אדר כ"ה אדר - יום פטירת האבן ישראל

[גרינפלד]

הרב ישראל יעקב פישר (כ"ג תמוז תרפ"ה – כ"ה אדר א' תשס"ג) היה רב שכונת זיכרון משה בירושלים, וראב"ד העדה החרדית בשנים תשנ"ו–תשס"ז.

נולד בירושלים לדבורה ואהרן פישר. אביו היה מאנשי ה"פרושים" בירושלים. נפוצו שמועות כי אביו ירה במנהיג ההמון הערבי שבא לפרוע ביהודים במאורעות תרפ"ט, אולם שמועות אלה אינן מבוססות דיין וכנראה אינן נכונות. אביו היה בן למשפחה רבנית, הסב רבי שלמה פישר היה רב קהילת הסטטוס קוו אנטה של קרלסבורג ותלמידם של הכתב סופר ורבי יצחק דב במברגר. הסבתא שרה גיטל פישר הייתה נינתו של רבי צבי הירש הלר מגדולי רבני הונגריה.

אביו היה מקורב ליעקב ישראל דה-האן וקרא לבנו על שמו. בשנת ה'תש"ב, בהיותו כבן 17, נפטר אביו. בגידול בני המשפחה, סייע ידיד האב, הרב יחיאל מתתיהו דייוויס שהיה להם למורה דרך רוחני.

ר' ישראל יעקב נישא למלכה בת הרב ישראל אשר ולס, חתנו של הרב בן ציון ידלר. כאברך בישיבת עץ חיים, זכה בפרס משרד הדתות לבני ישיבות מצטיינים לשנת תשי"ג.

בשנת ה'תש"ך התמנה על ידי הרב פנחס אפשטיין לרב שכונת בתי הורודנא הקטנה מטעם העדה החרדית. בשנת ה'תשכ"ג החל לכהן כרב שכונת זיכרון משה בירושלים מטעם העדה החרדית וכדיין בבד"צ העדה חרדית. בסוף ימיו נתמנה לראב"ד של הבד"צ. נחשב לאחד מחשובי הפוסקים בירושלים. פסיקותיו נאספו בתשעת כרכי שו"ת "אבן ישראל". מפסיקותיו הידועות: אישה בחודש התשיעי להריונה פטורה מלצום ביום הכיפורים והיתר לפתוח בשבת פקקים של בקבוקי פלסטיק וזכוכית.

הרב פישר נהג להמליץ לאנשים המצויים במצוקה להתפלל בכותל המערבי. ידועה הנחייתו להתפלל 40 יום ברציפות בכותל.

נפטר בכ"ה באדר א' ה'תשס"ג ונקבר בהר המנוחות בירושלים.​

 

[גרינפלד]

ישורון כרך יג, עמ' שסג

 

[גרינפלד]

 

[גרינפלד]

ישורון כרך יג, עמ' שסג

וכאן עליו

 

[גרינפלד]

האם חצי זית מסוג ברכה אחת ועוד חצי מסוג ברכה אחרת מצטרפים לחייב ברכה אחרונה? | פורום אוצר התורה

 

[רוצה להיות יהודי פשוט]

מפסיקותיו הידועות: אישה בחודש התשיעי להריונה פטורה מלצום ביום הכיפורים

כמדומני שהוראתו היתה לפטור מלצום "עד החודש התשיעי", אבל בחודש התשיעי עצמו לא, כי כבר אין סכנה בהקדמת הלידה.

 

[רוצה להיות יהודי פשוט]

ראיתי בספר הליכות אבן ישראל על פסח שהיה אומר שבחצי מצת מכונה יש כזית מצה לכו"ע.
ומאידך כשמסופר על הנהגתו עצמו מובא שהיה אוכל את כל המצה העליונה וחצי מהאמצעית, ולכאו' לא מובן מה העניין לאכול ג' כזיתים גדולים.
אשמח אם ידוע למישהו ביאור בהנהגתו.
וכמו כן האם ידוע למישהו האם עסק במדידה בעצמו או שסמך בזה על אחרים [לכאו' מדידתו מתאימה למדידת החזו"א המובאת בשש"ת].

 

[צריך עיון]

ראיתי בספר הליכות אבן ישראל על פסח שהיה אומר שבחצי מצת מכונה יש כזית מצה לכו"ע.
ומאידך כשמסופר על הנהגתו עצמו מובא שהיה אוכל את כל המצה העליונה וחצי מהאמצעית, ולכאו' לא מובן מה העניין לאכול ג' כזיתים גדולים.
אשמח אם ידוע למישהו ביאור בהנהגתו.
וכמו כן האם ידוע למישהו האם עסק במדידה בעצמו או שסמך בזה על אחרים [לכאו' מדידתו מתאימה למדידת החזו"א המובאת בשש"ת].

כמדו' בשש''ת כתוב שיעור גדול יותר על מצת 'מכונית'

 

[רוצה להיות יהודי פשוט]

כמדו' בשש''ת כתוב שיעור גדול יותר על מצת 'מכונית'

החזו"א מדד חצי מצה [ל50 סמ"ק, כמבואר במכתבו של הקה"י להגר"א ויספיש וכן מובן מדבריו כאן בהערה], ואח"כ הקה"י עצמו מדד שוב והגיע לשני שליש, מצו"ב.
מעניין מאוד אם הגרי"י פישר עסק ג"כ במדידה או שסמך על מדידת החזו"א.

 

[רוצה להיות יהודי פשוט]

באותו ענייין קשה לי עוד מה שמובא שם שבאפיקומן היה נותן שתי חצאי מצה לשתי כזיתים.
וצ"ע שלכורך אי"צ להכפיל את השיעורים, ולכאו' גם אי"צ לחוש לדעות של חצי ביצה [ורק במרור חשש המשנ"ב לכתחילה משום הברכה], וא"כ די בשני כזיתים של שליש ביצה, וא"כ אם חצי ביצה הוא כזית "לכו"ע", ולכאו' הכוונה שהוא 50 סמ"ק, א"כ לאפיקומן מספיק שני שליש מזה, וצ"ע.

 

[ישראל]

זכרון מתוק מלפני שנים רבות, בהיותי ילד קטן כבר שית או כבר שבע, ויחד עם אחי הגדול ממני שהיה כבן 10, והלכנו לשמוע את דרשתו של רבינו זצ"ל בזכרון משה - איני זוכר אם בשבת שובה או בשבת גדול - ונעמדנו ליד הבימה מול רבינו זצ"ל. בסיום הדרשה כשעבר רבינו זצ"ל על ידינו שאל אותנו בחיוך ובחיבה: נו, קינדרלאך, איר האט פארשטאנען וואס מהאט גערט דא?