חידה בהלכה - כל ברכה שיברכו עליו יצא ידי חובה? | פורום אוצר התורה חידה בהלכה - כל ברכה שיברכו עליו יצא ידי חובה? | פורום אוצר התורה

חידה בהלכה כל ברכה שיברכו עליו יצא ידי חובה?

פִּתָרוֹן
התשובה היא:

יין - ברכתו הגפן,

המוציא - למשמעות ספר הבתים שיש ראשונים שהמוציא פוטר תמרים, וזהו פירוש הגמ' ברכות י"ב שפוטר כי תמרים נמי מיזן זייני,
וא"כ למש"כ רבינו יונה שיין זן כמו תמרים נמצא לכאורה שהמוציא יפטור יין [והריטב"א חולק שהמוציא לא פוטר תמרים],
מיהו העיר הגאון ר' יוסף גריינימן שליט"א שהמוציא לחם מתאים רק על מאכל ולא על משקה;

מזונות - הכל פוטר מלבד מים ומלח לחיי אדם;

העץ והאדמה - יוצא בדיעבד לרא"ה והריטב"א [ותוס' ברכות י"ב חולקים];

שהכל - קיי"ל כמ"ד שגם על יין יצא.

והנה ענבים גם כן נפטרים ברוב הברכות, וכמבואר בשו"ע שהגפן פוטר ענבים,
אכן המוציא לא פוטר ענבים, כי הם אינם זנים כתמרים,
[ולכן ברכת המזון אינה פוטרתם אם אינם חלק מהסעודה].
טחן צימוקים ואפה אותם עם נוזלים, ואפשר שגם ברוב צימוקים סגי, בודאי במקום שהמיעוט הוא קטנית.
זה לא לחם, והמוציא לא יפטור,
המוציא זה רק על ה' מיני דגן.
 
זה לא לחם, והמוציא לא יפטור,
המוציא זה רק על ה' מיני דגן.
לעניין עירוב נקרא פת גם מה שאינו ה' מיני דגן
יש לך מקור שהמוציא אינו פוטר פת אורז דיעבד?
כי אם כן , יתכן שגם פת צימוקים.
 
לעניין עירוב נקרא פת גם מה שאינו ה' מיני דגן
יש לך מקור שהמוציא אינו פוטר פת אורז דיעבד?
כי אם כן , יתכן שגם פת צימוקים.
לכאורה פשוט שלא.
הרי כתוב שאם עירב קטניות עם לחם - רק אם יש כדי אכילת פרס קמח דגן - מברכים המוציא.
מיהו אינני יודע אם מפורש שם שאף בדיעבד אינו יוצא.

ולפי הספר הבתים שמשמע מדבריו שהמברך המוציא על תמרים, יש דעה שיוצא - יל"ד אם ה"ה גם באורז.
 
לכאורה פשוט שלא.
הרי כתוב שאם עירב קטניות עם לחם - רק אם יש כדי אכילת פרס קמח דגן - מברכים המוציא.
מיהו אינני יודע אם מפורש שם שאף בדיעבד אינו יוצא.

ולפי הספר הבתים שמשמע מדבריו שהמברך המוציא על תמרים, יש דעה שיוצא - יל"ד אם ה"ה גם באורז.
נו , אני מדבר על דיעבד אם שמו לחם לכאו' דיעבד יש כא ברכה
אלא שאיני יודע אם יש שם לחם לדבר שאינו קטנית.
 
התשובה היא:

יין - ברכתו הגפן,

המוציא - למשמעות ספר הבתים שיש ראשונים שהמוציא פוטר תמרים, וזהו פירוש הגמ' ברכות י"ב שפוטר כי תמרים נמי מיזן זייני,
וא"כ למש"כ רבינו יונה שיין זן כמו תמרים נמצא לכאורה שהמוציא יפטור יין [והריטב"א חולק שהמוציא לא פוטר תמרים],
מיהו העיר הגאון ר' יוסף גריינימן שליט"א שהמוציא לחם מתאים רק על מאכל ולא על משקה;

מזונות - הכל פוטר מלבד מים ומלח לחיי אדם;

העץ והאדמה - יוצא בדיעבד לרא"ה והריטב"א [ותוס' ברכות י"ב חולקים];

שהכל - קיי"ל כמ"ד שגם על יין יצא.

והנה ענבים גם כן נפטרים ברוב הברכות, וכמבואר בשו"ע שהגפן פוטר ענבים,
אכן המוציא לא פוטר ענבים, כי הם אינם זנים כתמרים,
[ולכן ברכת המזון אינה פוטרתם אם אינם חלק מהסעודה].
 
פִּתָרוֹן
איזה דבר כל ברכה שיברכו עליו יצא ידי חובה [לא כולל בורא מיני בשמים], הכוונה בצירוף שיטות; מיהו יש לפקפק.
לענ"ד יש להוסיף : ענבים
עץ= ברכתו
אדמה= פוטר כל העץ
שהכל= תמיד פוטר
מזונות= תמיד פוטר, כהכרעת הגאון חיי אדם, ומצווה לפרסם
הגפן= יש שיטות בסימן ר"ח שפוטר וק"ל.
 
לענ"ד יש להוסיף : ענבים
עץ= ברכתו
אדמה= פוטר כל העץ
שהכל= תמיד פוטר
מזונות= תמיד פוטר, כהכרעת הגאון חיי אדם, ומצווה לפרסם
הגפן= יש שיטות בסימן ר"ח שפוטר וק"ל.
אבל המוציא לא,
כי אין זה זן,
וכמשנ"כ
והנה ענבים גם כן נפטרים ברוב הברכות, וכמבואר בשו"ע שהגפן פוטר ענבים,
אכן המוציא לא פוטר ענבים, כי הם אינם זנים כתמרים,
 
המוציא - למשמעות ספר הבתים שיש ראשונים שהמוציא פוטר תמרים, וזהו פירוש הגמ' ברכות י"ב שפוטר כי תמרים נמי מיזן זייני,
וא"כ למש"כ רבינו יונה שיין זן כמו תמרים נמצא לכאורה שהמוציא יפטור יין [והריטב"א חולק שהמוציא לא פוטר תמרים],
יש מי שכתב כן בהדיא?
 
חזור
חלק עליון