אסתר לְהַשְׁמִ֡יד - שישתמדו לַהֲרֹ֣ג - את הגופות וּלְאַבֵּ֣ד - הממון

[גרינפלד]

'שיטה על מסכת מגילה' (לאחד הראשונים, הוצאות מכון אופק ירושלים תשנ״ט; יג, ב ד״ה ויאמר המלך, הובא בעלים לתרופה):
וביאור 'להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים', כתב הריטב״א ז״ל, כוונתו הרעה, 'להשמיד' - שישתמדו, והוא לשון שמד, 'להרוג' את הגופות, 'ולאבד' - הממון, לומר שגזר על הנשמות ועל הגופות ועל הממון, וכנגדם באו ג׳ מצוות בפורים, מקרא מגלה וסעודה ומעות פורים:​

 

[מגנא ומצלא]

'שיטה על מסכת מגילה' (לאחד הראשונים, הוצאות מכון אופק ירושלים תשנ״ט; יג, ב ד״ה ויאמר המלך, הובא בעלים לתרופה):
וביאור 'להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים', כתב הריטב״א ז״ל, כוונתו הרעה, 'להשמיד' - שישתמדו, והוא לשון שמד, 'להרוג' את הגופות, 'ולאבד' - הממון, לומר שגזר על הנשמות ועל הגופות ועל הממון, וכנגדם באו ג׳ מצוות בפורים, מקרא מגלה וסעודה ומעות פורים:​

מעניין, האם יש עוד מקור לכך שהייתה גזירה שישתמדו היהודים בפורים?
בפשטות הגזירה הייתה רק על הגופים.

 

[גרינפלד]

מעניין, האם יש עוד מקור לכך שהייתה גזירה שישתמדו היהודים בפורים?​

המשך מהעלים לתרופה:
וכתב המנות הלוי, שגזירת השמד, היינו המרת הדת, התחילה מיד בשילוח אגרות הראשונות, ואילו גזירת 'להרוג ולאבד' אינה אלא בי״ג אדר, וממשיך לפרש: "כי על כן אמר 'ליהודים היתה אורה ושמחה', רשות לעסוק בתורה ולקיים המצוות, כדברי רבותינו הקדושים, אשר דבר ה׳ בפיהם אמת וכו׳, ובגמרא [דרשו]: 'ליהודים היתה אורה - זו תורה' וכו׳, זה יורה על מה שאמרתי לעיל אצל 'להשמיד", כי כבר התחילה ההמרה מן העת ההיא, ועתה נתן להם רשות על התורה והיו״ט והמילה והתפילין, וכן תרגם המתרגם 'ליהודאי הות רשות למעסק באורייתא'" וכו׳.

וכותב עוד: "וטעמו של דבר למה בחר ב'המרה' אחרי שסוף כל סוף יסופו הנה (והיינו, אם ממילא גוזר עליהם כליון, מה היתה מזימתו בהמרת הדת, הלא בין כך ימותו)... כבר הקדמנו למעלה עצת המן במשתה כי כוונתו להכשילם, ובזה הם מעותדים לכל רע, וכמו שהקדמנו ביאור פסוק (דברים כו, ז) 'וירעו אותנו המצרים ויענונו' [זו לשונו (אסתר ג, ח): "וירעו אותנו המצרים' ביאורו, עשו אותנו רעים וחטאים, שבטלו ממנו המילה, ובזה יכלו לנו 'ויענונו', שאלמלא כן לא היו יכולים"], וכי ראה הזמן רחוק להקים מזימת לבבו, כי הגורל דחהו עד חודש שנים עשר, פחד שמא יהיה להם תורה ומצות כתריס לפני הפורעניות, ולכן השתדל לבטל מהם תורה ומצות".​

 

[גרינפלד]

ועוד הובא שם:
ואמנם, אם כנים הדברים שגור עליהם גזירת שמד לבטל מן התורה והמצוות, למה אם כן מצינו הגזירה על ארבע מצוות אלו בפרטות, וכתב בזה ב'מנות הלוי' (אסתר ח, טז) כמה ביאורים, ואחד מהם מביא הוא בשם "פירוש לא נודע למי", שמצוות אלו שגזר עליהם המן הן סוגי מצוות אשר בבחינת כלל כל התורה כולה, ובהיות להן מצוות הללו בשלימות יהיה להם גם שאר המצוות כראוי, ותוכן דבריו הוא, כי התורה נחלקת לכמה חלקים, מצוות עיוניות - שצריך לקיימן בלב ובמוח, כגון יראה ואהבה ועסק התורה; מצוות מעשיות - שצריך לקיימן במעשה, ומצוות המעשיות נחלקות גם כן לכמה חלקים, יש מהן 'גופניים' - שיש לגוף תועלת והנאה מהן, ויש מהן 'נפשיים' - שהתועלת בהן היא רק לנשמה בלבד, ויש מהן 'גופניים ונפשיים' - שהגוף והנפש נהנים מהן. כנגד מצוות העיוניות - גזר עליהם המן שלא יעסקו בתורה, וכנגד מצוות המעשיות שהן גופניות גזר עליהם שלא יעשו יו״ט, שמצות היו״ט הוא במאכל ובמשתה, וכנגד המצוות מעשיות שהן תועלת לנשמה בלבד רצה לבטל מהם מצות מילה, כי מילה היא צער לגוף, והתועלת אינה אלא לנפש האדם, ואילו מצות תפילין כלולה מגוף ונפש יחד, כי עיקר תועלת מצוה זו הוא לנפש האדם, וגם לגוף ישנו תועלת, כי מצוה זו היא כבודם של ישראל, ועליה נאמר (דברים כח, י ועי מגילה שם) "וראו כל עמי הארץ כי שם ה׳ נקרא עליך ויראו ממך", וזהו תועלת גופנית, ועל כן נתכוין לבטל מהם מצוות הללו דווקא, אשר רומזות נגד כללות כל המצוות, וכאמור (עי״ש ביאורים נוספים, וע״ע מהרש״א בח״א מגילה שם; ביאור הגר״א על אסתר ח, טו).​

 

[געגועים]

מעניין, האם יש עוד מקור לכך שהייתה גזירה שישתמדו היהודים בפורים?
בפשטות הגזירה הייתה רק על הגופים.

"כי על כן אמר 'ליהודים היתה אורה ושמחה'​

ברש"י (מגילה טז:): אורה זו תורה. שגזר עליהן המן שלא יעסקו בתורה. זהו יום טוב. קיימו עליהם ימים טובים. זו מילה. ועל כל אלה גזר.