כניסת כהנים בתוך ציון הרשב"י | פורום אוצר התורה כניסת כהנים בתוך ציון הרשב"י | פורום אוצר התורה

כניסת כהנים בתוך ציון הרשב"י

חלקינו בתורתך

משתמש רגיל
הודעות
134
תודות
326
נקודות
56
אחד הנידונים האם מותר לכהנים להכנס לתוך ציון הרשב"י, שכן "צדיקים אינם מטמאים", וידוע שהרבה כהנים מבני הישוב הישן בירושלים נכנסים לתוך הציון, וידוע המעשה עם הרבי מתולדות אהרן זצ"ל ורבי יואל מסאטמאר, שרבי יואל זצ"ל אסר עליו להכנס, אבל בניו האדמורי"ם שליט"א נכנסים, ואני בעצמי אתמול בשב"ק ראיתי את הגאון הצדיק המקובל רבי גמליאל הכהן רבינוביץ שליט"א באתרא קדישא דרשב"י והוא נכנס, וידוע שזה נידון גדול, והאוסרים ליכנס שם כהנים, יש הסוברים שהברכת כהנים שם היא ברכה לבטלה, ואסור לענות אמן, וכו' וכו', (וידוע שהאריז"ל שלח את תלמידו רבי יצחק כהן להשתטח על ציונו של רבי יהודה בר אילעי ודנו בזה הרבה אם שלח אותו ליכנס ממש או לא וכו' וכו')
 
בסתמא אסור עד שיוודע לך שיש סיבה שא''א למחות בידם
רובם נכנסים מחמת שכך נהגו במשפחה.
גם אם לא מהסיבה שרשב"י אינו מטמא,
אלא מהסיבה שיש אצלם מסורת שמותר להכנס לכהנים.
ויש בזה שתי מסורות, יש שיש להם מסורת שיש פותח טפח, ויש שיש להם מסורת שהציון נבנה כיפין ע"ג כיפין
 
ר"ג רבינוביץ הנ"ל נכנס כי אביו ר' לוי בעל מעדני השולחן שהיה יליד צפת וכידוע מלבד גאונותו היה ירא שמים מרבים באופן נדיר, ומדקדק בהלכה בהרבה חומרות בלי שיעור, העיד שזוכר בבירור שכהני צפת היו נכנסים בלי פקפוק.
 
ר"ג רבינוביץ הנ"ל נכנס כי אביו ר' לוי בעל מעדני השולחן שהיה יליד צפת וכידוע מלבד גאונותו היה ירא שמים מרבים באופן נדיר, ומדקדק בהלכה בהרבה חומרות בלי שיעור, העיד שזוכר בבירור שכהני צפת היו נכנסים בלי פקפוק.
לכאו' הרי הדרך ודאי בחשש איסור כמו שנתברר וע''כ דאין מסורתם מוכחת [ודו''ק]
 
לכאו' הרי הדרך ודאי בחשש איסור כמו שנתברר
העתק מהמכלול:
רבנים רבים פרסמו היתר לעלות לציון הרשב"י, ושללו את הקביעה כי אזור המתחם הוא בית קברות יהודי ענק.
בין ראשי המתירים היו הרב נתן גוטליב, והרב יצחק רוזנבלט, דיין של העדה החרדית שכתבו מכתבי הלכה מנומקים.
הרב יוסף קדיש ברנדסדורפר, רב של שכונת בית ישראל בירושלים, ומחבר ספרי אורה ושמחה על הרמב"ם, המתמחה בענייני קברים, הוציא את ספרו בענייני אהלות, הספר חזקת טהרה, בו הוא עוסק גם בפרשיה זו, ומעלה הרבה צדדים להתיר, מבין היתר הוא מסביר שאופן הקבורה בעבר היה באופן שהמערות אין להם דין טומאת קבר[4], אופן הקבורה במערות הוא באופן שהקבורה היא בתוך הקרקע באופן שאין בנין קבר על גבי הקבר הגורם דין טומאת קבר[5], ושיש חזקה שהמערות נעשו באופן שאינו מעביר את הטומאה[6]. לפסק הלכה זה הצטרף רבי מרדכי גרוס.
החשש היחיד שקיים הוא גזירת טומאת ארונות שגזרו חז"ל על ארונות טומאה מחשש שיש ארונות שאין בהם חלל טפח וקיימת בהם טומאה רצוצה, אלא שלא קיימת שום טומאה ידועה בדרך למירון, ואין צריך לחוש מספק לטמאה, בפרט על פי הכללים כל ספק טומאה ברשות הרבים טהור, וספקא דרבנן לקולא.

בין המתירים היה הרב מאיר שטרן, רב המושב מירון, אשר הגיב לאיסור בחריפות וטען כי להורות לכהנים שלא לעלות למירון נוגד את ההלכה: בנוסף בנו הרב אלעזר שטרן דיין מפורסם הוציא ספר "כבני מירון" [נמצא באוצר החכמה] שבו הוא מייחד מספר פרקים לנושא זה, ומתיר את כל הדרכים הרגילות כפי שהיה מקובל עד כה: דברי הרב שטרן: על שולחני מונחים עשרות פסקי הלכה, הקובעים בבירור כי מותר לכל כהן לעלות למירון. אין שום חשש. אם היה חשש כלשהו, הרי שתיקנו את הדרכים, וכעת מותרת העלייה ללא חשש.
 
ר"ג רבינוביץ הנ"ל נכנס כי אביו ר' לוי בעל מעדני השולחן שהיה יליד צפת וכידוע מלבד גאונותו היה ירא שמים מרבים באופן נדיר, ומדקדק בהלכה בהרבה חומרות בלי שיעור, העיד שזוכר בבירור שכהני צפת היו נכנסים בלי פקפוק.
מצו"ב ספר שכתב בעניין אחיינו של הגה"צ הנ"ל, הרה"ג ר' גמליאל רבינוביץ בעל גם אני אודך, וכותב מסורת המשפחה וכו'
 

קבצים מצורפים

שכן "צדיקים אינם מטמאים"
האם יש מקור לדברים?
ידוע לי שהרמב"ן כתב שמי שמת מיתת נשיקה אינו מטמא (ויש בזה הגיון), אבל איכא טובא בין 'צדיקים' לבין מי שמת מיתת נשיקה,
(כוונתי לשאר צדיקים, אני מאמין שר' שמעון כן מת מיתת נשיקה)
 
התפרסם בשעתו ביתד נאמן מכתב בשם מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל בעניין זה,
ואינו תחת ידי.
 
אולי יפרש מר כוונתו, שהרי מקום הקבורה ודאי תחת החדר העליון ואם אין פותח טפח הרי טומאה רצוצה.
כוונתי היתה לומר שאין רבותא בציון עצמו, מסביבתו שהוכח שמלא בקברים.
 
מסביבתו שהוכח שמלא בקברים
בתוך הציון?
להמסורת שהציון נבנה כיפין ע"ג כיפין אין שום בעיה, ולשאר הטעמים זה כבר שייך לפולמוס של דרכי הגישה לציון, שגם על זה אפשר לפתוח אשכול נפרד
 
אולי יפרש מר כוונתו, שהרי מקום הקבורה ודאי תחת החדר העליון ואם אין פותח טפח הרי טומאה רצוצה.
מקובל שיש פותח טפח, וכמו שמוכח ממעשה זה, אלא שכיום איננו יודעים היכן הוא.
 
חזור
חלק עליון