לֹֽ֣א תַעֲשֶׂ֣֨ה כׇל מְלָאכָ֜֡ה... - מה זה כולל?

[גרינפלד]

הגמ' בכמה מקומות אומרת נשים חייבות בקידוש היום אפי' שזה זמן גרמא, כי הוקש זכור לשמור, ומכיון שחייבות בשמור כי זה לא תעשה - חייבות גם בזכור.


והק' התוס' בשבועות כ' ב' ד"ה כל, שנימא איפכא ויהיו פטורות משניהם,
ותירצו שלחומרא מקשינן;

ובראבי"ה כתב שלא קשה, כיון שכתוב בפסוק "לא תעשה כל מלאכה אתה ובנך ובתך".

ותוס' שלא תירצו כן, יתכן שסברו כהרמב"ן (עה"ת ד"ה וגרך אשר בשעריך), שהאיסור של "ובנך ובתך" - זה מעין שביתת בהמתו שאסור שיעשו מלאכה לצרכינו,
ולראבי"ה - הוא מעין איסור ספייה, ובאמת הקשו האחרונים מדוע התורה פירשה התורה כאן, והרי לומדים איסור ספייה ממקומות אחרים, עי' אחיעזר ח"ג סי' פ"א [כמדומה].
ובשם הגר"ח שיש נפק"מ שהאב שיצווה לבנו ייעשה מומר, כי זה נחשב עבירה מצידו בדיני שבת, משא"כ אם זה רק היה ספייה;
מיהו יתכן שדברי הגר"ח - הם רק כשהמלאכה נעשתה לצורך האב, וכרמב"ן.

ועי' אוצר הגאונים שבת צ"ד ב' (בחלק התשובות) ששאלו את רב האי גאון אם מותר לאשה לכחול בשבת;
והשיב, שלענין מלאכות אין הבדל בין אשה לאיש, והראיה מהפסוק "אתה ובנך ובתך"; וחזינן לכאורה דס"ל כראבי"ה.

 

[הצעיר שבחבורה]

ואציין, במקום נוסף מופיע "אתה ובנך ובתך", ונלמדת אשה, בשמחה.