רבי שאול בן רבי העשיל מקראקא (? - י"ז באייר ה'תס"ז, 19 במאי 1707) היה רב פולני ותלמיד חכם בולט ומגדולי יהדות אשכנז. שימש כראש ישיבה ומרא דאתרא בבריסק (בלארוס) ובקראקא. מראשי ועד ארבע ארצות. בסוף ימיו נבחר לרבה של הקהילה האשכנזית באמסטרדם אך נפטר בגלוגוב בדרכו לשם.
נולד בלובלין לרבי השיל מקראקא ולאשתו (השנייה) דינה נכדת רבי שאול ואהל[1]. למד תורה אצל אביו שהיה באותה עת רבה של לובלין ולאחר מכן רבה של קרקוב. לאחר פטירת אביו בכ' בתשרי ה'תכ"ד (21 באוקטובר 1663) נסע לבריסק לבית משפחת אמו ובשנת ה'ת"ם נתמנה שם לראש ישיבה.
כאביו נחשב היה לאמיד. בשנת תמ"ה נתמנה לאב בית דין בקדאיני. חזר לבריסק שם נתמנה לאב בית דין לאחר פטירת הרב מרדכי גינצבורג רבה הקודם (לא ידוע באיזה שנה בדיוק אך כבר בשנת תנ"א כבר היה אב"ד שם).
בערך בשנת תנ"ז התקבל לאב"ד ערי הגליל של קרקוב בתור "רב המדינה" ובמקביל כיהן גם כאב"ד אפטא. בתקופה זו כיהן ברבנות קרקוב העיר הרב אריה לייב נכד הב"ח (בן חורג של הט"ז) רק בשנת ה'תס"א (אז עזב רבי אריה לייב את קרקוב ועבר לבריסק) החל לכהן כאב"ד קרקוב על כיסא אביו 37 שנה אחרי מותו. אחרי כשלוש שנים פרש מרבנותו ועבר לגור בעיר ברעסלא כאדם פרטי.
בשנת תס"ז נקרא למלא את מקום רבי לייב חריף כרבה של הקהילה האשכנזית של אמסטרדם. אך בדרכו לשם חלה ונפטר - ביום י"ז אייר ה'תס"ז - ונקבר בעיר גלוגא. עם בוא שמועת פטירתו לקהילתו הקודמת בעיר קרקא, הספידוהו מספד רב.
נולד בלובלין לרבי השיל מקראקא ולאשתו (השנייה) דינה נכדת רבי שאול ואהל[1]. למד תורה אצל אביו שהיה באותה עת רבה של לובלין ולאחר מכן רבה של קרקוב. לאחר פטירת אביו בכ' בתשרי ה'תכ"ד (21 באוקטובר 1663) נסע לבריסק לבית משפחת אמו ובשנת ה'ת"ם נתמנה שם לראש ישיבה.
כאביו נחשב היה לאמיד. בשנת תמ"ה נתמנה לאב בית דין בקדאיני. חזר לבריסק שם נתמנה לאב בית דין לאחר פטירת הרב מרדכי גינצבורג רבה הקודם (לא ידוע באיזה שנה בדיוק אך כבר בשנת תנ"א כבר היה אב"ד שם).
בערך בשנת תנ"ז התקבל לאב"ד ערי הגליל של קרקוב בתור "רב המדינה" ובמקביל כיהן גם כאב"ד אפטא. בתקופה זו כיהן ברבנות קרקוב העיר הרב אריה לייב נכד הב"ח (בן חורג של הט"ז) רק בשנת ה'תס"א (אז עזב רבי אריה לייב את קרקוב ועבר לבריסק) החל לכהן כאב"ד קרקוב על כיסא אביו 37 שנה אחרי מותו. אחרי כשלוש שנים פרש מרבנותו ועבר לגור בעיר ברעסלא כאדם פרטי.
בשנת תס"ז נקרא למלא את מקום רבי לייב חריף כרבה של הקהילה האשכנזית של אמסטרדם. אך בדרכו לשם חלה ונפטר - ביום י"ז אייר ה'תס"ז - ונקבר בעיר גלוגא. עם בוא שמועת פטירתו לקהילתו הקודמת בעיר קרקא, הספידוהו מספד רב.