צו כהן גדול שהיה לו מום ונתרפא האם צריך חינוך מחדש?

[גרינפלד]

מתוך ה'מגדלות מרקחים':
זאת משחת אהרן ומשחת בניו מאשי ה' ביום הקריב אתם לכהן לה' (ז לה)

מכאן ילפינן שכהן בזמן שמתחנך לעבודה צריך להקריב מנחת חינוך, וכן כהן הדיוט שנעשה כהן גדול צריך להקריב מנחת חינוך כדי להתחנך לכהונה גדולה. והנה בספר חסדי יהונתן (מרבי יהונתן אייבשיץ זצ"ל) פרשת בהעלותך, הביא דאיתא בירושלמי ב' דעות, בכהן גדול שהיה לו מום עובר ונתרפא, האם צריך כשחוזר לעבודתו טעון חינוך מחדש, דחד אמר שצריך חינוך וחד אמר שאין צריך. ולפנינו לא נמצאו דברי הירושלמי הנ"ל.

ובתוס' הרא"ש במועד קטן טו: כתב, דכהן הדיוט שנצטרע ונתרפא מתוך החלט, צריך להביא עשירית האיפה לחינוכו כיום שנתחנך מתחילה לעבודה, מפני שנחשב כמת וכמו שנולד עתה, ויליף לה מקראי דיחזקאל שהובאו בסוגיא שם "וביום בואו יקריב חטאתו", כלומר כשנתרפא מצרעתו דהוי כאילו בא לעולם עכשיו כקטן שנולד וכו'.

והנה כל נגע אפילו נגע טהור הרי חשוב מום לגבי כהן, כמבואר בבכורות מה: במשנה, ואעפ"כ דוקא משום דמצורע חשוב כמת טעון חינוך, ודוקא במצורע מוחלט שהוא חשוב כמת, אבל משום שהיה בעל מום אינו טעון חינוך, ואפילו מצורע מוסגר דג"כ חשיב מום, כיון דאינו חשוב כמת אינו טעון חינוך מחדש, ומוכח דמום אינו מצריך חינוך.

ויש לחלק דדוקא בכהן גדול צריך חינוך מחדש כשהיה לו מום עובר, אבל בכהן הדיוט אינו צריך חינוך מחדש כשעבר מומו, דמום אינו מבטל את הכהן מכהונתו שהוא כהן בעצמותו, אבל כהן גדול שהוא רק מינוי, בעת שהיה לו מום עבר מהכהונה גדולה, וצריך חינוך מחדש לכהונה גדולה דוקא.

ואמנם לגבי איסור אלמנה וכדומה מפורש בהוריות יב: דכהן גדול שהיה לו מום אפילו בעודו במומו הרי הוא מוזהר באלמנה, א"כ חזינן דלא בטל ממנו דין כהן גדול, וא"כ למה יצטרך חינוך מחדש. אכן באמת נראה דרק לענין האיסורים יש לו דין כהן גדול, אבל לענין עבודה אין לו דין כהן גדול בעודו במומו, ויש להוכיח זאת מהירושלמי (שקלים פ"ז ה"ג) והרמב"ם (תמידין ומוספין פ"ג ה"כ) דכהן גדול שנדחה מחמת מומו אינו יכול להביא חביתין, דחביתי כהן גדול צריכים לבוא משל כהן גדול ואין לו דין כהן גדול, א"כ שפיר י"ל כנ"ל דכיון שבזמן שהיה בעל מום אינו כהן גדול, טעון שוב מנחת חינוך כשחוזר לכהונה גדולה.​

 

[גרינפלד]

דכהן גדול שנדחה מחמת מומו אינו יכול להביא חביתין, דחביתי כהן גדול צריכים לבוא משל כהן גדול ואין לו דין כהן גדול,​

והוסיף ה'מגדלות מרקחים' בהערה:
ונפק"מ בזה שאין לו דין כהן גדול לגבי עבודות נראה, דהנה קי"ל דכל עבודת יוהכ"פ אינה כשרה אלא בכהן גדול, וכהן הדיוט לגבי עבודות יום הכיפורים הרי הוא נחשב כזר, ואם עבד חייב משום זרות, כמבואר ביבמות לג: ועי' בשער המלך עבודת יוהכ"פ פ"א ה"ה שהאריך להוכיח כן מהסוגיא שם.

ויש להסתפק איך הדין בכהן גדול שנעשה בעל מום, ועבד עבודה ביוהכ"פ, האם נאמר דעבר גם משום זרות דאינו עדיף מכהן הדיוט, ונפק"מ שיהיה חייב מיתה כדין זר ששימש, ואילו בעל מום ששימש הוא רק לאו, כמבואר ברמב"ם ביאת מקדש פ"ו ה"ב.

ולכאורה נראה דאינו עובר משום זרות, דאין כאן אלא פסול בעל מום, וכמו כהן הדיוט בעל מום בכל ימות השנה שאינו נחשב זר מכח המום אלא רק פסול מום יש בו.

אך להנ"ל נראה דלא דמי, דכהן הדיוט אינו יורד מכהונתו מחמת המום, ונשאר כהן הדיוט, אבל כהן גדול שיש לו מום הרי הוא עובר מהכהונה גדולה שלו, דקרינן ליה "עבר מחמת מומו", ואע"פ שעדיין מוזהר על הבתולה ומצווה על האלמנה, א"כ לכאורה שם כהן גדול עליו, מ"מ לענין עבודה אינו כהן גדול, וממילא הוי זר לגבי עבודת יום הכיפורים.​