אדר - כ"ג אדר. הילולת הגאון רבי אליהו ציון סופר זצוק”ל ר”י רכסים | פורום אוצר התורה אדר - כ"ג אדר. הילולת הגאון רבי אליהו ציון סופר זצוק”ל ר”י רכסים | פורום אוצר התורה

אדר כ"ג אדר. הילולת הגאון רבי אליהו ציון סופר זצוק”ל ר”י רכסים

מי להשם

משתמש רשום
הודעות
57
תודות
68
נקודות
18
במלאות שנה לפטירתו של רה"י הגאון רבי אליהו ציון סופר זצוק”ל ראש ישיבת רכסים.

ראש הישיבה זצוק”ל נולד ב ג’ חשון, סבו מצד אביו הוא הפוסק הגדול המקובל רבי יעקב חיים סופר זצ”ל בעל ספר “כף החיים” ומגדולי המקובלים בירושלים, וסבו מצד אמו הוא המקובל הקדוש רבי יעקב מונסה זצ”ל שהיה מגדולי תלמידיו של ראש המקובלים רבי שאול דוויק הכהן זיע”א.

רבינו בבחרותו החל ללמוד בישיבת קול תורה לצעירים אצל רבו מרן הגרש”ז אוירבעאך זצ”ל שהחשיב אותו למאד.
אח”כ עלה ונתעלה בישיבת חברון שם נקשר ברבותיו הגר”צ פרידמן הגר”י פרידמן הגר”א פילץ שליט”א ובמורו ורבו רבי משה שפירא זצ”ל, לימים המשיך ללמוד בישיבת חברון בירושלים אצל ראש הישיבה הגר”שמחה זיסל ברוידא זצ”ל שהיה לומד איתו בחברותא ומכין איתו את שיעורי הכללי למאות התלמידים.

בהגיע לפרקו הציע לו דודו מרן ראש ישיבת פורת יוסף הגר”י צדקה זצ”ל את בת דודתו בתו של רבי יצחק עובד ז”ל תוך שחכם יהודה זצ”ל מסדר את החו”ק.

בכל ימיו נקשר בעבותות אהבה שאינה תלויה בדבר ברבותיו ראשי ישיבת פורת יוסף דודו מרן הגר”י צדקה ומרן הגרב”צ אבא שאול זצ”ל.

כמו”כ בצעירותו לפני שישים שנה היה מגיע לשיעורי מרן רבינו עובדיה יוסף זצ”ל בירושלים של מעלה ולימים אמר שאז כבר ראה את שקדנותו הגדולה של מרן זיע”א והיה לו לסמל ולמופת כל ימיו לשקידה ועמל בתורה הקדושה.

בהיותו אברך רך לימים למד בכולל שעל ידי ישיבת אהבת שלום שם למד בחברותא חושן משפט כ 10 שנים יחד עם ידידו הדיין רבי נפתלי נוסבויים שליט”א לאחר מכן נקרא לשמש כראש כולל ואב”ד בבאר שבע.

ברבות הימים נקרא לכהן אף כראש כולל מיוחד להוראה ולדיינות שלמדו שם 12 שעות ביממה.

לאחר מכן נקרא על ידי הגאון רבי יהודה כהן שליט”א ראש ישיבה לצעירים דאז יקירי ירושלים לכהן כראש ישיבה הגדולה באר התלמוד שם הרביץ תורה ויראה בתלמידים.

לאחר מכן נקרא אף לשמש כראש ישיבת באר יצחק טלז סטון.

לימים נקרא על ידי הגר”נ קרליץ זצ”ל לשמש כדיין בבית דינו בענייני חו”ש ואה”ע, והמקביל כיהן כדיין ומו”צ בבית הדין בישיבת אהבת שלום.

לאחר תקופה נבחר לכהן כרבה הספרדי של הקהילות בעיר קרית ספר שנמשך כשנתיים ואחר כך פרש מפני שדעתו היתה כי להעמיד תלמידים בתורה וירא”ש יותר חשוב.

במהלך השנים לאחר הוראת רבותיו פתח רבינו את הישיבה הגדולה רכסים לימים הישיבה הספרדית הגדולה בעולם המונה למעלה מ 800 תלמידים.

כמו כן היה גדול מאד בתורת הנסתר והיה מוסר במשך חייו הרבה שיעורים בביתו בספרא דצניעותא לשם שבו ואחלמה ותורת רבינו האר”י, כמו כן חיבר ספרים רבים בתורת הנסתר.

בשנותיו האחרונות סבל ייסורים גדולים בכל שטחי גופו עד שפעמים היה בסכנת חיים של ממש והמשיך במסירות נפש עצומה להמשיך להרביץ תורה ויראה בתלמידים ואף להוסיף עוד כמה חיבורים (וראה פרק שלם בספר באמת הוא מלאך הנהגות מפעימות בתורה שלמד מתוך ייסורים).

רבינו במהלך שנות חייו מסר נפשו למען אלפי תלמידיו בארץ ובעולם והיה שקוע בלימוד התורה וחיבר עשרות ספרים בכל מקצועות התורה בעמקות נוראה.

כשנשאל איך הספיק כל כך הרבה במשך שנות חייו כדיין וראש ישיבה למאות תלמידים ולכתוב עשרות חיבורים ענה: בחיים יש הרבה מאד זמן ורק צריך לתת את הדעת היטב איך לנצלו רק ללימוד תורה.

על לשונו של רבינו זצ”ל היה שגור בכל זמן ועת, ותמיד דאג להחדיר זאת בחן ובאהבה מיוחדת לתלמידיו, ולכל מבקשי ה’, את דברי רבותינו בזוה”ק (ח”ג כא.) “כל מאן דרחיק מאורייתא רחיק מקב”ה, וכל מאן דקריב לאורייתא קריב לקב”ה בהדיה”, ותמיד היה מעורר שכל מי שחפץ מאד בקרבת ה’ באמת, זה אך ורק על ידי התמדת לימוד תורה הקדושה בלבד, ולא על ידי שום דבר אחר.

היה שגור תדיר על לשונו דברי הגמרא בנדרים (מא.), “דדא ביה כולה ביה”, והיה מרחיב ומבאר, שמי שיש בו קנין התורה הקדושה, יש בו הכל, גם ברוחניות וגם בגשמיות, ומי שאין בו תורה אין בו כלום ממש, וגם אם אתם חושבים שיש בו משהו, אין בו כלום, והכל הבל הבלים, וחלומות שווא.

היה רבינו משנן תמיד לתלמידים ודואג לבל ישכחו את דברי רש”י (יבמות קי”ז ע”א ד”ה בדברי תורה) “לפי פנים ולב שאתה נותן לתורה, לבך עומד לך להעמיד גירסה, אם יגעת בה תמצא, אם לא יגעת לא תמצא”. [ואף הלחין רבינו ניגון מיוחד למילים אלו, ועיין לרבינו בספרו שיח ציון ח”א שיחה ח’].

רבינו זצ”ל תמיד היה מעורר שאין כמו התורה הקדושה, שכל העוסק בה היא מטהרת ומזככת אותו מכל עוונותיו, וממידותיו הרעות, והיה מקריא את דבריו של רבינו יונה (שערי תשובה שער ד אות טז) “כי התורה רפואה לכל מכה נחלה מאד“, ומאידך היה אומר שאין כמו התורה הקדושה שעל ידי הלימוד בה מגדלת ומרוממת את האדם ומביאה אותו למידות טובות והשגות גדולות.

בימים האחרונים יצא ספר מקיף על דמותו הגדולה “באמת הוא מלאך” ובו מאות פנינים עובדות והנהגות מיוחדות ממסע חייו עם תמונות נדירות ומיוחדות (ניתן להשיג 0533147176).

נלב”ע בפתאומיות בעת שהותו לצורך רפואה בחו”ל ביום שני כ”ב אדר התשפ”ד ונקבר ביום למחרת כ”ג אדר למגינת אלפי תלמידיו ומעריציו. ונטמן ליד סבו הגדול מרן בעל “כף החיים” בהר הזיתים בירושלים.
 
לפני פטירתו רה"י היה מאושפז במצב קשה מאוד בבית החולים 'הדסה עין כרם' בירושלים, כשהוא מורדם ומונשם.

באחד הימים חל שיפור קל במצבו, וראש הישיבה התעורר. לאחר שפקח את עיניו וראה את בני משפחתו סביב מיטתו, ביקש מהם שימסרו לתלמידים 3 דברים:

1. "שיתחזקו בלימוד התורה הקדושה כי הם חיינו ואורך ימינו.

2. "בעיקר יתחזקו באיסור דיבור לשון הרע.

3. "שיתחזקו במצוות שבין אדם לחברו", ביקש ראש הישיבה.
 
רה"י היה מוסר שיעורים בקבלת הגר"א, והיו משתתפים בו המשגיח ר' דב יפה זצ"ל ויבדלח"א הרב ברוידא מכנסת.
רה"י תפרח מרנן ר' אביעזר פילץ ורבינו יעקב פרידמן היו מעריכים אותו בצורה שאין שני לה. אחזו ממנו לגדול בישראל.

אחד מגדולי ישראל התבטא אם היו עוד' כמה גדולים אמיתיים בציבור הספרדי כמו הרב סופר הציבור היה נראה אחרת.
 
אחיו הצעיר של רה"י הגאון העצום ר' משה סופר שייף עייל ושייף נפיק, שימש כמשיב בישיבה עד שעברה לרכסים.
יודעי דבר אומרים שר' משה הוא הגדול במשפחת סופר. חבל שאנשים לא מכירים אותו.
 
ראש הישיבה היה מעודד את בחורי הישיבה להדפיס את חידושי תורתם. והוציא מכספו ממון רב כדי להדפיס את חידושי הבחורים.
 
רה"י היה ממקימי ישיבת באר התלמוד של ר' חנוך כהן. עד שפתח ישיבה משל עצמו בעידודו של רבינו יעקב פרידמן ור' אביעזר פילץ.
 
רה"י היה מקורב לגאון ר' ניסים קרליץ.
ר' ניסים חיפש זמן רב דיין שישמש בבית דין שלו ולא מצא מישהו ראוי.
לאחר כמה חודשים הגיע לידו ספרו של רה"י ועל אתר החליט למנות אותו לדיין.
 
רה"י היה מגדולי תלמידיו של ר' משה שפירא זצ"ל. ומזכיר אותו גם בשיחותיו וגם בספריו.
 
חזור
חלק עליון