הודעה
חבר 4
נבחר כפתרון הטוב ביותר.
- הודעות
- 2,395
- תודות
- 5,069
- נקודות
- 517
- פותח האשכול
- #6
מעניין,
וכתרי משה מספיקים לכל ישראל?
ואולי לפי שמשה שקול ככל ישראל והיתה נשמתו כלולה מנשמות כל ישראל
אולי הוא שומר את כל הכתרים
תלמוד בבלי מסכת שבת דף פח עמוד א
דרש רבי סימאי: בשעה שהקדימו ישראל נעשה לנשמע, באו ששים ריבוא של מלאכי השרת, לכל אחד ואחד מישראל קשרו לו שני כתרים, אחד כנגד נעשה ואחד כנגד נשמע. וכיון שחטאו ישראל, ירדו מאה ועשרים ריבוא מלאכי חבלה, ופירקום. שנאמר ויתנצלו בני ישראל את עדים מהר חורב. אמר רבי חמא ברבי חנינא: בחורב טענו, בחורב פרקו. בחורב טענו - כדאמרן, בחורב פרקו - דכתיב ויתנצלו בני ישראל וגו'. אמר רבי יוחנן: וכולן זכה משה ונטלן, דסמיך ליה ומשה יקח את האהל. אמר ריש לקיש: עתיד הקדוש ברוך הוא להחזירן לנו, שנאמר ופדויי ה' ישבון ובאו ציון ברנה ושמחת עולם על ראשם - שמחה שמעולם על ראשם.
שפת אמת שמות פרשת שקלים שנה תרלב
חז"ל קבעו לקרות פ' שקלים בשבת מסתמא יש שייכות לשבת. כי הנה איתא שבשבת מחזיר מרע"ה לבנ"י הכתרים של הקדמת נעשה לנשמע. נראה שלא קלקל החטא בשבת. וכו' וא"כ כיון שבשבת לא קלקלו. בודאי בשבת כאלו הי' ביהמ"ק והמשכן קיים כי כל החרבנות ע"י החטאים. ואף שאין קרבנות בפועל. מכל מקום וכו' וכו' וכו' דומה לענין זה שמעתי מאא"ז ז"ל שהמשכן נגנז ובשבת שיש הארה ממקום הגנוז מאיר הארת המשכן והוא כנ"ל. ואין להאריך במה שאינו מפורש.
כעת ראיתי שמביאים כן בשם המקובלים
- הודעות
- 133
- תודות
- 537
- נקודות
- 122
בכל פעם שאחד מישראל חוזר בתשובה חוזר אליו הכתרים שלו, ולעתיד לבא יחזור הכל, כך איתא בזהר הקדוש.
(קידום עסקים - ניתן לראות את דברי הזהר הקדוש ערוכים בלשון קלה, במאמר אשר בחר בנו מכל העמים – האמנם???)
זהר הקדוש פרשת בלק
תָּא חֲזֵי, עֶדְיָם דִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל, אִלֵּין מַתְנָן וּנְבִזְבְּזָן דְּקַבִּילוּ. וּבְגִין כָּךְ, לָא הֲוָה שַׁלִּיט עָלַיְיהוּ מוֹתָא, וְלָא סִטְרָא אַחֲרָא, וְלָא דַּי לוֹן דַּי נַטְלוּ אוֹרַיְיתָא בְּלָא עִרְעוּרָא כְּלָל, אֶלָּא דְּקַבִּילוּ נְבִזְבְּזָן וּמַתְנָן מִכֻּלְּהוּ. כֵּיוָן דְּחָטוּ מַה כְּתִיב, (שמות לג) וַיִּתְנַצְּלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת עֶדְיָם. אִינּוּן (תהלים סח) מַתָּנוֹת בָּאָדָם. מַה אִשְׁתְּאַר מִנְּהוֹן. הַהוּא שְׁבִי, דִּכְתִיב עָלִיתָ לַמָּרוֹם שָׁבִיתָ שֶּׁבִי וְגוֹ'.
אוֹסִפוּ וְחָטוּ, מַה כְּתִיב (במדבר כא) וְיִּשְׁמַע הַכְּנַעֲנִי מֶלֶךְ עֲרָד. וּכְתִיב, וַיִּלָּחֶם בְּיִשְׂרָאֵל וַיִשְׁבְּ מִמֶּנּוּ שֶׁבִי (ועם כל דא) וְכָל זִמְנָא דְּיִשְׂרָאֵל תָּבִין לַאֲבוּהוֹן דְּבִשְׁמַיָּא, אִינּוּן נְבִזְבְּזָן (וכלא) יִתְהָדַּר לְגַבַּיְיהוּ, וְאִתְחַפְּיָין בֵּיהּ. וּלְזִמְנָא דְּאָתֵי, כֹּלָּא יִתְהָדַּר דִּכְתִּיב, (דברים ל) וְשָׁב ה' אֱלֹהֶיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ וְגוֹ'.
ובתרגום
בֹּא וּרְאֵה, עֶדְיָם שֶׁל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֵלּוּ מַתָּנוֹת וְאוֹצָרוֹת שֶׁקִּבְּלוּ, וּמִשּׁוּם זֶה לֹא הָיָה שׁוֹלֵט עֲלֵיהֶם הַמָּוֶת וְלֹא צַד הָאַחֵר. וְלֹא דַי לָהֶם שֶׁלָּקְחוּ הַתּוֹרָה בְּלִי עִרְעוּר כְּלָל, אֶלָּא שֶׁקִּבְּלוּ אוֹצָרוֹת וּמַתָּנוֹת מִכֻּלָּם. כֵּיוָן שֶׁחָטְאוּ מַה כָּתוּב? (שמות לג) וַיִּתְנַצְּלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת עֶדְיָם. הֵם מַתָּנוֹת בָּאָדָם. מַה נִּשְׁאַר מֵהֶם? אוֹתוֹ שְׁבִי, שֶׁכָּתוּב עָלִיתָ לַמָּרוֹם שָׁבִיתָ שֶּׁבִי וְגוֹ'.
הוֹסִיפוּ וְחָטְאוּ, מַה כָּתוּב? (במדבר כא) וַיִּשְׁמַע הַכְּנַעֲנִי מֶלֶךְ עֲרָד. וְכָתוּב וַיִּלָּחֶם בְּיִשְׂרָאֵל וַיִּשְׁבְּ מִמֶּנּוּ שֶׁבִי. (ועם כל זה) וְכָל זְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל שָׁבִים לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם, אוֹתָם אוֹצָרוֹת (והכל) חוֹזְרִים אֲלֵיהֶם וּמִתְכַּסִּים בָּהֶם, וְלֶעָתִיד לָבא הַכֹּל יַחֲזֹּר, שֶׁכָּתוּב (דברים ל) וְשָׁב ה' אֱלֹהֶיךְ אֶת שְׁבוּתְךְ וְגוֹ'. מִכָּאן וָהָלְאָה אֱמֹר דְּבָרְךְ.
(קידום עסקים - ניתן לראות את דברי הזהר הקדוש ערוכים בלשון קלה, במאמר אשר בחר בנו מכל העמים – האמנם???)
זהר הקדוש פרשת בלק
תָּא חֲזֵי, עֶדְיָם דִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל, אִלֵּין מַתְנָן וּנְבִזְבְּזָן דְּקַבִּילוּ. וּבְגִין כָּךְ, לָא הֲוָה שַׁלִּיט עָלַיְיהוּ מוֹתָא, וְלָא סִטְרָא אַחֲרָא, וְלָא דַּי לוֹן דַּי נַטְלוּ אוֹרַיְיתָא בְּלָא עִרְעוּרָא כְּלָל, אֶלָּא דְּקַבִּילוּ נְבִזְבְּזָן וּמַתְנָן מִכֻּלְּהוּ. כֵּיוָן דְּחָטוּ מַה כְּתִיב, (שמות לג) וַיִּתְנַצְּלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת עֶדְיָם. אִינּוּן (תהלים סח) מַתָּנוֹת בָּאָדָם. מַה אִשְׁתְּאַר מִנְּהוֹן. הַהוּא שְׁבִי, דִּכְתִיב עָלִיתָ לַמָּרוֹם שָׁבִיתָ שֶּׁבִי וְגוֹ'.
אוֹסִפוּ וְחָטוּ, מַה כְּתִיב (במדבר כא) וְיִּשְׁמַע הַכְּנַעֲנִי מֶלֶךְ עֲרָד. וּכְתִיב, וַיִּלָּחֶם בְּיִשְׂרָאֵל וַיִשְׁבְּ מִמֶּנּוּ שֶׁבִי (ועם כל דא) וְכָל זִמְנָא דְּיִשְׂרָאֵל תָּבִין לַאֲבוּהוֹן דְּבִשְׁמַיָּא, אִינּוּן נְבִזְבְּזָן (וכלא) יִתְהָדַּר לְגַבַּיְיהוּ, וְאִתְחַפְּיָין בֵּיהּ. וּלְזִמְנָא דְּאָתֵי, כֹּלָּא יִתְהָדַּר דִּכְתִּיב, (דברים ל) וְשָׁב ה' אֱלֹהֶיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ וְגוֹ'.
ובתרגום
בֹּא וּרְאֵה, עֶדְיָם שֶׁל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֵלּוּ מַתָּנוֹת וְאוֹצָרוֹת שֶׁקִּבְּלוּ, וּמִשּׁוּם זֶה לֹא הָיָה שׁוֹלֵט עֲלֵיהֶם הַמָּוֶת וְלֹא צַד הָאַחֵר. וְלֹא דַי לָהֶם שֶׁלָּקְחוּ הַתּוֹרָה בְּלִי עִרְעוּר כְּלָל, אֶלָּא שֶׁקִּבְּלוּ אוֹצָרוֹת וּמַתָּנוֹת מִכֻּלָּם. כֵּיוָן שֶׁחָטְאוּ מַה כָּתוּב? (שמות לג) וַיִּתְנַצְּלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת עֶדְיָם. הֵם מַתָּנוֹת בָּאָדָם. מַה נִּשְׁאַר מֵהֶם? אוֹתוֹ שְׁבִי, שֶׁכָּתוּב עָלִיתָ לַמָּרוֹם שָׁבִיתָ שֶּׁבִי וְגוֹ'.
הוֹסִיפוּ וְחָטְאוּ, מַה כָּתוּב? (במדבר כא) וַיִּשְׁמַע הַכְּנַעֲנִי מֶלֶךְ עֲרָד. וְכָתוּב וַיִּלָּחֶם בְּיִשְׂרָאֵל וַיִּשְׁבְּ מִמֶּנּוּ שֶׁבִי. (ועם כל זה) וְכָל זְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל שָׁבִים לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם, אוֹתָם אוֹצָרוֹת (והכל) חוֹזְרִים אֲלֵיהֶם וּמִתְכַּסִּים בָּהֶם, וְלֶעָתִיד לָבא הַכֹּל יַחֲזֹּר, שֶׁכָּתוּב (דברים ל) וְשָׁב ה' אֱלֹהֶיךְ אֶת שְׁבוּתְךְ וְגוֹ'. מִכָּאן וָהָלְאָה אֱמֹר דְּבָרְךְ.
חברים מקוונים לאחרונה
- רבי
- אורח
- איש
- כהנא דמסייע
- עמך
- הייליג
- יהודי
- ספר טוב
- שמעון
- דוד המלך
- אוצר המועדים
- עול תורה
- מכל העמים
- גרינפלד
- מה ידידות
- אם היו
- קוצר ברינה
- לענ"ד
- איש יהודי
- מוקיר רבנן
- החושב
- אמרי שפר
- דברי התלמיד
- יגיעת התורה
- איש אשכולות
- לב טוב
- הנעור בלילה
- חפץ בחיים
- היא שיחתי
- ללמוד התורה
- נחלים
- בן עזאי
- עוזי ומגני
- י"ג מידות
- מידה טובה
- אורי
- אברהם בן ארוש
- שלום הלוי
- שמעון הגלילי
- זוטא
- צריך ביאור
- חיים למוצאיהם
- צדיק
- רחמים
- הרב מרודוש
- אב"ר
- ענוה גדולה מכולם
- מה חובתו בעולמו
- אהבת תורה
- MMH
- אמת נהדרת