תהלים כיצד מותר לומר את הפסוק "זמירות היו לי חוקיך"?

[מגנא ומצלא]

תלמוד בבלי - סוטה לה.

"דרש רבא מפני מה נענש דוד מפני שקרא לדברי תורה זמירות שנאמר זמירות היו לי חוקיך בבית מגורי אמר לו הקב''ה ד''ת שכתוב בהן התעיף עיניך בו ואיננו אתה קורא אותן זמירות"

 

[חכימא]

וכיצד מותר לקרא במה אדע כי אירשנה? ומאז באתי אל פרעה לדבר בשמך? והצאן ובקר ישחט להם?

 

[יהודי]

וכיצד מותר לקרא במה אדע כי אירשנה? ומאז באתי אל פרעה לדבר בשמך? והצאן ובקר ישחט להם?

שם קוראים את הדברים דרך סיפור ואפשר לקרא גם שפרעה אמר מי ה' אשר אשמע בקולו.

 

[אחד יחיד]

לכאורה דוד נענש כי הקב"ה מדקדק עם הצדיקים כחוט השערה
אבל לכל אדם אין זה בכלל עוון לקרות לדברי תורה - זמירות

 

[מגנא ומצלא]

לכאורה דוד נענש כי הקב"ה מדקדק עם הצדיקים כחוט השערה
אבל לכל אדם אין זה בכלל עוון לקרות לדברי תורה - זמירות

לכאורה כך היא משמעותן של דברי המס"י:

מסילת ישרים פרק ד':

אך ההערה לכל ההמון, הנה הוא בענין השכר ועונש עצמם בראות עומק הדין עד היכן מגיע, אשר באמת ראוי להזדעזע ולהתחרד תמיד, כי מי יעמוד ביום הדין ומי יצדק לפני בוראו באשר השקפתו מדקדקת על כל דבר קטן או גדול. וכן אמרו רבותינו זכרונם לברכה (חגיגה ה, ב) ומגיד לאדם מה שיחו (עמוס ד, יג), אפילו שיחה קלה שבין איש לאשתו, מגידים לו לאדם בשעת הדין. עוד אמרו (יבמות קכא, ב; בבא קמא נ, א) וסביביו נשערה מאד (תהילים נ, ג), מלמד שהקדוש ברוך הוא מדקדק עם חסידיו כחוט השערה. דוד, לפי שקרא לדברי תורה זמירות, נענש, שנכשל בדבר עוזא ונתערבבה שמחתו". ​

 

[גרינפלד]

העיר זאת הרב אליעזר גינזבורג, ואמר שבכל כה"ג הכוונה שהייתה פה תביעה דקה, אבל בוודאי שעיקר הפסוק וכוונתו של דוד המלך - היא לטובה שהתורה משמחת. וכעין הרב @אחד יחיד @מגנא ומצלא.​

 

[חכימא]

שם קוראים את הדברים דרך סיפור ואפשר לקרא גם שפרעה אמר מי ה' אשר אשמע בקולו.

וגם כאן. אטו הקורא מתכוון שחוקי ה' הם זמירות לו?
הרי אין כוונתו אלא לקרות מה שדהע"ה אמר על עצמו.