שובבי"ם ימי השובבי"ם - תכליתם

[אור חדש]

ימי השובבי"ם הם תקופה של מספר שבועות, אשר על פי תורת הסוד ראוי לתקן בהם פגמים רוחניים, בעיקר בתחומים של שמירת העיניים, שמירת הברית וכדומה.

מדובר בשישה שבועות שבהם קוראים את פרשות השבוע: שמות, וארא, בא, בשלח, יתרו, משפטים. בשנה מעוברת מוסיפים שני שבועות נוספים: תרומה ותצווה, ואז נקראים שבועות אלה בשם: 'שובבי"ם ת"ת'.

תקופת ה'שובב"ים' תופסת מקום של כבוד בלוח השנה היהודי. היא תקופה מיוחדת מאוד, ומקורה הוא בספרי 'תורת הסוד' – כלומר, בספרי הקבלה ובספרי החסידות והמוסר המצטטים את ספרי הקבלה. המקור הקדום למנהג השובבי"ם מצוי כבר ב"לקט יושר", (עמ' 116, דפוס ברלין) שהיה תלמידו של "תרומת הדשן", וכן בספר "הלכות ומנהגי רבנו שלום", רבו של המהרי"ל. יותר מאוחר, האר"י הקדוש (שער המצוות פרשת שמות) גילה שימים אלו מסוגלים לתיקון התאוות, ובפרט תיקון הברית, ולפיכך נוהגים להתענות בימי שני וחמישי.

בספרי החסידות מובאים דברים מרוממים על אודות ערכם של ימים אלו. מובא שם ששובבי"ם הם כמו עשרת ימי תשובה, וזהו זמן שמקובלת בו התפילה כמו בעשרת ימי תשובה. מטרת ימי השובבי"ם לתקן את המידות, לקדש את החושים ולשמור את האדם מעצבות, מכעס ומגאווה.

בעבר רווח מנהג לצום בימי השובבי"ם או בחלקם. ה"מאירי", בחיבורו על התשובה, הזכיר שנוהגים להתענות בתקופה זו, והטעם לכך הוא שבתקופת החורף הימים קצרים וקל יותר להתענות, ולכן "ניצלו" ימים אלו לתעניות.

בעבר, נהגו רבים מעם ישראל לצום בימי השובבי"ם. היו שצמו כל יום, מהבוקר עד הלילה, לאחר רדת החשכה שתו ואכלו כרגיל ולמחרת שבו לצום, יום ועוד יום, עד סוף תקופת השובב"ים. עם זאת, כבר לפני מאות שנים היו גדולי עולם שטענו כי הצומות המרובים אינם מתאימים לבני הדורות האחרונים, הם מחלישים את האדם, ומשבשים את סדר היום התקין, מה שבסופו של דבר פוגע בבריאות, בפרנסה ובלימוד התורה.

לכן הנהיג הגאון מוילנא כי מי שרוצה לכפר על עוונותיו ינהג בימי השובבי"ם 'תענית דיבור'. כלומר: יאכל וישתה כדרכו, יתפלל וילמד תורה כדרכו, אבל יקפיד שלא לדבר דברים בטלים במשך כל היום. במובן מסוים, הקושי של הימנעות מוחלטת מדיבור שאינו לימוד תורה, קשה יותר מההימנעות ממזון ושתיה – ועל ידי הקושי הזה אנחנו מסגפים את עצמנו ומכפרים על החטאים שלנו, מבלי לפגוע בבריאות ובסדר היום התקין.

כן קיים מנהג לקיים בימים אלו תענית דיבור, ולהקפיד במיוחד להימנע מדיבורים אסורים. רבים מאוד נוהגים בימים אלה להרבות בתשובה, תפילה וצדקה ובפרט בלימוד תורה.

כתבו הפוסקים שבדורות שלנו, שהאנשים חלושים יותר, יש למעט בצומות ובסיגופים ותחת זה להתחזק בניצול הזמן ללימוד תורה בשקידה. וכן כתב הרב קוק זצ"ל (אגרות תשובה ח"א איגרת עג), "... עיקר העבודה בארץ ישראל אינה בדרך של סיגוף ותעניות ובהתנגדות לכוחות הטבעיים שה' נטע בנו אלא אדרבה לנצל אותם ולהשתמש בהם לקדושה ולעבודת ה'..."

אמנם ודאי שאין לשלול דרך זו, אלא שאין זו הדרך המרכזית. את עיקר כוחות הנפש יש להשקיע בהתחזקות במידות טובות, בשקידה בתורה בדקדוק במצוות ובעבודת התפילה.

הגר"א היה מייעץ לבעלי תשובה להתייגע בלימוד התורה, ובמקום לצום עדיף תענית דיבור. בפרט לאדם שמרבה להיכשל בלשון הרע וכד' יש בכך עניין מיוחד. גם בכך אדם צריך לשקול מעשיו בחכמה ולשים לב לכך שהוא מקבל תוספת כוחות ומרץ בעבודת ה' ולא נכנס לעצבות וכד', כי אז יצא שכרו בהפסדו.

בשנים האחרונות קמה תנועה רחבה ללימוד הלכות טהרת המשפחה בתקופה זו. בדורנו נפוצים מאוד שיעורים בשולחן ערוך חלק "יורה דעה". מורי הוראה מוסרים שיעורים כמעט בכל עיר ומטרתם לעורר את הציבור לדקדק במצוות אלו.

 

[אור חדש]

ימי השובבי"ם נקראים כך על שם הפסוק: "שובו בנים שובבים, ארפה משובותיכם" (ירמיה ג', כ"ב), שמשמעותו: אתם בנים, שובו אלי למען ארפא ואסלח על המרידה שמרדתם בי.

התיבה "שובבים" מציינת את הזמן בשנה המתאים ביותר לעשיית תשובה. כל אות מציינת פרשה מן התורה שאנו קוראים בשבתות אלו: ש: שמות, ו: וארא, ב: בא, ב: בשלח, י: יתרו, מ: משפטים.

במשך שישה שבועות אלו נוהגים בחלק מהקהילות להתאסף ולומר את נוסח: "תיקון שובבי"ם". בשנה מעוברת מוסיפים שני שבועות נוספים: תרומה ותצווה, ואז נקראים שבועות אלה בשם: "שובבי"ם ת"ת".

מנהג שובבי"ם החל להתפשט לראשונה בארצות אשכנז, כמאה וחמישים שנה לפני זמן האר"י ז"ל. בימי האר"י ז"ל התפשט המנהג על פני תבל, והוא הוסיף לו סדר תיקונים וכוונות.

ימי חנוכה חלים לקראת תחילתם של ימים אלו. בתקופת היוונים נמשך עם ישראל אחרי תענוגות החומר של היוונים, ונס חנוכה מסמל את ההתגברות על חטא זה ותיקונו.

בספרים הקדושים מובאים דברים מרוממים על אודות ערכם של ימים אלו. מובא שם ששובבי"ם הם כמו עשרת ימי תשובה, וזהו זמן שמקובלת בו התפילה כמו בעשרת ימי תשובה. מטרת ימי השובבי"ם לתקן את המידות, לקדש את החושים ולשמור את האדם מעצבות, מכעס ומגאווה.

בראש השנה וביום הכפורים אנו אומרים: "ותשובה ותפילה וצדקה – מעבירין את רוע הגזרה". גם בימי השובבי"ם עלינו להשתמש בכל שלוש הדרכים כדי להיטהר.

"תשובה" - כוללת תעניות ועמלות בתורה; ו"תפילה" - לשפוך שיח בלב נשבר לפני הבורא ולהרבות באמירת תהלים; ו"צדקה" - להוסיף ולתרום יותר ממה שהוא רגיל לתת בשאר הימים.

דרכי התשובה הקשורות לימי השובבי"ם הן:

א. יש המתענים ביום חמישי מדי שבוע. יש קהילות שבהן נהוג להתענות רק פעם אחת בכל ימי השובבי"ם.

ב. כיום, שירדה חולשה לעולם וקשה להתענות, התקינו "סדר פדיון תענית". את הכסף שתורמים תמורת התענית צריך לחלק לעניים בו ביום.

ג. כוח הצדקה מועיל מאד, בפרט בימי שובבי"ם, וכל המוסיף מוסיפים לו מן השמים.

ד. מוסיפים שעות לימוד תורה בימי שובבי"ם. התקינו "סדר שעות רצופות", כלומר, לימוד של ארבע או חמש שעות רצופות ללא כל הפסקה.

עמל בתורה ותיקון שובבי"ם יונקים משורש אחד, והוא המוח. חשיבות המוח היא בהיותו אחראי על בחירתו של האדם. מי שעוסק בחכמת התורה מגרש ממנו מחשבות פסולות.

ה. כאמור, מקובל לקרוא בספר תהלים בימי השובבי"ם. יש קהילות שבהן אומרים את כל ספר התהלים בליל שישי באשמורת הבוקר, ויש שמסיימים אותו בשבת קודש.

ו. מקבלים על עצמם "תענית דיבור", אפילו יום אחד בשבוע. מי שנזהר בדיבורו שלא לדבר דברי הבל בימים אלו, עושה תיקון לנפשו.

ז. בדורנו נפוצים מאוד שיעורים בשולחן ערוך חלק "יורה דעה". מורי הוראה מוסרים שיעורים כמעט בכל עיר ומטרתם לעורר את הציבור לדקדק במצוות אלו.

בשנת העיבור, כאשר מוסיפים אדר שני, מקפידים יותר לקיים את מנהג שובבי"ם. בשנה מעוברת משווים את מהלך הלבנה למהלך החמה על ידי תוספת אדר שני, וזהו זמן של תשובה נגד קטרוג הלבנה בזמן בריאת העולם. מובן, שהדבר קשור למעמקי הקבלה.

בלילות הארוכים של חודשי החורף אנו מרגישים בצורך להתחזק בתורה ובמצוות. לכן, מזכים אותנו ימי שובבי"ם בהזדמנות ליישר את מעשינו ולהגיע למדרגה של "בנים למקום", בנים לבורא יתברך.

 

[מעיינות]

יש במכתבי הסבא מקלם זי"ע מכתב ובו כמה הנהגות שראוי לנהוג בהם בימים אלו,
המכתב אינו תח"י, אך כמדומני שאחד הדברים שהוא מונה שם, זה חיזוק בכוונת ברכות הנהנין.

 

[געגועים]

יש במכתבי הסבא מקלם זי"ע מכתב ובו כמה הנהגות שראוי לנהוג בהם בימים אלו,
המכתב אינו תח"י, אך כמדומני שאחד הדברים שהוא מונה שם, זה חיזוק בכוונת ברכות הנהנין.

 

[המאושר!]

קודם כל: מאמר יפה וברור להפליא.
חיילך לאורייתא!

יצויין: ימי השובבי"ם, הם ימים של אור ושל מתנה, ואין בהם איום.

כי, בעוד שבזמני התשובה האחרים, כמו חודש אלול ועשרת ימי תשובה, יש עוד לאדם בהם יראת העונש וכו'.
בימים האלו, אין מקום לעונש. ולכן בין השאר, היא לא נתנה לנו כדין והלכה, אלא כמנהג. שז"א שזה מתנה למי שרוצה וחפץ להיטהר.

לכן, חבל! חבל! על אלו שעשו מהימים האלו ימים של חושך.
כך, אפילו מי שכבר בא להיטהר ולתנקות בימים אלו כשהוא רוצה, כבר לא יכול. כי עולים לו הטראומות והטריגרים, מהחושך שהוא הרגיש בצעירותו. ודי בזה.

נ. ב. בדרך צחות שמעתי מיהודי יקר, ששאל: איזה גזירה נגזר קודם על העם היהודי? גזירת 'שובבי"ם ת"ת', או גזירת 'ת"ח ות"ת'.

 

[קטלא קניא]

יש להדגיש: ימי השובבי"ם אינם ימי תשובה אלא ימי תיקון. את התשובה כבר עשינו בירח האיתנים, מה שנשאר זה לתקן את מה שפגמנו.
אלו שני דברים שונים.
הדרך לתקן את פגמי היסוד הם סוג של "תשובת המשקל", היינו, להתענג בתורה - כתשובה להתענגות בתאוות האסורות, ללמוד בתבערת אש - כתשובה לפגם שגם הוא נעשה בתבערת אש ומקיפה את כל אברי האדם, כמבואר בספרים.
הדרך המועילה ביותר ללמוד תורה מתוך תענוג ומתוך התלהבות הוא לימוד ברציפות.

יש גם להוסיף כאן את דברי הזוה"ק הידועים "וימררו את חייהם בעבודה קשה - זו קושיא, בחומר דא קל וחומר, ובלבנים דא ליבון הלכה, ובכל עבודה בשדה דא ברייתא, את כל עבודתם אשר עבדו בהם בפרך דא תיקו" שזה נסוב על ימי השובבי"ם בהם יצאו בני ישראל ממצרים. אף אנן, בימינו אנו יוצאים ממצרים - המיצרים הרוחניים - על ידי לימוד התורה הקדושה.

 

[המאושר!]

להתענג בתורה - כתשובה להתענגות בתאוות האסורות, ללמוד בתבערת אש - כתשובה לפגם שגם הוא נעשה בתבערת אש ומקיפה את כל אברי האדם,

@קטלא קניא היגדרת את הדברים, בהגדרה מדויקת מאוד!

וזה באמת הסיבה, למה שכתבתי בהודעה הקודמת, שהיות והתיקון מטרתה שהיא תהיה מרצון, מהסיבות שכתבת בכישרון רב.
חבל על אלו שמקלקלים את רצון תלמידיהם מעשיית התיקונים בימים האלו - מרצון.

 

[קטלא קניא]

ידועה הגמרא בסנהדרין כי חז"ל הרגו את יצרא דעבודה זרה. ביקשו להרוג גם את יצרא דעריות, כלאוהו לשלושה ימים ואז גילו כי אין כל חשק בעולם, ולכן שחררוהו עיוור.
אם לא היה יצרא דעריות גם לא היה חשק ותענוג בלימוד התורה.
וזה לעומת זה עשה אלקים.
וכאמור, חשק התורה מתקן חשקות אסורות. וקל להבין.