מאמר הלכתי כבוד אבי אביו

ברש"י (בראשית מ"ו א') הביא בשם המדרש "חייב אדם בכבוד אביו יותר מבכבוד זקנו לפיכך תלה ביצחק ולא באברהם". ובמהרי"ק (שורש ל') פסק שאין אדם חייב בכבוד אבי אביו, והרמ"א הביא שיטת המהרי"ק וכתב דלא נראה, והוכיח מהמדרש הנ"ל, וכן הקשו עליו הט"ז והדרכי משה שתמוה שנעלם מהמהרי"ק רש"י בשם המדרש הנ"ל שמפורש בדבריו שיש חיוב לכבוד אבי אביו.

והנה במקור הדין דחייב אדם בכבוד זקנו כ' החרדים (פרק י"ב אות ג'-י') דכיון דבני בנים הרי הן כבנים חייב לכבדו כאביו.

וכן כתב בב"ח (סימן ר"מ) והוסיף א. דהרי זקנו נקרא אביו בתורה כמו שאמר ה' ליעקב (בראשית כ"ח י"ג) "אני ה' אלוקי אברהם אביך ואלוקי יצחק" וגו' הרי דאף אבי אביו נקרא אביו. ב. דבקידושין (ל' ע"א) מבואר דאבי אביו חייב ללמדו תורה וילפינן מקרא (דברים ד' ט') ד"והודעתם לבניך ולבני בניך" ואיך נאמר דהוא נחשב לו לבן ללמדו תורה ואין זקנו נחשב לאביו לענין כבוד. ג. דבריש סימן ר"מ כתב הטור דצריך ליזהר מאוד בכבוד אביו ואמו דג' שותפין יש באדם אביו ואמו והקב"ה יעו"ש, וא"כ מטעם זה הרי גם אבי אביו מיקרי שותף ביצירתו וצריך לכבדו כאב.

ובמהרי"ק דחה שם וכתב וז"ל "דלא מצינו דבני בנים ה"ה כבנים אלא לענין פריה ורביה".

ובשו"ת שתי הלחם (סימן מג) כתב על דברי המהרי"ק וז"ל "דלא מצינו אינה ראיה. דהנה ק"ו דן אדם מעצמו ויכול אני ההדיוט למילף ליה מק"ו דאשת אביו או אחיו הגדול".


והנה צ"ע גדול דבביאור הגר"א הביא ב' ראיות לשיטת המהרי"ק דאין אדם חייב בכבוד זקנו.

א. דבגמ' בסוטה (מ"ט ע"א) מבואר דרב אחא בר יעקב ביקש מבן בתו ר' יעקב להשקותו מים וא"ל לאו ברך אנא ופי' רש"י "ואין עלי לכבדך כבן".

ב. במכות (י"ב ע"א) מבואר דאע"ג דאין בן נעשה גואל הדם לאביו אך בן בנו נעשה, ופי' רש"י "משום דאין מוזהר על כבודו". וכן פסק הרמב"ם (הלכות רוצח ושמירת הנפש פרק א) "האב שהרג את בנו, אם היה לנהרג בן הרי זה הורג אבי אביו מפני שהוא גואל, ואם אין לו בן אין אחד מן האחין נעשה גואל הדם להמית את אביו אלא בית דין ממיתין אותו" עכ"ל.

ולכאורה גמ' אלו סותרות לגמרי את שיטת החולקים, ועוד דנראה התם דרש"י עצמו סובר כמהרי"ק דאין חיוב לכבד אבי אביו, והרי רש"י על החומש שהבאנו מוכח דסובר שיש חיוב לכבד זקנו.


ואולי יש לדחות ראיות אלו מעט ולהגיד שאינם מכריחות שאין חיוב כלל של כיבוד סביו.

דגבי ראיה א' מהגמ' בסוטה אולי י"ל שרק בכהאי גוונא שמדובר בנכד מהאמא אין את החיוב, אבל באבי אביו יש את החיוב וצ"ב. ועוד דאין סתירה בדברי רש"י דרש"י לא שולל בכלל את החיוב לכבד זקנו אלא שחייב בדרגה יותר נמוכה מאביו דכתב ד"אין עלי לכבדך כבן", ולכאו' כבר מצינו לשון זה ברש"י שהבאנו בשם המדרש "חייב אדם בכבוד אביו יותר מבכבוד זקנו לפיכך תלה ביצחק ולא באברהם".

אלא דיש לבאר החילוק בין כבוד אבי אביו לכבוד אבי אמו. ועוד דלפי מה שדקדקנו ברש"י שחייב בכבוד אביו יותר מבכבוד זקנו צ"ע דאיתא בגמ' קידושין (ל"א ע"א) שאל בן אלמנה את ר' אליעזר אבא אומר השקיני מים ואמא אומרת השקיני מים איזה מהם קודם, א"ל הנח כבוד אמך ועשה כבוד אביך שאתה ואמך חייבים בכבוד אביך. והכא נמי כיון דאתה חייב בכבוד זקנך ואביך חייב בכבוד אביו הנח כבוד אביך ועשה כבוד זקנך שאתה ואביך חייבים בכבודו, ואמאי חייב אדם בכבוד אביו יותר מבכבוד זקנו דמשמע דאם שניהם מבקשים הימנו בזמן אחד יניח כבוד זקנו ויעשה כבוד אביו, ומ"ש מאבא ואמא דמניח כבוד אמו ועושה כבוד אביו.


ואולי גם גבי ראיה ב' מהגמ' במכות י"ל דאין הכרח שאין מצוה לכבד סביו אלא שדווקא בכהאי גוונא חמור שהסבא הרג את אביו אינו מוזהר בכבודו, וכן יש לדייק בלשון רש"י "משום דאין מוזהר על כבודו" ולא כתב כלשונו במקומות האחרים שהבאנו שאין חיוב לכבד אבי אביו כמו החיוב לכבד אביו, וצריך לבאר עוד מהו החילוק דאם יש מצוה לכבד סביו כמו המצוה לכבד אביו הרי לא אמור להיות שוני במקרה שהסבא הרג את אביו שאז לא יהיה מוזהר על כבוד סביו ויהיה גואל הדם.


אלא יש לומר בביאור הדברים דאין הטעם בחיוב כבוד אבי אביו הוא כטעם שהביא בחרדים ובב"ח אלא נראה לומר דהטעם בכיבוד אבי אביו, הוא משום דנכלל בכיבוד אב, דכבוד הוא לאב שבנו מכבד את אביו, וכעין דברי הרמב"ן בספר המצוות (שורש ב') דכבוד אחיו הגדול הוא ענף מכיבוד האב דכבוד הוא לאב שבניו מכבדים זה את זה ולאחר מות האב שוב אינו חייב בכבוד אחיו הגדול, ודלא כדברי הרמב"ם בהלכות ממרים (פ"ו הט"ו) דהוי חיוב מחמת עצמו לכבד אחיו הגדול וילפינן מ"ואת אמך" עי"ש. וכעין זה כתב בשד"ח דכבוד הוא לאב שמכבדים את אביו, ולדבריו אין חיוב בעצם לכבד את זקנו אלא דנכלל בכבוד אביו, משא"כ לדברי הב"ח והחרדים חיוב כבוד זקנו הוא מצד עצמו דבני בנים ה"ה כבנים או משום דנקרא אב וכנ"ל.

ולפי"ז אתי שפיר דכל החיוב הוא לכבד סביו הוא מכוח החיוב לכבד אביו ולכן ברור שהחיוב של אביו קודם כמו שכתב רש"י בשם המדרש "חייב אדם בכבוד אביו יותר מבכבוד זקנו", וכן כמו שביאר רש"י בסוטה "דאין עלי לכבדך כבן" דהחיוב על האבא הוא חיוב יותר חזק.

וכן הא דכתוב בגמ' בסוטה שהבן ניהיה גואל אדם להרוג סביו כשהרג אביו אתי שפיר כדכתב רש"י "דאין מוזהר על כבודו" בכהאי גוונא דכל החיוב לכבד סביו הוא כשסביר דהוי כבוד אביו אבל בכהאי גוונא פשוט שלא יהא כבוד סביו מכוח אביו, ועוד שאולי י"ל שהסיבה שלא יהיה צריך לכבד סביו כיוון דהחיוב הוא מכוח אביו, והכא הרי אביו לא בחיים וכמו שנפסק בשו"ע (הנ"ל) דחייב אדם לכבד אשת אביו שאינה אמו רק כל זמן שאביו בחיים, דלכאורה התם הוי אותו יסוד, וא"כ גם הכא ברגע שהאב נפטר נמצא שאין שום חובה בכבוד סביו. ולפי"ז ברור גם למה קודם כבוד אביו לכבוד סביו גם במקרה ששניהם אומרים השקיני מים כגמ' קידושין, דהאב קודם.

וגבי הגמ' בסוטה י"ל שאולי יש לחלק בין כבוד אבי אביו לכבוד אבי אמו, ובאמת באבי אביו יצטרך להשקותו מים, ובטעם החילוק יש לומר שאשה אינה חייבת בכבוד אביה, כמבואר בגמ' בקידושין "'איש [אמו ואביו תיראו]' - אין לי אלא איש, אשה מנין כשהוא אומר 'תיראו' - הרי כאן שנים. אם כן, מה תלמוד לומר 'איש' איש סיפק בידו לעשות, אשה אין סיפק בידה לעשות, מפני שרשות אחרים עליה", ולפי"ז שאשה נשואה לא חייבת בכבוד אביה, מימילא פשוט שלבנה לא יהיה חיוב לכבד את אבי אמו דהרי לפי מה שביארנו כל החיוב הוא לכבד את הסב מכוח האב, והכא שאין חיוב לאמא לכבד את אביה פשוט שלנכד לא יהיה חיוב מכוחה.

אלא שנראה שכל מה שאשה נשואה פטורה מחיוב כבוד אביה משום שהיא משועבדת לבעלה, והרי אם הטעם של הכיבוד הוא משום שזה כבוד אמו הרי גם הכא כבוד אמו שיכבד אביו. ועוד שדברש"י בסוטה כתב "שאין עלי לכבדך כבן" דמשמע שיש חיוב לכבד הסב, למרות שלכאורה ביארנו שלא יהיה חיוב כלל. ואולי יש לומר שאם אומר השקיני מים זה רמה בכיבוד אב, וכזה רמה לא שייך לומר שמכוח כבוד אביו יהיה מחויב לכבד אבי אביו ברמה גבוה זו, כמו שמדויק ברש"י "שאין עלי לכבדך כבן".

 

[מצַפֶּה]

נפלא!
נראה לי ביד אברהם [הערות מתחת לשו"ע] כך דוחה את הראיות.
ואת החלק שהכיבוד של הסבא נובע והחיוב לכבד את אביו [בעודו בחייו] נראה לי כתוב גם בתשובה מאהבה.
ולפי"ז יש לדון לגבי יעקב, שהיה זה אחר פטירת יצחק, וא"כ לא היה לו דין לכבד את אברהם כלל, וא"כ צ"ע מה הנידון שם שחייב בכבוד זקנו ורק חייב לכבד את אביו יותר, הרי אין שם דין כיבוד כלל, ויל"ע בזה.
ואולי י"ל דאלו בדיוק דברי המדרש - שלכאו' קשה מדוע זבח "רק" לאלוקי אביו יצחק, ולא הזכיר כלל אברהם, הרי חייב גם לכבד את זקנו וא"כ היה עליו להזכיר את שתיהם, אע"כ אינו חייב בכבוד זקנו.
ומבאר המדרש שבאמת חייב בכבוד אבי אביו, רק חייב בכבוד אביו יותר, וזה מהטעם דלעיל שכל החיוב לכבד את זקנו נובע מהחיוב לכבד את אביו, ולכן כשאביו נפטר הזכיר רק את אביו ולא את זקנו, כיון שעכשיו אין לו דין לכבד את זקנו.

 

[מצַפֶּה]

ולגבי גואל הדם אפשר ליישב בפשיטות שאם החיוב לכבד את זקנו נובע מהחיוב לכבד את אביו, כשיש סתירה ביניהם מחוייב לכבד את אביו ולגאול את דמו מידי זקנו, גם בלא שפקע החיוב לכבד את זקנו. דכשיש סתירה ביניהם כבוד אביו קודם.