סדרת מאמרים ליקוט על יחזקאל הנביא/ חלק ב'

יחזקאל הנביא

ליקוט על יחזקאל הנביא/ חלק א'

חלק ב'

איזה בע"ח יש על קברו של יחזקאל/ ספר תורה מכתב ידו של יחזקאל/ מעשה במלך שרצה לפתוח את קברו של יחזקאל/ מתי היארצייט של יחזקאל הנביא/ רבי פתחיה ראה על קבר יחזקאל עוף שפניו כפני אדם/ המוסלמים קוראים ליחזקאל הנביא 'אל-כפיל'/ בימי קדם היה עמוד של אש על קבר יחזקאל/

ד] נמצא כתוב בספר המסעות לרבי בנימין וכן בקרוניקו דיואן דאינגלסא, אומרים כי יחזקאל נפטר בחיי נבוכדנצר ויקבר בארץ בבל בין נהר פרת ונהר כבר. וכשמלך אויל מרודך והוציא יהויכין מבית הכלא, ובא יהויכין ול"ה אלפים יהודים עמו, ובנו כיפה על קבר יחזקאל הנביא. [ועל קברו צב שקורין שילדקרע"ט מלאכה נפלאה [1]]. וגם היום נראה שם חקוק יהויכין ויחזקאל [2] וגדוד אנשים. ויעשו כנסת גדולה סמוך אליה, ובמקום הכנסת יש כמו שישים מגדלים, ובין מגדל למגדל כנסת, ובחצר כנסת יחזקאל בנויה התיבה, ואחרי הכנסת יש קברו של יחזקאל, והכל יחד נקרא "כנסת יחזקאל". ויהויכין הדרין [3] לכנסת הזה נחלות וכרמים שנתן לו אויל מרודך להתפרנס מהן, ואותו מקום מקודש על שם ישראל, ובאים להתפלל שם ממרחקי ארץ, וביום הכיפורים מוציאים ספר תורה מגויל מכתיבת ידו של יחזקאל, וקורים בו. ועל קברו עששיות דולקות כל היום, ושם בית גדול מהקדש מלא ספרים רבים מחורבן בית ראשון ושני, ונשיא הישמעאלים כשמלך במקומות ההם קיים לכנסת זה כל ההכנסות ההם עד היום הזה. (שלשלת הקבלה)

ה] מעשה שמלך אמר ליהודי שהיה שמו שלמה [4], לך עמי כי רצוני לפתוח קבר יחזקאל הנביא כדי לראותו, באשר ששמעתי שעשה נסים הרבה, והשיב לו היהודי ח"ו אי אתה יכול להוציאו ולראותו, אך איעצך כי קרוב ממנו נקבר ברוך בן נריה תלמידו [5], והיה גם כן נביא [6], אם תוכל לראותו אז בודאי גם את יחזקאל רבו תוכל לראותו, וא"ל המלך יפה דברת, ושלח המלך אחר שריו ודוכסיו שיבואו לראות את ברוך הנביא, והתאספו יחד, וכשהתחילו לפתוח הקבר תכף מי שנגע בו מת. והיה שם זקן אחד ישמעאל ואמר אדוני המלך זה יהודי היה, ויהודים לומדין תורתו, על כן תצוה ותגזור עליהם שהם יפתחו קברו, וכן עשה המלך, ובקשו היהודים מן המלך שיתן להם זמן שלשה ימים בכדי שיוכלו לעשות תשובה שימחול להם הקב"ה, ונתן להם זמן שלשה ימים, וגזרו תענית ועשו תשובה תפלה וצדקה, ואחר שלשה ימים שלח אליהם המלך שיפתחו קבר ברוך כדי לראותו, והלך המלך ושריו ופתחו היהודים הקבר ולא ניזוק שום אחד מהם, ומצאוהו מונח בארון של אבן שיש כאלו מת מקרוב, ואמר המלך אינו נכון שיהו שניהם נקברים זה אצל זה, רק קחו הארון והוליכו לעיר, ולקחו ארונו והוליכוהו כמו תחום שבת, ושוב לא רצה הארון לילך משם, והביא המלך גמלים וחמורים וסוסים הרבה ולא יכלו להסיע הארון ממקומו, ואמר ר' שלמה להמלך אולי בחר מקום זה לקבורתו בחייו, וצוה המלך לקברו שם, וכן עשו, ובנו עליו בית מדרש יפה. וכשראה המלך כי ברוך בן נריה לא נרקב הוא ותכריכיו, הלך עם עבדיו למעקווא"ו לראות את מחמ"ד נביא שלהם, וכשבאו ראו אשר לא כן הוא, הלך עם עבדיו ונתגיירו, ואמרו תורת משה אמת. ושם מין עשב אשר על העלין גדלין כמו ניצוצי זהב, והולכין בלילה ועושין סימן היכן העשב גדל שיש עליו זהב, ובאין ביום ועוקרין אותו. וקבר ברוך הוא תחום שבת מקבר יחזקאל. [גלילות ארץ ישראל]. (סדר הדורות שם) [7]

ו] אומה אחת [יש] אצל בבל ואין חוששין על המלך, והם במדבר, ונקראין חרמים על שם שגוזלים וחומסים מכל אומה, ופניהם כעשב גרונא, ואין מאמינים אלא באלו-ה יחזקאל, [ואומרים אדונינו יחזקאל], וכן קוראין לו כל הישמעאלים [8], והוא כמהלך יום או חצי יום מבגדת, וקברו של יחזקאל במדבר, וישנו ביד החרמים, והעיר קרובה כמיל לקבר, וביד היהודים המפתחות, וסביב לקבר יחזקאל מוקפת חומה ועיר גדולה וחצר גדול, ולחומה אין שער אלא שער קטן וקצר, והיהודים פותחין את השער ונכנסין בו על ידיהם ועל רגליהם כי נמוך הוא. ובחג הסוכות באין מכל הארצות שמה, והפתח מרחיב ומגביה מאליו את עצמו, עד שנכנסין בו עם הגמלים, ובאים שם כששים אלף או כשמונים אלף יהודים לבד מישמעאלים, ועושין סוכות בחצרו של יחזקאל, ואחר כך מקטין הפתח כבתחילה, וכולם רואים ונותנין נדרים ונדבות על קברו. וכל מי שהוא עקר או עקרה או בהמתו עקרה נודר ומתפלל על קברו.

ואמרו לרבי פתחיה שהיה לשר אחד סוסיא ונתעקרה, והיה כמהלך ארבעה ימים מקבר יחזקאל, ונדר אם תלד הסוסיא יתן הולד ליחזקאל, ואחר ימים ילדה, וראה השר כי הוא טוב וחמל עליו ולא נתנו ליחזקאל, וברח לו הולד של הסוסיא מעצמו ונכנס לתוך חצרו של יחזקאל, ונתרחב השער עד שנכנס, והיה השר מחפש בכל מקום הסוס ולא מצא, שם אל לבו ואמר שמא בשביל שנדרתיהו לתת ליחזקאל הצדיק, הלך שם ומצאו, ורצה להוציאו ולא יכול, כי הפתח נמוך. אמר היהודי אינו על חנם שנכנס הנה, שמא נדרתה אותה לצדיק, והודה לו ואמר נדרתי לו ומה אעשה שאוציאנו, אמר לו היהודי קח כסף ושים על קברו, אם תשים שוויו יצא הסוס, נתן הכסף מעט מעט עד שנתן שוויו עד שנתרחב הפתח ויצא.

ורבי פתחיה הלך על קבר יחזקאל והביא בידו זהוב וגרעינין של זהב, ונפלו מידו הגרעינין, ואמר אדוני יחזקאל לכבודך באתי ונפלו ממני הגרעינין ונאבדו, בכל מקום שהם יהיו שלך. והיה נראה בעיניו רחוק ממנו כמו כוכב, והיה סבור שמא אבן טובה, הלך וראה ומצא הגרעינין ונתנם על קבר יחזקאל.

וכל ישמעאל שהולך לאותו מקום ששם מחמט (=מחמד) הולך דרך קבר יחזקאל ונותן מתנה ונדבה ליחזקאל ונודר ומתפלל ואומר אדונינו יחזקאל אם אשוב אתן לך כך וכך. ודרך מדבר הולכים שם בארבעים יום ומשם מי שיודע בדרך הולך בעשרה ימים מקבר יחזקאל עד נהר סמבטיון. וכל מי שרוצה ללכת בארץ מרחקים מפקיד כיסו או שום חפץ ליחזקאל, ואומר אדונינו יחזקאל שמור לי חפץ זה עד שאשוב ואל תניח לקחתו לשום אדם אלא ליורשיי. וכמה כיסים של ממון מונחים שם שנרקבו לפי שכמה שנים מונחים שם. והיו שם ספרים, ורצה להוציא אחד מן הרקים אחד מן הספרים ולא היה יכול כי אחזתו יסורין ועוורון. לכן מתפארים כל העולם מיחזקאל.

וכל מי שלא ראה בנין פלטין שלו הגדול על קברו לא ראה בנין יפה מעולם. ובפנים מחופה זהב, ועל הקבר סיד גבוה כאדם, ועל הסיד סביב ועל גביו בנין של ארז מוזהבת, ועין לא ראה דוגמתו, ויש לו חלונות שאדם מכניס ראשו ומתפלל. ולמעלה עשוי כיפה גדולה של זהב, ומעילים יפים מקיפים מבפנים, וכלי זכוכית בתוכו יפה מאוד, וכשלשים נרות של שמן זית דולקים שם יומם ולילה, וקונין מן המתנות שנותנין שם השמן זית ומדליקין עליו כשלשים נרות, ויש ממונים על המתנות שנותנים על קברו, כמאתים פרנסים זה ממונה אחר זה, ומאותו ממון שנותנין על קברו מתקנים בית הכנסת שצריך תקון, ומשיאין בו יתומים ויתומות, ומפרנסין התלמידים שאין להם במה להתפרנס.

ובהיות רבי פתחיה על קבר יחזקאל ראה בביתו עוף שפניו כפני אדם, והיה הפרנס השוער מצטער, ואמר מסורת בידינו מאבותינו ותופסים כך, כל בית שזה העוף נמצא בו יהיה חרב. וראה כשרצה העוף לצאת מן החלון נהפך העוף ומת, ושמח הפרנס השוער מאוד, ואמר מאחר שמת העוף נהפך הגזירה.

ואמר ראש הישיבה לרבי פתחיה, שבימי קדם היה עמוד של אש על קבר יחזקאל, אלא שבאו בה פריצים וחיללוהו, שהיו באים בחג הסוכות לרגל כשמונים אלף, והיו ביניהם אנשים שאינם מהוגנים, ונסתלק עמוד האש. ובאותו חצר עושין סוכות, ואצל בית קברו. (סיבוב רבי פתחיה)​

---

[1] קטע זה הוספתי מסדר הדורות שמביא כן בשם שלשלת הקבלה בשם ספר מסעות בנימין. ואינו נמצא לפנינו בספרים הנ"ל שבידינו. ומוסיף שם: "ועיין בספר בית ישראל העתקתי בלשון קדש, טוב להעתיקו פה כי נפלא הוא". עכ"ל.

[דהיינו כי בעל סדר הדורות כאשר ליקט את ספרו הנפלא הזה עדיין לא היה ערוך לדפוס ונשארו הרבה דברים שרצה להעתיק וציין לעצמו לזיכרון, ובעוה"ר לא הספיק לערכו עד שנסתלק לעולם שכולו טוב. וכוונתו לספר 'בית ישראל' שנכתב בלשון אשכנז (אידיש), והוא תרגם זאת לעצמו כדי להעתיקו בבא העת לספרו. והיות ואין בידי הספר הזה לא זכיתי לעשות רצון צדיק ולהעתיקו לפני החברים].

[2] ובמסעות רבי בנימין הנ"ל כתוב: ויכניה וכל הבאים עמו חקוקים בכותל, יכניה בראש, יחזקאל בסוף, ואותו המקום עד היום הזה מקדש מעט, באים מארץ מרחק שם להתפלל מראש השנה עד יום הכפורים, ועושים שם שמחה גדולה, וגם ראש הגולה וראשי ישיבות באים שם מבגדאד, וחונים על פני השדה שניים ועשרים מילין, ובאים שם סוחרים בני ערב, ושם יריד גדול הנקרא פירא וכו' ועל קברו של יחזקאל עששית דולקת כל היום וכל הלילה מיום שהאיר אותה הוא בעצמו, וחולפין הפתילות ומוסיפין שמן עד היום הזה, ושם בית גדול של הקדש והוא מלא ספרים, וכל שאין לו בן, יקדיש ספרו לשם. עיי"ש.

והאברבנאל בתחילת פירושו ליחזקאל מצטט את המסעות בנימין בזה הלשון: "ובאים להתפלל שם ממרחקי ארץ מראש השנה עד יום הכפורים שבאותו זמן מת הנביא". משמע שהיארצייט של יחזקאל הנביא הוא בין כסה לעשור.

[3] צ"ל: ויהויכין נדר לכנסת יחזקאל נחלות. (לוח התיקונים על סדר הדורות)

[4] הוא רבי שלמה אביו של רבי דניאל ראש גולה כדלקמן בהערה 7.

[5] פלא היכן נזכר שהיה תלמידו. ואולי שינה בדיבורו בכדי שיאמין לו.

[6] כמובא במגילה טו. ועיין במאמר הקודם חלק א' אריכות בזה.

[7] המעשה הנפלא הזה מביא הסדר הדורות בשם ספר גלילות ארץ ישראל [בדפוס שלנו הוא נקרא בשם 'אגרת הקודש'] שחיבר ר' גרשון ב"ר אליעזר סגל הלוי מפראג נדפס באמשטרדם בשנת שצ"ה. והיות והסדר הדורות העתיק את דבריו בכמה שינוים, ומשום יקר המציאות אעתיק את לשונו כלשונו:

מעשה במלך אחד שאמר לאיש יהודי ושמו ר' שלמה, נתוועד ונלך ונעלה את יחזקאל הנביא מקברו ונראה איך הוא, כי הוא היחזקאל אשר נעשו כמה נסים גדולים על ידו. השיב לו היהודי חלילה לך לא תוכל עשוהו ולא תוכל לראותו. אך איעצך אשר קרוב משם קבר ברוך בן נריה הנביא תלמידו, אם תוכל לראותו אפשר שתזכה לראות גם את רבו. אמר המלך מה מאד נעמו עצתך וכן אעשה. שלח המלך לשריו ולדוכסיו ונתוועדו יחד והתחילו לחפור קבר ברוך בן נריה הנביא, ולא איחר הדבר עד שפניהם משתנים ומתו מיד, ותמהו מאד. היה שם ישמעאל אחד זקן ויועץ למלך ויאמר מדוע פניך רעים הלא צוה על היהודים המה יפתחו את קברו כי המה אדוקים בתורתו תמיד ולא יזיק להם. ויעש המלך כן, וגזר תיכף על היהודים אשר שמה המה יפתחו את קברו. אז בקשו היהודים מהמלך ליתן להם ארכא שלשה ימים בכדי לעורר לבם בתשובה, והסכים המלך על ידם. מיד גזרו היהודים תענית וקראו צום שימחול להם הקב"ה על אותו עוון כי אנוסים המה מאת המלך והשרים. אחר שלשה ימים נתוועדו המלך והשרים וכל העם למקטן ועד גדול שם לראות או במפלת עצמן או הנביא. מיד פתחו הנביאים את קבר הנביא ולא נפקד מהם איש, ומצאו אותו בארון של אבן שיש והוא מונח בתוכו כאילו מת היום. ויאמר המלך לא יאות כן ששני צדיקים כאלו ינוחו במקום אחד, בכן גוזרני עליכם יהודים שתוליכו אותו למקום רחוק אשר במדינתי. מיד עשו כן היהודים. וכאשר נסע משם לערך תחום שבת לא יכלו לזוז הארון ממקומו עוד משם והלאה, עד אשר צוה המלך להביא גמלים וחמורים וסוסים למשוך ארונו משם ולא יכלו. ויצו המלך לקברו שמה. ויקברו אותו שמה ויבנו היהודים עליו בית המקדש יפה מאוד. וכראות המלך כן, אמר לשריו ועבדיו נלכה אל מעקיואוער ושם קבר מחמד, ונראה אם הוא ג"כ כמו הנביא הנזכר בשלימות. וילכו שמה ויפתחו את קברו, והנה הוא בלה ונבאש ועלה באשו ותעל צחנתו בזוי ונמאס. הלכו משמה וגיירו עצמם וקדשו את השם הגדול, ואמרו משה אמת ותורתו אמת. שם גדלים עשבים ועלים גדולים אשר בלילה נוצצים כעין נקודת זהב עליהם. הקבר מברוך בן נריה הוא עתה רחוק תחום שבת מקבר יחזקאל הנביא. עכ"ל.

וכל הקטע שמביא הסדר הדורות - "והולכין בלילה ועושין סימן היכן העשב גדל שיש עליו זהב ובאין ביום ועוקרין אותו" - לא נמצא במסעות ארץ ישראל. אלא הוא נמצא בספר סיבוב רבי פתחיה מרגנשבורג, אלא שאינו מדבר על עשבים שנמצאים בקבר ברוך בן נריה, אלא בכללות בארץ ישמעאל, וזה לשונו: ובארץ ישמעאל גדל הזהב כעשבים ובלילה רואין זוהרו ועושין סימן באפר או בסיד ולמחר באין ולוקטין העשבין שהזהב עליהם, והזהובים מצויים שם ויש להם זהב הרבה.

ויש אומרים [ראה קובץ מקבציאל כרך ל"ח עמוד תשל"ה] שמחבר ספר גלילות ארץ ישראל לקח את המעשה הזה ממקור קדום יותר והוסיף עליו הוספות, ומקורו - בספר סיבוב רבי פתחיה מרגנשבורג. ונעתיק כאן דברים מעניינים שנחסרו במעשה הנ"ל, וזה לשונו:

והמלך שהיה קודם בימי רבי שלמה אביו של רבי דניאל היה אוהב את רבי שלמה וכו' ואמר לרבי שלמה שהוא רוצה לראות את יחזקאל הנביא וכו' וארון של ברוך בן נריה שתי אבני שיש והוא בתוך שניהם ומקצת הטלית יצא מבין האבנים וכו' והמלך שהיה בימי רבי שלמה אביו של רבי דניאל ראש גולה, כשראה הנוגה שיצא מקבר ברוך בן נריה, וטליתו נראה מעט בין שני אבני שיש יפה וזוהר גדול, הלך לעיר ששם קבר הקדרי לראותו בקברו והנה הוא פגר מובס ונרקב וריח רע עולה מקברו שלא היה אדם יכול לסבול, ואמר לכל עמו הוא שאין ממשות לא בקדרי ולא בדתו, והם רואים שברוך בן נריה שלם וטליתו יוצא מקברו והוא תלמיד לנביא, והישמעאלים שהיו חופרין היו מתים והיהודים לא הוזקו, לכך יודע שהיהודים תופסים תורתו של ברוך בן נריה. ולא הספיק לגייר הוא וכל עמו עד שמת, ונתבטלה הגזירה שרצה לגייר כל עמו. עכ"ל.

ומה שכתב: "הלך לעיר ששם קבר הקדרי" היינו לעיר 'מכה' ששם קבר מחמד המיוחס לקדר בן ישמעאל.

[8] המוסלמים קוראים ליחזקאל הנביא 'אל-כפיל' כלומר - ערב, הם מספרים כי כאשר רצה מוחמד להשמיד את כל היהודים שתחת שלטונו אם לא יאמינו בו הופיע לפניו יחזקאל הנביא ואמר: "אל תהרוג אותם, כי עוד לא הגיע זמנם, ואני ערב בזה שבבוא הזמן הנכון אביאם אליך והם יאמינו בך". (סיני כרך ה' עמוד רמו)

וזה כעין מה שאמר יעקב לעשו עד אשר אבוא אל אדוני שעירה.
​

 

[געגועים]

ערכתי שוב את המאמר והוספתי דברים כפי שעיניכם תחזינה מישרים
אשמח להערות/תגובות...

 

[י"ג מידות]

ומצאוהו מונח בארון של אבן

זה לא הלכה שקוברים בלי ארון?

 

[געגועים]

זה לא הלכה שקוברים בלי ארון?

איני יודע