צדקה ומעשר כספים - כמה מעשר כספים נתתם? תלושי קנייה | פורום אוצר התורה צדקה ומעשר כספים - כמה מעשר כספים נתתם? תלושי קנייה | פורום אוצר התורה

צדקה ומעשר כספים כמה מעשר כספים נתתם? תלושי קנייה

צריך עיון

משתמש מוביל
פרסם מאמר
הודעות
693
תודות
1,714
נקודות
162
עם התקרב חג הפסח רבים נדיבי עם וכיו''ב מחלקין לאחב''י תלושי קנייה ברשתות השונות

ויש לשאול, המקבל תלושי קנייה, לדוגמא בסך אלף ש''ח, האם שיעור המעשר כספים מהתלושים הוא 100 ש''ח
או דילמא כיון שבשוק ניתן לקנות תלושים אלו ב 950 ש''ח למשל ממילא המעשר אינו אלא 95 ש''ח




נ.ב בדיון "האם צריך ליתן מעשר כספים מתווי קניה שמקבל" - פוצל והועבר לאשכול המקוש"ב. כפי בקשת חו"ר הפורום. (מנהל).
 
נערך לאחרונה על ידי מנחה:
ל
יש הרבה מיני דברים, גם מאכלים, גם כלי בית, גם כלי כתיבה, גם כלי אלקטרוניקה, גם חומרי ניקוי, וכל זה לבד ממצרכי מזון, ובזה היה נראה לחייב בפשיטות.
ולדבריך, לכאו' אפשר לפשוט הספק
ויש לשאול, המקבל תלושי קנייה, לדוגמא בסך אלף ש''ח, האם שיעור המעשר כספים מהתלושים הוא 100 ש''ח
או דילמא כיון שבשוק ניתן לקנות תלושים אלו ב 950 ש''ח למשל ממילא המעשר אינו אלא 95 ש''ח
דהדבר דומה לאחד שקיבל דולרים בעיר, שאסור להוציא את הדולרים בהוצאה, אולם יכול להחזיקם אצלו ולהוציאם בעיר אחרת שסמוכה לה, אולם בשוק השחור באותו עיר, אפשר לקבל תמורתם כסף חריף של אותה עיר, אולם יותר בזול, האם צריך לתת מעשר כשיעור הדולר, או כשיעור הכסף,
ונראה דאי הלך לעיר הסמוכה וודאי התחייב במעשר של המחיר המלא של הדולרים,
ויש מקום רק להסתפק במתכונן למכרו בשוק השחור אי חייב כשיעור המלא או כשיעור הזול?
וכמו"כ אחד שקיבל צ'ק פתוח, שבשוק הוא מקבל את כל תמורתו, ובצ'יינצ' הוא מקבל מזומן פחות ממחירו, והא מתכנן לפדותו בצ'יינצ', כמה צריך לעשר ממנו?
 
הרב @עוזי ומגני
דבריו אכן נאמרים בטעם.
וכ''ת מדמה הסברא לחייב במעשר משום דחשיב דבר העומד להוצאה ולא לשימוש
שמפני כך אף נימא דהשיעור הוא כפי מה שאפשר להשיג עי''ז
ולכאו' אין זה נדון אחד, ועדיין יש מקום לספק [ולכאו' כ''כ כ''ת בסיפא, ולא הבנתי איך כונתו לפשוט הספק]
 
כעת ראיתי בדרך אמונה הל' מתנו''ע פ''ז שכותב כך:
והמקבל מתנה כגון אלו שמקבלין מתנות לחתונתן אם קבל חפצים א"צ לתת מעשר אבל אם קיבל מעות אפי' בשביל לקנות דבר מסוים צריך לתת מעשר
ובציון ההלכה שם סקס''ז כתב:
שמעתי שכן הורה מרן החזו"א וכן מצאתי בס' מעשר כספים עמוד רכ"ו בשם תשו' יד הלוי שאין נוהגין ליתן מעשר מן הדורונות אבל ממעות הנדוניא מובא בכל האחרונים שמנהג לתת מעשר וכנ"ל וכן מכל מעות מתנה ומרן ז"ל אמר הטעם שהנותן מעות אפי' לקנות דבר מסוים אינו מקפיד כ"כ אם המקבל יוריד קצת למעשר ולכן חייב ואם עי"ז שיתן המעשר לא יספיק לו לקנות הדבר שנתן עבורו וא"א לו ליתן מעות אחרים ירשום עליו המעשר לחוב וכשיוכל יפרע וכן הורה מרן ז"ל לחתן א' שנתנו לו הוריו מעות לקנות דירה ואם יוריד המעשר לא יספיק לדירה שירשום עליו המעשר לחוב ובמשך הזמן יפרענו אבל אם אביו או חמיו לא הקנה לו את הכסף אלא הוא קונה לו את הדירה אפי' שלח את הבן שיקנה כיון שעדיין אין הכסף שלו א"צ הבן לתת מעשר:


א'. הרב @אחד יחיד, לכאו' לפי''ד החזו''א האלו י''ל דאף בתלושי קניה חייבים אם הסברא מצד שעיקר כוונתם לתת את מוצרי המזון.
ב. לגבי דירה, כמדו' דהמציאות היום שונה בהרבה מכמה סיבות.
ג. עיקר דברי החזו''א כפי שהם מובאים בדר''א קצ''ב דאם מדובר שאין עתה מספיק עבור החפץ לרכשו עד שצריך לכתוב עליו המעות חובה, נמצא דודאי איכא קפידא דנותן.
האם אחד שמוכר את דירתו וקונה דירה אחרת חייב בכהאי גוונא ליתן מעשר מדמי הדירה שקיבל?
(או לכה"פ ממה שהתייקרה הדירה משעת קנייתה)
אם כן, זה דין שהציבור לא יוכל לעמוד בו
 
האם אחד שמוכר את דירתו וקונה דירה אחרת חייב בכהאי גוונא ליתן מעשר מדמי הדירה שקיבל?
(או לכה"פ ממה שהתייקרה הדירה משעת קנייתה)
אם כן, זה דין שהציבור לא יוכל לעמוד בו
ראיתי הוראה כזו מהגר''ח קניבסקי זללה''ה
ואכן הוא ממש כהגדרת כ''ת וכמובן דל''ר נוהגין כן [וידעתי מחכ''א שיחי' שנמנע זמן מה מלמכור דירתו ולקנות אחרת מטעם זה]
וצ''ע
 
א'. הרב @אחד יחיד, לכאו' לפי''ד החזו''א האלו י''ל דאף בתלושי קניה חייבים אם הסברא מצד שעיקר כוונתם לתת את מוצרי המזון.
החזו"א מחדש יותר, שאפי' בדבר מסוים אם נתן לו מעות צריך ליתן מעשר. ויל"ע.
 
יש מקום לחלק בין כרטיס קניה המיועד לחנויות רבות
הרגיל היום שהוא ממש דומה למעות
לבין כרטיס בחנות מסוימת שיש לדון בזה שנותן הכרטיס כבר שילם לבעל החנות
והכרטיס אינו אלא זכות לקבל כנגד תשלום רוכש הכרטיס
על זה כבר עניתי:
לכן לא כתבתי בפסקנות, אלא השארתי מקום לחלוק.
אבל לענ"ד, כוונת הנותנים היא שבמקום לתת להם 20 ק"ג תפוחי אדמה ו-30 ק"ג גזר כמקובל בחלוקות - נותנים למקבלים את הזכות לבחור את הכמות והסוג, ובוודאי שכוונתם הוא לתת מוצרים ולא כסף.
ולכן נראה לי שיש צד גדול שפטורים ממעשר כספים בכגון דא.
 
לכן לא כתבתי בפסקנות, אלא השארתי מקום לחלוק.
אבל לענ"ד, כוונת הנותנים היא שבמקום לתת להם 20 ק"ג תפוחי אדמה ו-30 ק"ג גזר כמקובל בחלוקות - נותנים למקבלים את הזכות לבחור את הכמות והסוג, ובוודאי שכוונתם הוא לתת מוצרים ולא כסף.
ולכן נראה לי שיש צד גדול שפטורים ממעשר כספים בכגון דא.
ובזה חילקתי
יש מקום לחלק בין כרטיס קניה המיועד לחנויות רבות הרגיל היום
שהוא ממש דומה למעות
לבין כרטיס בחנות מסוימת שיש לדון בזה שנותן הכרטיס כבר שילם לבעל החנות
והכרטיס אינו אלא זכות לקבל כנגד תשלום רוכש הכרטיס
 
אף על פי שהוא דומה למעות.
אם מישהו יתן לך מאה שקל ויגיד לך שתקנה בזה אך ורק ספר, אבל איזה ספר שאתה רוצה.
עדיין אתה חושב שצריך לתת מעשר מזה?
אני אסתפק בזה
אבל אם מישהו יתן לי מאה שקל ויגיד לי תקנה בזה מה שאתה רוצה
אני קרוב יותר לסבור שצריך לתת מעשר
ואין הבדל אם נותן לי מאה ש"ח מזומן או כרטיס טעון שאפשר לקנות בו מחמור ועד שרוך נעל
 
מצורף עלון ההלכות של רבי עמרם פריד שליט"א בו מתייחס גם לשאלה הנ"ל:
 

קבצים מצורפים

הגרשז"א מחמיר מאוד, ומצריך להפריש מעשר מכל דבר, גם משכירות שההורים נותנים לזוג החדש בשנה ראשונה, וגם ממתנות, מצורף קובץ מההוראות שלו.
אגב, הפרשתי אחרי כמה שנים מעשר מכל השכירות שקבלתי מההורים בשנה ראשונה, שזה היה הרבה כסף, בגלל קובץ זה.
 

קבצים מצורפים

ויש לשאול, המקבל תלושי קנייה, לדוגמא בסך אלף ש''ח, האם שיעור המעשר כספים מהתלושים הוא 100 ש''ח
או דילמא כיון שבשוק ניתן לקנות תלושים אלו ב 950 ש''ח למשל ממילא המעשר אינו אלא 95 ש''ח
מבלי להיכנס לעצם הדיון, יש כאן עוד צד שכידוע תלושים אלו עובדים בצורה שמנפיק התלושים משלם כ 10% פחות משווים לבעל החנות ובעל החנות מסכים לתת עליהם את כל שווים מחמת פרסומת וכדו', ואולי יוריד מעשר רק ממה שהתלוש הזה יהיה באמת שווה כשימירו אותו לכסף
 
וכמו"כ יש להסתפק אי בעל החנות שמנפיק כרטסים אלו יכול לתתם לעניים בתור מעשר כספים מהרווחים שלו כפי הסכום הרשום על הכרטיס
וכמו"כ אי אדם שצריך לתת מעשר כספים מאה ש"ח יכול לקנות כרטיסים אלו ב95 ש"ח ולתת לעניים כמעשר כספים של מאה ש"ח
לי נראה בפשיטות שבשני המיקרים אפשר, דס"ס העניים קבלו שווי מאה ש"ח, דא"צ לתת להם דווקא כסף ויכול לתת להם גם שוו"כ
 
מה שקורה כשאשכולות מאבדים את נקודת המוצא...
מבלי להיכנס לעצם הדיון, יש כאן עוד צד שכידוע תלושים אלו עובדים בצורה שמנפיק התלושים משלם כ 10% פחות משווים לבעל החנות ובעל החנות מסכים לתת עליהם את כל שווים מחמת פרסומת וכדו', ואולי יוריד מעשר רק ממה שהתלוש הזה יהיה באמת שווה כשימירו אותו לכסף
השאלה המקורית היתה...
עם התקרב חג הפסח רבים נדיבי עם וכיו''ב מחלקין לאחב''י תלושי קנייה ברשתות השונות

ויש לשאול, המקבל תלושי קנייה, לדוגמא בסך אלף ש''ח, האם שיעור המעשר כספים מהתלושים הוא 100 ש''ח
או דילמא כיון שבשוק ניתן לקנות תלושים אלו ב 950 ש''ח למשל ממילא המעשר אינו אלא 95 ש''ח
 
וכמו"כ אי אדם שצריך לתת מעשר כספים מאה ש"ח יכול לקנות כרטיסים אלו ב95 ש"ח ולתת לעניים כמעשר כספים של מאה ש"ח
לי נראה בפשיטות שבשני המיקרים אפשר, דס"ס העניים קבלו שווי מאה ש"ח, דא"צ לתת להם דווקא כסף ויכול לתת להם גם שוו"כ
אי נימא דיכול לעשות כן נמצא דנחשב שהרויח עוד חמש ש''ח וצריך ליתן עכ''פ עוד מעשר על ריוח זה...
 
עם התקרב חג הפסח רבים נדיבי עם וכיו''ב מחלקין לאחב''י תלושי קנייה ברשתות השונות
ויש לשאול, המקבל תלושי קנייה, לדוגמא בסך אלף ש''ח, האם שיעור המעשר כספים מהתלושים הוא 100 ש''ח
או דילמא כיון שבשוק ניתן לקנות תלושים אלו ב 950 ש''ח למשל ממילא המעשר אינו אלא 95 ש''ח
לענ"ד - אם אכן צריך לתת מעשר - בוודאי שצריך ליתן ממה שאפשר לקנות איתו - דהיינו 100 מ- 1000.
והייתי מוסיף יותר, שאפילו הקונה תלוש כזה בהנחה צריך ליתן מעשר ממהפרש שהרויח.
 
מה שקורה כשאשכולות מאבדים את נקודת המוצא...

מבלי להיכנס לעצם הדיון, יש כאן עוד צד שכידוע תלושים אלו עובדים בצורה שמנפיק התלושים משלם כ 10% פחות משווים לבעל החנות ובעל החנות מסכים לתת עליהם את כל שווים מחמת פרסומת וכדו', ואולי יוריד מעשר רק ממה שהתלוש הזה יהיה באמת שווה כשימירו אותו לכסף

השאלה המקורית היתה...

עם התקרב חג הפסח רבים נדיבי עם וכיו''ב מחלקין לאחב''י תלושי קנייה ברשתות השונות

ויש לשאול, המקבל תלושי קנייה, לדוגמא בסך אלף ש''ח, האם שיעור המעשר כספים מהתלושים הוא 100 ש''ח
או דילמא כיון שבשוק ניתן לקנות תלושים אלו ב 950 ש''ח למשל ממילא המעשר אינו אלא 95 ש''ח
ס"ה הבאתי עוד צד לחשב את דמי המעשר, ונשגב מבינתי כוונת מעכ"ת בדבריו
 
חזור
חלק עליון