לימוד מסכת אחת לע"נ שני נפטרים

[מילין יקירין]

לימוד מסכת אחת לע"נ שני נפטרים​

פעמים עולה שאלה, האם אפשר ללמוד מסכת אחת לעילוי נשמת כמה נפטרים או שצריך לייחד את המסכת לנפטר אחד. בבואנו לדון בעניין זה יש לברר לכאורה ב' נידונים: א. האם יש בזה משום 'אין עושים מצוות חבילות חבילות'. ב. האם יש בזה תועלת לנפטרים במידה שווה או שמגרע מזכויותיהם. וננסה לבאר עניין זה כפי שידינו מגעת בע"ה.

הנה במסכת סוטה (ח.) נאמר: "אין עושין מצוות חבילות חבילות, דתנן אין משקין שתי סוטות כאחת, ואין מטהרין שני מצורעין כאחת, ואין רוצעין שני עבדים כאחת, ואין עורפין שתי עגלות כאחת, לפי שאין עושין מצוות חבילות חבילות". ופירש רש"י (ד"ה חבילות): "מפני שנראה כמו שהם עליו למשאוי וממהר לפרוק משאו". וכן מפורש בתוס' שם שהאיסור הוא מדרבנן. וכ"פ הרשב"ם בפסחים (קב: ד"ה חבילות). והתוס' במו"ק (ח: ד"ה לפי) פירשו שהטעם הוא כדי שיהא ליבו פנוי למצווה אחת.

וכתב התפארת ישראל (שבת פ"ב מ"ב) שדווקא באדם שעושה שתי פעולות כאחת כגון משקה ב' סוטות או מטהר ב' מצורעין שייך דין 'אין עושין מצוות חבילות חבילות', אך אם הוא עושה פעולה אחת ועל ידה הוא מקיים שתי מצוות אין כאן איסור משום עשיית מצוות חבילות. וכעי"ז מבואר בשו"ת ויען אברהם (רבי אברהם פלאג'י, חאו"ח סי' נ'), ובשו"ת בית שערים (חאו"ח סו"ס נ"ג) עיי"ש. וכן מבואר בשו"ת מהרש"ם (ח"ו סו"ס ז'), שאפשר לצאת בסעודת יו"ט גם עבור סעודת סיום מסכת מכיוון שזה מעשה אחד, וכמו שבק"ש מכוון לקיים מצוות והגית בו יומם ולילה. וכן העלה במנחת אשר (כללי המצוות סי' ג').

והמגן אברהם (סי' קמ"ז סוף אות י"א) כתב, שדווקא בב' מצוות של חובה לא עושים אותם חבילות, אבל במצוות של רשות שאין חובה לעשותם אין חשש של עשייתם ב'חבילות'. ובמחצית השקל (שם) ביאר את טעמו, שהרי כל הטעם של איסור עשיית מצוות חבילות חבילות הוא משום שנראה עליו כמשא שממהר לפרוק אותו מעליו (כפי שפירש רש"י), וזה שייך דווקא במצוות שחייב לעשותם, אבל במה שהוא לא חייב לעשות על כרחך שאין בזה משום משאוי, שהרי היה יכול להימנע מעשייתם ומי ביקש ממנו לעשות את זה? ואדרבה נראה בזה זירוז במצווה.

נחזור לנידון דידן, העולה מהאמור לעיל שמותר לכתחילה ללמוד מסכת אחת לע"נ ב' נפטרים ואין חשש עשיית מצוות חבילות מכמה טעמים: א. הוא אינו עושה ב' מעשים נפרדים ביחד, אלא עושה מעשה אחד עם ב' כוונות נפרדות. ב. דברי המג"א שכתב שבמצוות של רשות אין בזה משום עשיית מצוות בחבילות. וגם כאן, אין חובה עליו לסיים את המסכת ולכן מותר. ג. סברא נוספת לדין זה היא ע"פ דברי התשב"ץ שכתב שהאיסור הנ"ל שייך רק במצוות חלוקות כברכת המזון והבדלה, אבל כאן הרי זה דומה למילת ב' תינוקות ושחיטת כמה בהמות וכדו', שבכה"ג נחשבת מצווה אחת ואין בזה משום 'חבילות' (עיין הר צבי חיו"ד סי' קצ"ח).

נמצינו למדים שאין בדבר זה משום עשיית מצוות בחבילות, ונשאר לדון האם ע"י זה מגרע מהתועלת לנפטרים או שתועלתם שווה.

והנה בשו"ת אגרות משה (חיו"ד סי' רנ"ד) פסק לגבאי ביהכנ"ס שאחת מהכנסותיו היא לומר קדיש על אלו שלא הניחו בנים זכרים שיאמרו קדיש, ורצונו לדעת על כמה אנשים יכול לומר קדיש, שצריך שיהיה קדיש אחד ביום לכל אחד וכפי כמות הקדישים כך תהיה כמות האנשים. והוסיף, שטוב שירשום אצלו שקדיש זה הוא בעד פלוני וקדיש זה הוא בעד אלמוני, וכן צריך להודיע לקרוב שמשלם שהוא אומר קדיש אחד ביום עבור קרובם, בכדי שלא יהיה חשש גזל.

אולם הציץ אליעזר (קונ' אבן יעקב סי' נ') כתב על דבריו: "ולפענ"ד אין מקום לההגבלה הזאת של קבלה לאמירת קדיש על אנשים שנפטרו בסכום מוגבל רק כפי מספר הקדישים שיעלה לו לומר במשך יום אחד, וגם לא להרשמה שקדיש זה הוא בעד זה וקדיש זה בעד זה, וממילא גם לא לצריכת הודעה לקרוב המשלם שיאמר רק קדיש אחד, מפני שע"פ דין יכולים גם בקדיש אחד לכוון על כמה וכמה נפטרים וזיכרון אחד יעלה לכולם. ואין כל צורך להיות ככהן המחזר בבית הגרנות לחזר אחר כמה מניינים (כפי שכותב הספר שם) בכדי להשלים סכום הקדישים כפי מספר הנפטרים שקיבל לומר קדיש עליהם". ועיי"ש שהאריך להביא הוכחות לדבריו מדברי כמה פוסקים ושכן עולה מדברי מהראנ"ח. ובמקום אחר (ח"ז סי' מ"ט עי"ש) כתב שה"ה ללימוד ללימוד משניות לע"נ כמה אנשים.

וכן האריך לבאר שם בפרק י' (אות ד'), והביא שם את דברי הבן איש חי שביאר הטעם בזה, שהרי מטרת הקדיש היא להגן על הנפטר, להצילו ולדחות מעליו את המקטרגים, וגם להאיר נפשו באור עליון, ולכן שפיר שייך לומר שיועיל גם לכמה אנשים, ועל דרך מה שאמרו חז"ל 'נר לאחד נר למאה' (דהיינו אותה התועלת שיש ליחיד ישנה גם לרבים). ועוד הוסיף להסביר, שדומה דבר זה לכמה אנשים שנפלו לבור, ומשלשל להם חבל אחד ונאחזים בו כולם בב"א והוא מושך אותם ומעלה אותם בב"א.

ומדברים אלו עולה שזיכרון אחד עולה לכאן ולכאן, וכן נראה שפסק גם מרן הגר"ע יוסף זצ"ל (עי' הליכות עולם ח"ח עמ' קי"ט), וכן פסק הראשל"צ הג"ר יצחק יוסף שליט"א. ויש אומרים שאם התחייב ללמוד עבור נשמת פלוני, לכתחילה לא ילמד את אותו מסכת עבור נפטר נוסף. ואם לא התחייב ורוצה ללמוד לכתחילה מסכת עבור כמה נפטרים יש לומר שיכול משום נר לאחד נר למאה.

אשמח להערות והארות! ישר כח!​

 

[הצעיר שבחבורה]

לגבי חבילות חבילות, איני מבין בכלל כיצד זה שייך.

ולגבי עיקר הנדון, ראשית יש לדון בשאלה האם יכול ללמוד לעילוי נשמת, לימוד שכבר לומדו בלאו הכי.