אולם במנהגים דבי מהר"ם מרוטנבורג (עמ' 28) [הובא באנציקלופדיה] כתב דמיד אחר הבדלה מכניסים חמץ כדי שלא יהא כמוסיף על שבעת ימי המצות.
ואשמח לדעת אם יש לכך מקורות נוספים.
אולם במנהגים דבי מהר"ם מרוטנבורג (עמ' 28) [הובא באנציקלופדיה] כתב דמיד אחר הבדלה מכניסים חמץ כדי שלא יהא כמוסיף על שבעת ימי המצות.
ואשמח לדעת אם יש לכך מקורות נוספים.
"אצלו" - הכוונה לרס"ג. [והכל הובא באנציקלופדיה].
מש"כ שמונה בערב הפסח - לכאורה הכוונה אחרי שחכמים אסרו באכילה מתחילת השעה החמישית.
ומש"כ "ושעה בתחלת ליל חמשה עשר" - לכאורה כפי שממשיך האיסור הוא לאכול כל דבר, ולאו דווקא חמץ; ומה זה שייך לכאן.
וצ"ל שהרמז הוא על כל סוגי איסור אכילה.
והנה איסור זה של תחילת ליל ט"ו - הוא בוודאי מדרבנן, וא"כ דרש זה הוא כעין אסמכתא,
ושפיר י"ל שגם השעה שלאחר הפסח שאסור לאכול בה - היא רק מדרבנן.
עוד מבואר בדבריו שהשעתיים הנוספות על השמונה שעות של ערב פסח הן חסירות, ושעה של ליל ט"ו - אי"ז שעה מדויקת, אלא הזמן שלוקח לעשות קידוש והגדה, וגם השעה שאחרי פסח - כנראה שאין חיוב שעה שלימה, אלא איזשהו זמן.
[ואולי כוונתו שצריך לחכות להבדלה; אך המג"א כותב שאין צורך לחכות להבדלה].
מש"כ שמונה בערב הפסח - לכאורה הכוונה אחרי שחכמים אסרו באכילה מתחילת השעה החמישית.
ומש"כ "ושעה בתחלת ליל חמשה עשר" - לכאורה כפי שממשיך האיסור הוא לאכול כל דבר, ולאו דווקא חמץ; ומה זה שייך לכאן.
וצ"ל שהרמז הוא על כל סוגי איסור אכילה.
והנה איסור זה של תחילת ליל ט"ו - הוא בוודאי מדרבנן, וא"כ דרש זה הוא כעין אסמכתא,
ושפיר י"ל שגם השעה שלאחר הפסח שאסור לאכול בה - היא רק מדרבנן.
עוד מבואר בדבריו שהשעתיים הנוספות על השמונה שעות של ערב פסח הן חסירות, ושעה של ליל ט"ו - אי"ז שעה מדויקת, אלא הזמן שלוקח לעשות קידוש והגדה, וגם השעה שאחרי פסח - כנראה שאין חיוב שעה שלימה, אלא איזשהו זמן.
[ואולי כוונתו שצריך לחכות להבדלה; אך המג"א כותב שאין צורך לחכות להבדלה].
- הודעות
- 121
- תודות
- 402
- נקודות
- 96
אם אני לא טועה מסופר על הגר"א שהיה אוכל ישר אחר הבדלה חמץ כדי שלא יהא כמוסיף על שבעת ימי המצות.
- הודעות
- 121
- תודות
- 402
- נקודות
- 96
יש כאלו שבדרך בדיחה מורידים את הכיסוי מהברז ושותים אחר הבדלה כוס מים ואז זה ודאי כאילו אכלו חמץ :)
במע"ר כתוב שלא אכל מצה, אך לא כתוב שאכל חמץ;
ואשמח לדעת אם יש מקור נוסף שכתוב שהגר"א אכל חמץ.
- הודעות
- 928
- תודות
- 2,157
- נקודות
- 217
ציטוט
ובמוצאי יום טוב היה משתדל לטעום חמץ... והיה נמנע מלאכול אחר הפסח מצה שיוצאים בה ידי חובתו בפסח, וכל זה להכירא לעשיית המצוה שאין עושין אותה להנאה אלא מפני גזירת הבורא יתעלה שמו.
- הודעות
- 928
- תודות
- 2,157
- נקודות
- 217
ובתרגום המיוחס ליוב"ע
(יח) בְּנִיסָן בְּאַרְבֵּיסַר יוֹמִין לְיַרְחָא תִּכְסוּן יַת פִּסְחָא וּבְרַמְשָׁא דְּחַמְסַר תֵּיכְלוּן פַּטִּירֵי עַד יוֹמָא דְעַשְׂרִין וְחַד לְיַרְחָא בְּרַמְשָׁא דְעַשְׂרִין וּתְרֵין תֵּיכְלוּן חָמִיעַ:
(יח) בְּנִיסָן בְּאַרְבֵּיסַר יוֹמִין לְיַרְחָא תִּכְסוּן יַת פִּסְחָא וּבְרַמְשָׁא דְּחַמְסַר תֵּיכְלוּן פַּטִּירֵי עַד יוֹמָא דְעַשְׂרִין וְחַד לְיַרְחָא בְּרַמְשָׁא דְעַשְׂרִין וּתְרֵין תֵּיכְלוּן חָמִיעַ:
- הודעות
- 928
- תודות
- 2,157
- נקודות
- 217
תורה תמימה הערות שמות פרק יב הערה קסח
ועיין בתרגום יונתן בפסוק זה כתב עד יומא דעשרין וחד לירחא ברמשא דעשרין ותרין תיכלון חמיע, ע"כ, ולא אדע מה רצה בתוספת שתי מלות האחרונות, ואם הם מדברי עצמו או מאיזה מדרש ואגדה, ואיך שהוא, תוספת דברים אלו מכוונת למה שנהגו גדולים מיוחדים לטעום חמץ בכניסת ליל מוצאי פסח [וכך שמעתי בשם הגר"א שהיה מבדיל במוצאי הפסח על כוס שכר חמץ], ואולי באמת סמכו על הת"י, והוא גם הוא כוון למנהג זה והטעם כדי לעשות היכר בין זמן האסור ומותר בחמץ, וכמו כשיוצאין מן הסוכה לבית עושין איזה היכר בהכשר הסוכה להורות ולהראות שפטורין ממנה כמבואר באו"ח סי' תרס"ו:
יישר כוח!
ואחד הרבנים כתב במוריה שהתרגום כתב על שמיני עצרת "עצרת תהיה לכם" - שתיכנסו לבתיכם שיהיה היכר שלא נכנסים לסוכה כשנגמרה המצווה.
לכאו' מכוון דבריו מדין תוספת, (וא"כ יתכן דהוא מדאו'), ויתבאר דתוספת שייכא גם בדברים שאינם משום קדושת היו"ט, ודנו בזה, וזהו כוונתו שעה חסירה דאי"צ שעה אלא תוספת.
ובעיקר דבריו לא הבנתי, הלא השעה בתחילת ליל ט"ו היא מכלל השבעת ימים, (וגם מ"ט לא נקט שעה תוספת קודם היו"ט).