כל עוף שעבר עליו נשרף

[פורים רב]

אמרו עליו על יונתן בן עוזיאל בשעה שיושב ועוסק בתורה כל עוף שפורח עליו מיד נשרף (סוכה כח. וכ"ה במס' בבא בתרא קלד.).
אני מבין דברים כפשטן ולכן התעוררו לי כמה ספיקות.

א. הסתפקתי מה היה קורה אילו היה חולף מעליו מטוס? האם זה דין בעוף פורח?
לכאורה יש לפשוט שכן הוא. מדלא אמר כל דבר שבקרבתו נשרף. משמע זה רק דין בעוף פורח. ואף עוף בקרבתו לא היה נשרף אם לא שפרח.
ועיין.

ב. מה היה קורה אם היה דבר שחוצץ בינו ובין העוף?

ג. האם העוף שנשרף נעלם לגמרי, או שנשרף וירד ארצה?

ד. יונתן בן עוזיאל היה תלמידו של הלל הזקן. ואם בכוחו היה לשרוף וכו' מה כוחו של הלל הזקן?

 

[חדושא]

ד. יונתן בן עוזיאל היה תלמידו של הלל הזקן. ואם בכוחו היה לשרוף וכו' מה כוחו של הלל הזקן?

כך מקובל בשם הרבי מקאצק ששאל, אם מדרגת קדושתו של יונתן בן עוזיאל היתה כל כך גבוהה, במה גדול היה כוחו של רבו. ואמר: שגדולתו של הלל היתה בזה שעוף הפורח מעליו לא היה נשרף, שאש תורתו היתה פנימית ביותר ובלתי נראית לבחוץ, והיא היא גדולתו.

 

[חדושא]

א. הסתפקתי מה היה קורה אילו היה חולף מעליו מטוס? האם זה דין בעוף פורח?
לכאורה יש לפשוט שכן הוא. מדלא אמר כל דבר שבקרבתו נשרף. משמע זה רק דין בעוף פורח. ואף עוף בקרבתו לא היה נשרף אם לא שפרח.
ועיין.

ג. האם העוף שנשרף נעלם לגמרי, או שנשרף וירד ארצה?

אפשר לפשוט ע"פ מה שהקשה בספר ישמח משה (פרשת וירא), מה חטא עוף זה עד שנשרף. ופירש, שאפילו עוף, בשעה שעבר מעל יונתן בו עוזיאל ושמעו עוסק בלימוד תורתו, עלה ונתעלה למדרגת מלאך שרף עיי"ש. וזה לא שייך במטוס...

 

[חדושא]

ב. מה היה קורה אם היה דבר שחוצץ בינו ובין העוף?

כל עוף שפרח עליו. משמע שהפיל עליו צלו.

 

[גרינפלד]

ד. יונתן בן עוזיאל היה תלמידו של הלל הזקן. ואם בכוחו היה לשרוף וכו' מה כוחו של הלל הזקן?

ריטב"א סוכה דף כח עמוד א:

אמרו עליו על יונתן בן עוזיאל בשעה שהיה עוסק בתורה כל עוף שפורח מיד נשרף. פי'‎ שהיו הדברים כמו שניתנו בסיני שהאש היתה שולטת ושאלו בירושלמי התלמיד כך הרב מהו והשיבו שהתלמיד תוך ד'‎ אמות ברם הרב אפי'‎ חוץ לד'‎ אמות:​

 

[יישר כח גדול]

גליון "עלים לתרופה"
"בשעה שיושב ועוסק בתורה כל עוף שפורח עליו מיד נשרף" - מהות המעלה והגדולה בזה

הריטב"א מביא בזה דבר פלא בזה"ל: "ושאלו בירושלמי (?): [אם] התלמיד כך, הרב מהו? והשיבו, שהתלמיד תוך ד' אמות (-כל עוף שפורח עליו מיד נשרף), ברם הרב אפילו חוץ לד' אמות". ולפ"ז משמע שהיה זה אש ממש, ואכן כן כתוב ב'תורת חיים', וז"ל (ב"ב שם): "כל עוף שפורח עליו נשרף, לאו גוזמא הוא אלא דוקא, שהרי אפילו רבי אליעזר ורבי יהושע, תלמידי ריב"ז, כשעסקו בתורה על סעודת אבויה אבי אלישע אחר, ירדה אש מן השמים וליהטה הבית, עד שאמר להם אבויה: רבותי, לשרוף ביתי באתם, כדאיתא בירושלמי דחגיגה (פ"ב ה"א)".

אולם מצינו ביאורים בענין מעלה נשגבה זו, ובמהות האש, כיצד גרם לכך שיהא שורף. דהנה, רש"י ז"ל פירש: "שהיו מלאכי השרת מתקבצין סביביו לשמוע דברי תורה מפיו". והיינו, ששרתה האש סביבו בעת עסקו בתורה, בגלל מלאכי השרת, שהם שרפים ומלאכי אש, שנתקבצו שם לשמוע דברי תורה מפיו. וגודל מעלה זו מבואר על פי דברי רש"י על מאמרם ז"ל (להלן מה:): "תמני סרי אלפי דרא הוה דקמיה קוב"ה (-שמונה עשר אלף שורות של צדיקים ישנן לפני הקב"ה) שנאמר (יחזקאל מח, לה) 'סביב שמונה עשר אלף'", וברש"י: "... דאע"ג דבירושלים שלעתיד לבא כתיב קרא, דרשינן ליה נמי להכי, דמקום ששכינה שמה סובבין אותו שמנה עשר אלף, והם הצדיקים הנתונים לפנים ממלאכי השרת, שנאמר (במדבר כג, כג) 'כעת יאמר ליעקב ולישראל מה פעל א-ל', ואומר (ישעי' כג, יח) 'ליושבים לפני ה' יהיה סחרה', ואומר (שם ל, כ) 'והיו עיניך רואות את מוריך'", ורבי יונתן בן עוזיאל היה מאלו הצדיקים שהיו נתונים לפנים ממלאכי השרת, ושפיר נתקבצו לשמוע דברי תורה מפיו - מה שלא היו יכולים לשמוע בעצמם.

יש מרבותינו שכתבו שהיה זה בגלל השראת השכינה, וכלשונו של רבינו חננאל: "כל עוף שפורח עליו באויר בשעה שהיה עוסק בתורה מיד נשרף, כלומר, זיו השכינה היה במושבו", והיינו, שבשגב מדרגתו בעת עסקו בתורה המשיך לשם השראת השכינה, ולכן שלטה האש סביבתו, וכנאמר (שמות כד, יז): "ומראה כבוד ה' כאש אוכלת" וגו', וכן נאמר (דברים ד, כד): "כי ה' אלקיך אש אכלה הוא אל קנא".

בתוס' מצינו שהיה זה בבחינת מתן תורה, שכתבו: "כל עוף שפורח עליו מיד נשרף, שהדברים שמחים כשנתינתם בסיני שנתנה תורה באש, וכענין זה מצינו במדרש בעובדא דרבי אליעזר ורבי יהושע שהיו מסובין בסעודה וליהטה האש סביבם". וכ"כ בתוס' הרא"ש ובריטב"א.

אמנם יש מרבותינו שביארו שאין מהות האש מתבארת כפשוטה, אלא שרמז יש בדבר הנמשל לשריפה. וכך כתב המאירי במס' אבות (פ"א מ"א): "... והוא משל על השריפה כמאמרם ז"ל (חגיגה יג.) 'יצא אש חשמל ושרפו', שנשתבש בהשגתו, והוא ענין 'עוף שהיה פורח עליו מיד נשרף', כלומר, שאף קלי ההבנה ומהירי הלימוד לא היו עומדים מפניו, אבל היה מעמידם לשעתם בחזקת משובשים", ולפי זה, הגמרא באה ללמדנו שאלו שהיו באים לעמוד עם ריב"ע במשא ומתן בתורה, היה מעמידם בחזקת משובשים מחמת עוצם חריפותו והבנתו.

כעין זה ציינו ה'עיון יעקב' וה'מהרש"א' (ב"ב שם) לספר 'שבט מיהודה' (סי' מא), אותו חיבר רבי שלמה אבן וירגא, ממגורשי ספרד בשנת רנ"ב, על צרות ישראל שבאותו זמן, ומופיעים בו ויכוחים שונים שהתקיימו בין כומרי הנוצרים לבין חכמי ישראל, ואחת טענותיהם היתה שבתלמוד ישנם דברים היוצאים מן השכל והטבע, והביאו לדוגמא גמרא זו, בטענה שאין האש שורפת כי אם בהיותה קרובה אל הדבר הנשרף, והיאך יתכן שנשרפו העופות מרחוק, וגם עצם האש הוא דבר שלא מדרכי הטבע, כי במה היה אחוז האש, ועל כך השיבו החכמים: "מה שאמרו 'כל עוף פורח' רמוז שכל דעת משובש הפורח בשכל, היה 'נשרף', כשהיה החכם ההוא עוסק בתורה, רצה לומר, שהיה משיג האמת ודוחה השקר".

ה'עיון יעקב' כתב עוד בזה שהדברים מוסבים כלפי שדים ומזיקים: "דעוף קאי על המזיקם המעופפים סביב התלמידי חכמים, וכדאמרינן (ברכות ו, א) 'הני מאני דרבנן דבלו מחופיא דידהו, ונקראים 'עוף' על שם הפסוק (איוב ה, ז) 'ובני רשף יגביהו עוף', וכן (איוב כ, ח) 'כחלום יעוף', שבא לפעמים על ידי שד כמבואר".

ונסיים בביאור מכבשונה של תורת החסידות, מה שמביא ה'אמרי יוסף' (פר' בראשית בפסוק בצלמנו כדמותנו, וכ"כ בהקדמה ל'ליקוטי תורה והש"ס' ח"ה) בשמו של הרה"ק רבי יצחק אייזיק מזידיטשוב זי"ע שפירש, "ד'עוף' היינו מלאך, כמ"ש (קהלת י, כ) 'כי עוף השמים יוליך את הקול', ויונתן בן עוזיאל למד תורה בקדושה וטהרה עצומה כ"כ עד שהעלה את המלאכים מעולם היצירה לעולם הבריאה, דשם הם השרפים, וזהו פירוש 'כל עוף הפורח עליו מיד נשרף', שהעלה אותם לעולם השרפים, עכ"ד ודפח"ח". וציין ה'אמרי יוסף' שכ"כ ה'מאור ושמש' (פר' בראשית עה"פ ויאמר אלקים ישרצו המים), וז"ל: "וגדול כח עסק התורה לשמה עד שאמרו חז"ל שיונתן בן עוזיאל בשעה שעסק בתורה 'כל עוף הפורח עליו נשרף', ויראה לרמוז באגדה זו, שעוף רומז על המלאכים משרתי מעלה שהם נקראים מעופפים, כמ"ש בדניאל (ט, כא) 'והאיש גבריאל וגו' מועף ביעף', וביאור הדבר, שהוסיף כח בלימודו בתורה עד שהמלאכים נעשו ונתעלו בבחינת שרפים". וקדם להם בספר 'ישמח משה' (פר' וירא בפסוק ואקחה פת לחם) שהאריך בענין התעלות המלאכים על ידי עבודת בני ישראל, ושם כתב: "וכמו ששמעתי לפרש שאמרו על יונתן בן עוזיאל 'כל עוף הפורח עליו מיד נשרף', רצ"ל, שנעשה המלאך - שרף".

 

[יישר כח גדול]

כך מקובל בשם הרבי מקאצק ששאל, אם מדרגת קדושתו של יונתן בן עוזיאל היתה כל כך גבוהה, במה גדול היה כוחו של רבו. ואמר: שגדולתו של הלל היתה בזה שעוף הפורח מעליו לא היה נשרף, שאש תורתו היתה פנימית ביותר ובלתי נראית לבחוץ, והיא היא גדולתו.

גם בשם השפת אמת מובא שגדולתו של הרב באה לידי ביטוי בכך שעוף הפורח מעליו לא נשרף כלל, שכן האש היתה יוקדת בקרבו פנימה, ומבחוץ לא היה הדבר ניכר…

 

[דרשני]

הנעם מגדים מסביר שהעוף מסמל את המחשבות המבזיקות בלב כעופות פורחים באויר, וגדולתו של יונתן בן עוזיאל שאע"פ שקי"ל (ב"ב קסד:) "אין אדם ניצול מהרהורי עבירה", אצלו המחשבות כשלמד נשרפו למעלה וכל מעיניו היו משוטטים אך ורק בתורה.
הסבר אחר, מסביר העין יעקב שהרי מזיקים מכונים עוף (ע"פ הפסוק "ובני רשף (מזיק) יגביהו עוף") ואת עיקר מאבקם הם שמים כנגד לומדי התורה, אך יונתן בן עוזיאל הגיע למדרגה כה גבוהה שהמזיקים נפרדו ממנו וכלל לא ניסו להתקרב אליו מכח קדושתו.

 

[עומק המושג]

אפשר להסתפק כיו"ב: א) בעופות עבים שנו או בעופות דקים, ב) עוף דורס מהו, ג) בר יוכני מהו. פורים שמח.
אגב, הדעת נותנת* שהלשון 'עוף שהיה פורח מעליו היה נשרף' לאו דווקא, והוא כדרך בנ"א שאחר שאמרו על ריב"ז שיודע כה"ת הוסיפו שיונתן בן עוזיאל היה אפי' שורף עופות שפרחו מעליו.
*וכ"כ המאירי שם והרמ"א בתורת העולה ח"ג פ"ח.

 

[געגועים]

ד. יונתן בן עוזיאל היה תלמידו של הלל הזקן. ואם בכוחו היה לשרוף וכו' מה כוחו של הלל הזקן?

ריטב"א סוכה דף כח עמוד א:

אמרו עליו על יונתן בן עוזיאל בשעה שהיה עוסק בתורה כל עוף שפורח מיד נשרף. פי'‎ שהיו הדברים כמו שניתנו בסיני שהאש היתה שולטת ושאלו בירושלמי התלמיד כך הרב מהו והשיבו שהתלמיד תוך ד'‎ אמות ברם הרב אפי'‎ חוץ לד'‎ אמות:​

הריטב"א מביא בזה דבר פלא בזה"ל: "ושאלו בירושלמי (?): [אם] התלמיד כך, הרב מהו? והשיבו, שהתלמיד תוך ד' אמות (-כל עוף שפורח עליו מיד נשרף), ברם הרב אפילו חוץ לד' אמות".

חידה בתלמוד וחז"ל - על מי נאמר כל עוף שפורח עליו מיד נשרף (3) ? | פורום אוצר התורה

פורום אוצר התורה - בית מדרש לכל מקצועות התורה.

forum-otzar-hatorah.co.il

 

[פורים רב]

אפשר להסתפק כיו"ב: א) בעופות עבים שנו או בעופות דקים, ב) עוף דורס מהו, ג) בר יוכני מהו. פורים שמח

א. כל עוף ב. כל עוף ג. כל עוף שפורח. (לפי המלבי"ם שפירש הפסוק באיוב "כנף רננים" שהוזכר בגמ', דמיירי ביען, ואינו פורח). פסח כשר ושמח.

אגב, הדעת נותנת* שהלשון 'עוף שהיה פורח מעליו היה נשרף' לאו דווקא, והוא כדרך בנ"א שאחר שאמרו על ריב"ז שיודע כה"ת הוסיפו שיונתן בן עוזיאל היה אפי' שורף עופות שפרחו מעליו.

אני מבין דברים כפשטן ולכן התעוררו לי כמה ספיקות.

 

[חדושא]

גם בשם השפת אמת מובא שגדולתו של הרב באה לידי ביטוי בכך שעוף הפורח מעליו לא נשרף כלל, שכן האש היתה יוקדת בקרבו פנימה, ומבחוץ לא היה הדבר ניכר…

הרבי מקוצק קדם לו.