ניסן י"ט ניסן - יום פטירת הסמ"ע

[גרינפלד]

רבי יהושע וולק (פלק) בן אלכסנדר הכהן כץ (ה'שט"ו בערך - י"ט בניסן ה'שע"ד) היה ממפרשי הטור והשולחן ערוך ומגדולי האחרונים. מכונה בדרך כלל על שם פירושו הסמ"ע או בראשי תיבות: מהר"ך או מהרו"ך.

נולד בקראקא שבפולין. היה תלמידם של המהרש"ל והרמ"א, והוא מבסס את דרכו בפסיקת ההלכה לפי שיטתם.

רבי יהושע עמד בראשות ישיבה עם תלמידים רבים. רבים מתלמידיו כיהנו לאחר מכן כראשי ישיבות, אב"ד, דיינים ומנהיגי קהילות, עד שבנו מעיד שכמעט שלא נמצאה קהילה ברחבי פולין שלא שימש בה אחד מתלמידיו. חותנו, ר' ישראל איידלס, שהיה אדם אמיד בנה עבורו בית, בו התגוררו הוא ותלמידיו ושם היה פניו לחבר את ספריו לבירור ההלכה. ספריו העיקריים נקראו בשם הכולל "בית ישראל" לכבוד חותנו.

בשנת ה'שמ"ז חתם על התקנה הידועה שהתקינו רבני ועד ארבע ארצות,‏ שלא לקנות את הרבנות בכסף.‏ בשנת ה'שס"ז ישב בראש אסיפת רבנים בעיר לובלין,‏ בה נתקנו כמה תקנות בעניני ריבית.‏ בשנת ה'שע"א סידר את הגט מווינה יחד עם רבי מנוח הנדל, רבה של וינה. בהמשך עורר גט זה מחלוקת הלכתית עזה, כאשר רבי מאיר מלובלין ורבי מרדכי יפה פסלוהו, ורבי יואל סירקיס הסכים עם רבי יהושע, ובסוף התקבלה עמדתו של הסמ"ע.

נפטר בי"ט בניסן ה'שע"ד בלבוב. הניח אחריו שלושה בנים, אלכסנדר סנדר, יוסף יוזפא ומשה. אשתו ביילא שהתפרסמה כצדיקה וכמלומדת עלתה לארץ ישראל לאחר פטירתו.​

 

[גרינפלד]

חיבוריו​

סמ"ע
"ספר מאירת עיניים" המכונה בקיצור "סמ"ע" הוא אחד מארבעת הספרים לבירור ההלכה שחיבר רבי יהושע וולק כץ. מטרת החיבור הזה היא לפרש את קיצור דבריהם של השולחן ערוך והרמ"א ולהוסיף דינים חדשים. חותנו הגביר ר' ישראל ב"ר יוסף, סייע לו להדפיס את ספריו.

רבי יהושע וולק קרא בדרך רמז לספריו על שם הפסוק: "ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן, ומשם יפרד והיה לארבעה ראשים", ספר מאירת עינים הוא כנגד "והנהר הרביעי הוא פרת" - שמימיו פרים ורבים, מאחר שמטרת החיבור הזה הוא להנהיר ולהאיר את דברי השולחן ערוך והרמ"א.

הסמ"ע מתייחס לביארו, כביאור שאין לפסוק הלכה מבלעדיו:

"ולחלק הרביעי, שהוא פירוש על השולחן ערוך, קראתי שמו 'ספר מאירת עינים' כאשר הוא באמת מאיר עיני המעיינים בהשולחן ערוך ובהגהותיו הסתומים והחתומים אשר זולת פירוש זה אסור לפסוק מתוכו. גם יאיר עיניהם בכמה וכמה חידושי דינים שנתחדשו בו, גם לרבות שבחיבור זה יתפקחו עיני המעיין בכמה וכמה פשטים וענינים שנראה כסותרים זה את זה."​

— הקדמת המחבר לספר בית ישראל וגם לספר מאירת עינים​

תחילה הדפיס את ספר מאירת עינים על חלק חושן משפט, כמו שכתב בהקדמה: ”והתחלתי בחושן המשפט שהוא מקצוע של תורה ועיני כל לפסוק מתוכו.” את החיבור מסר להדפסה בבית הדפוס של ר' משה כ"ץ בפראג, ובטרם החלו המדפיסים בעבודתם נפטר בי"ט בניסן ה'שע"ד. בצוואתו ביקש שיתמידו בלימוד חיבוריו וידפיסו אותם. הספר נדפס לבסוף באותה שנה. כעבור כמה שנים בשנת ה'שפ"ח הדפיס ר' משה כץ מהדורה נוספת. מאז חזר ונדפס ברוב המהדורות של השולחן ערוך.

בכוונתו של רבי יהושע היה לכתוב פירוש על כל ארבעת חלקי השולחן ערוך, אך הוא הספיק לסיים רק את החלק לחושן משפט, כמו שכתב: "וכתבתי לשונו בסמ"ע ביורה דעה בהלכות גרים" משמע, שהחיבור ליורה דעה היה כתוב לפניו, על כל פנים באופן חלקי. וראה שהחיד"א כתב, שכמדומה שראיתי שחיבר ספר מאירת עינים על שאר חלקי השולחן ערוך.

שנים רבות לא נמצא פירושו לחלק יורה דעה שהפנה אליו. יש ששיערו, שהוא נשרף בשריפה שכילתה רבים מחיבוריו. בשנת ה'תשס"ו נמצא חלק מחיבור זה, והובא לדפוס על ידי הרב ישראל הרצברג.

החלקים הנוספים מספרי ההלכה - דרישה ופרישה נמסרו לדפוס בלובלין, בבית הדפוס של קלונימוס קלמן יפה. בשנת ה'שצ"ה הודפס חלק יורה דעה, חלק אבן העזר נדפס בשנת ה'שצ"ח, חלק חושן משפט בשנת ה'תע"ו וחלק אורח חיים בשנת ה'תקכ"ד.

בדפוסים הראשונים נדפס הספר מאירת עינים כחיבור עצמאי, כשהמדפיסים הציבו את דברי הסמ"ע במקביל לדברי השולחן ערוך - בשני טורים.

בשנת תנ"א נדפס לראשונה בפיורדא פירושו של הסמ"ע יחד עם פירושו של הש"ך סביב לדברי השולחן ערוך בשם "תורת כהנים - שולחן ערוך מטור חושן משפט". בשנת ה'תק"ב נדפס בהומבורג גם בתוספת פירוש הט"ז ובאר הגולה.

כיום נוהגים להדפיס את דברי הסמ"ע והש"ך משני צידי דברי השולחן ערוך, תחת להם וסביבם את פירושם של באר הגולה, ט"ז, ביאור הגר"א, באר היטב, פתחי תשובה, הגהות רבי עקיבא אייגר, הגהות חתם סופר, כסף הקדשים, קצות החושן ונתיבות המשפט, כאשר שני האחרונים נדפסו בהוצאת מכון ירושלים בנפרד בסוף הכרך.

השולחן ערוך והגהות הרמ"א נכתבו ללא מקורות וציונים, וכפי שכתב הרמ"א בהקדמתו לשולחן ערוך: ”ואף כי דברי סתומים וחתומים ואין ערך להם עם דברי הגאון כאשר כל דבריו נמצאים בספרו הגדול בית יוסף, מכל מקום הלכתי בדרכיו לכתוב הדברים סתמא.” בדפוס קראקא בשנת ה'שס"ז ושוב בשנת ה'שע"ח הוסיפו המדפיסים ציונים על דברי הרמ"א. רבי יהושע עצמו תיקן את הציונים של דפוס קראקא הראשון והוסיף גם ציונים והגהות על דברי השולחן ערוך. משם ואילך פעמים שטעו המדפיסים והוסיפו את ההגהות והציונים לתוך דברי השו"ע והרמ"א, ומתוך כך יצאו שיבושים רבים.

גם שאר חלקי השולחן ערוך שהיו בשימושו היו מעוטרים בהגהות רבות, וכפי שהעיד רבי משה רבקש בעל באר הגולה בהקדמתו: שהעתיק מתוך השולחן ערוך של אביו, הגהות שהעתיק מהשולחן ערוך של הסמ"ע.​

 

[גרינפלד]

ספר בית ישראל הוא כינוי לשלשת הספרים שחיבר רבי יהושע וולק כץ על הטור, הבית יוסף והדרכי משה.

שמות החיבורים הם: דרישה, פרישה והגהות דרישה ופרישה. רבי יהושע וולק קרא לספריו כן מאחר שחקר ודרש בחקירה עצומה להעמיד ולברר את ההלכה לאשורה.

חותנו הגביר ר' ישראל ב"ר יוסף, סייע לו להדפיס את ספריו ולכבודו קרא את שם הספרים "בית ישראל", וכן מחמת שמטרת החיבורים לעזור ולהועיל לכל ישראל.

רבי יהושע וולק מונה חמישה טעמים שהובילו אותו לכתיבת החיבורים ה"פרישה" ו"הדרישה":​

1. הבית יוסף בדעתו הצלולה ובקיאותו הגדולה עירב את לשון הגמרא והפוסקים והתשובות, וקשה למעיין לברר מתוכו ביאור הדין.​
2. פעמים שמחריפותו של הבית יוסף לא כתב ביאור לכל הדינים, בפרט בחלק חושן משפט, וקיצר במקום שהיה לו להאריך.​
3. הקשה על הפוסקים ועל הטור וסתר דבריהם, ואחר העיון באותה סוגיה יראה לעיניים שדבריהם עולים יפה.​
4. לא דקדק יפה בדברי הטור שמרומזים בו דברי התוספות והרא"ש ושאר מפרשים, מאחר שעיקר לימודו של הבית יוסף היה בדברי הרי"ף והרמב"ם אשר על פיהם פסק.​
5. מחמת שטף דברי הבית יוסף פירש פירושים שאינם עולים על פי האמת, ופעמים שמסתעפים מהם דינים אשר אינם מוסכמים.​

פרישה
חלק ה"פרישה" נועד כדי לבאר את דברי הטור על פי דברי הבית יוסף מהרש"ל והרמ"א, בלי אריכות דברי הגמרא והמפרשים.

דרישה
חלק ה"דרישה" הוא מקור הדינים וטעמיהם, נימוקים וראיות על המקומות שבהם הוא חולק על דברי הב"י והרמ"א. גם הביא שם תירוצים לקושיות הב"י שהקשה על הטור ושאר מפרשים, והניח בקושיה.

הגהות דרישה ופרישה
החלק השלישי של החיבור הוא "הגהות דרישה ופרישה" (נקרא גם הגהות דרכי משה) על הדרכי משה, ההגהות על חלק חושן משפט נדפסו לראשונה בדפוס דיהרנפורט 1796-1790 החל משנת ה'תק"נ. חיבור זה נדפס לאחר מכן ברוב ההוצאות של הטור.

הייעוד המקורי של חלק זה נועד לאסוף את הדינים המחודשים שהוסיף הב"י בתוך ביאורו לטור, אולם מאחר שקדמו רבו הרמ"א בזה, כתב את חיבורו כהגהות לדרכי משה (הארוך).

מאחר שמדפיסי הטור בברלין בשנים תס"ב-תס"ג, ערכו וקיצרו את דברי הדרכי משה כראות עיניהם, והציבו את דבריו על הגיליון (נקרא דרכי משה הקצר), נאלצו המדפיסים בדפוס דיהרנפורט לערוך התאמות שינויים והשמטות גם בדברי ה"הגהות דרישה ופרישה" כדי להתאימו לנוסח הקצר. בטור שבהוצאת מכון שירת דבורה הדפיסו את ההגהות בשלמותם יחד עם הדרכי משה הארוך (השלם).
​

כתונת פסים​

בנו של הסמ"ע רבי יוסף (יוזפא) כ"ץ, הביא לדפוס את הפרישה ודרישה חלק יורה דעה ואבן העזר, והוסיף בשולי הגיליון הערות על דברי אביו וקראם "כתונת פסים".​

 

[גרינפלד]

חיבורים נוספים
כמו כן חיבר קונטרס בכללי דיני תפיסה בספיקות. כמו כן חיבר קונטרס ובו ביאר ענייני איסורים שונים שהמון העם היו רגילים להיכשל בהם, מתוקף תפקידו כמפקח בבית הדין של ועד ארבע הארצות, ובפרט באיסור ריבית. הקונטרס יצא לאור בזולצבך בשנת ה'תנ"ב. הקונטרס חזר ונדפס לאחר מכן פעמים נוספות.

בנו רבי יוסף (יוזפא) כץ בהקדמה לספר דרישה ופרישה על יורה דעה מונה חיבורים נוספים שאבדו:
ובכן חיבר כמה חבורים סיני ועוקר הרים, לא הניח שום דבר אשר לא כתב עליו ביאורים, הן על ארבע עשר מסכתות שבששה סדרים הן על רי"ף, ר"ן, סמ"ג, מרדכי, הרא"ש והטורים. הן על ספרי קבלה פילסופיא תכונה קלים וחמורים. כרך גדול דרשות על התורה, מקרא משנה אגדה ומדרשים אשר דרש בימיו לפני זקנים ונערים, ביאורים על התורה ועל פירוש רש"י העלה הכל על ספרים. כרך עם שו"ת, מלבד שאר תשובות אשר הנה והנה נפזרים. ובהיותו בחיים נשרפו חדושי הלכות אשר חידש על ארבעה עשרה מסכתות - כלים ונחרצים עד גמורים גמירא. ושתי שנים אחרי מותו נשרפו בק"ק לבוב בהשריפה דתוך העיר כל ספריו שלמד מתוכו מתוכם והגיה אותם וכתב וביאר כל דבר הקשה ורשם על הגליון מלא על כל גדותם אשר לא יערכנו ספריו זהב וזכוכית, גם הכרך דרשות שעשה והביאורים על רש"י והתורה והכרך שאלות ותשובות את כל אלו נאבד ונשרף בעונותינו הרבים, רק בערך מאה ועשרים תשובות שלא באו עדיין לכרך נשארו.

רבי יהושע מזכיר גם את מה שרשם בסידור שלו (כפי הנראה הכוונה להערות שרשם בשולי הגליון).

ביאורים על המרדכי למסכת ברכות ומסכת בבא קמא נדפסו על ידי רבי שלמה גאטסמאן; ישורון - חלק ב אדר תשנז.

ביאורים על המרדכי למסכת פסחים נדפסו על ידי הרב אברהם יוסף חבצלת; "עולת שלמה" עמודים רנה-רפט.​