלוגתות אלו ואלו דברי אלקים חיים ושניהם אמת כי הצד מעלה יתירה שיש לכהנים הוא גם כן מצד קדושת ישראל, והנה השני קדושות שכתובים בפרשה לבסוף שמרמזים לקדושת הכהנים שבא מצד קדושת ישראל וכמו דישראל מקדשי לשבת אף דהוא קדושה מהשם יתברך במעשה בראשית כן הם גם כן מקדשים לכהנים, והנה במה שמקדשים לשבת מצינו בדברות ראשונות נאמר זכור וגו' לקדשו ובדברות שניות שמור וגו' לקדשו ובזוהר הקדוש (ח"ב צב ב') מבואר דזכור ושמור הם ב' מדרגות ודזכור הוא אתר דלית תמן שכחה יש לומר דעל כן נאמר בדברות הראשונות זכור דבשעת מתן תורה נקבע דברי תורה בלבם (כמו שאמרו בשיר השירים רבה פסוק ישקני) וכן בשבת על ידי הזכירה בפה היה תיכף נקבע בלב קדושת השבת ולא צריך לשמירה כי זכור הוא לשבת ולא יעשה בו מלאכה כי קדושת שבת קביעה בו, ובדברות האחרונות כתיב שמור כי לא היה הקביעות בלב כמו בדברות הראשונות ואז צריכים לשמירה כל יום השבת שלא ישכח ויעשה איזה מלאכה אסורה, ואלו השני קדושות שישראל מקדשים לכהנים והראשונה וקדשתו הוא הכנסת הקדושה, ואחר כך כי קדוש הוא לך, היינו הוא שכבר נקבע בלב שהוא כן על ידי מה שאתה הכנסת בו הקדושה, ולבסוף החמשה קדושות כתיב כי קדוש אני ה' מקדשכם, היינו שכל הקדושות שמצד ישראל מה שהיו יכולים לקדש את הכהנים ולהכניס קדושה בהם הוא על ידי כי קדוש אני ה' מקדשכם, והיינו כמ"ש לענין המועדות דהוא על ידי שהם קדושים. ומה שישראל קדושים מבואר במדרש (תנחומא ריש פרשת קדושים) משל למלך ומטרונא אני מלך את מלכה כך אני קדוש אתם קדושים, וזה שכתוב כי קדוש אני ה' ועל ידי זה אני מקדשכם ומכניס קדושה בכם ועל ידי זה אתם יכולים גם כן להכניס קדושה בכהנים מלבד קדושת הכהנים בעצמם שמצד השם יתברך:

 

[איך]

תשובה מעניינת בנושא

 

[י"ג מידות]

ולמה גבר לא מברך "שעשני גבר"?
אלא י"ל שהברכה היא על מה שיכל להפסיד ולא על מה שהרוויח.
וא"כ מה יכל להפסיד אילו לא היה כהן?
(אשה מפסידה מצוות זמניות)

 

[יישר כח גדול]

ולמה גבר לא מברך "שעשני גבר"?
אלא י"ל שהברכה היא על מה שיכל להפסיד ולא על מה שהרוויח.
וא"כ מה יכל להפסיד אילו לא היה כהן?
(אשה מפסידה מצוות זמניות)

לא ברור מה כתבת.
שיברך שלא עשני ישראל. והכהן מרוויח מצוות אחרות שלא שייכות בישראל.