לא תבערו אש

[געגועים]

לֹא תְבַעֲרוּ אֵשׁ וכו' בְּיוֹם הַשַּׁבָּת

בספר חומת אנך להרב חיד"א ז"ל: לא תבערו אש, יובן במ"ש פ' כל כתבי אין הדליקה מצויה אלא בבית שמחללין בה שבת, וז"ש לא תהיו סיבה להבעיר אש בכל מושבותיכם אם תחללוה. ובזוהר דהרשעים בגיהנם ביום שבת נחים לבד ממחללי שבתות, וז"ש לא תהיו סיבה בחילול שבת להבעיר אש במושבותיכם בקבר. הרב הגדול מהר"ר וידאל צרפתי ז"ל בפירושו כ"י. שוב ראיתי דגם רבינו אפרים ז"ל פירש כפירוש הראשון, והבאתיו על שפ"ת הנחל (*) בס"ד.

(*) כוונתו לספר נחל קדומים, וזה לשונו: לא תבערו אש, רמז למ"ש רז"ל אין הדלקה מצויה אלא בעון חילול שבת, וזהו לא תבערו, לא תעשו שיבער האש בכל מושבותיכם. רבינו אפרים ז"ל.

וזהו לשון הרב הגדול מהר"ר וידאל צרפתי ז"ל בספר צוף דבש: ובזוהר פרשת תרומה (קנ:) דהרשעים כולם נוחים בגיהנם בשבת חוץ ממחללי שבתות, וכן בדין, וזהו לא תחללו שבתות ולא תהיו סבה להבעיר אש גהינום במושבותיכם בקבריכם אפי' ביום שבת. עכ"ל.

וצריך להבין מה כוונתו להבעיר אש גהינום במושבותיכם בקבריכם, וכי הגיהנם הוא בקבר?

יש לומר שזה נרמז במתק לשונם הבערה לחלק יצאת, דהיינו ההבערה של גיהנם לחלק יצאת, כי אע"פ שאין הבערה של גיהנם בשבת קודש, אבל חילול שבת חלוקה משאר עבירות, ומחללי שבתות נידונים בגיהנם אף ביום השבת, ולכן הזהיר לא תבערו אש ביום השבת, לא תהיו סיבה בחילול שבת להבעיר גהינום במושבותיכם בקבריכם אפי' ביום שבת.​