אדר יומא דהילולא. ב' אדר. חידוש קצר מתורתו של בעל ההילולא. מהרי''ט אלגאזי ז''ל

[צריך עיון]

ב' אדר

מהר''ר יום טוב [מהרי''ט] אלגאזי זללה''ה

תפז – תקסב​

בכמה מקומות בש''ס ישנה מחלוקת ידועה על מי שאביו גוי ואמו יהודיה [עכו''ם ועבד הבא על בת ישראל] האם הולד כשר או הולד פסול.

דעת התוס' ביבמות ובקידושין שמאן דאמר 'הולד כשר' סובר שהולד הוא גוי דשדינן ליה בתר אביו, וממילא הוא כשר, אם יתגייר, דהשתא הוא 'גוי כשר' ולכשיתגייר יהיה ישראל כשר. ומ''ד 'הולד פסול' סובר דשדינן ליה בתר אמו ועל כן הוא פסול.

אך אם ננקוט דבאמת אינו יהודי עד שיתגייר, קשה מה שמבואר למסק' הסוגיא דאף שפסול כממזר אינו מכל מקום 'פגום' הוי, ואמאי, הרי הוא גוי גמור מתחילה, ולא שייך בגוי פגם.

על כן הגאון מהרי''ט אלגאזי ז''ל מחדש חידוש נורא, וז''ל:

'דמאי דאמרינן דלמ"ד כשר אפילו קודם שנתגייר כשר, היינו בגוי שבא על בת ישראל בדרך זנות ונתעברה ממנו ושוב לא ידע הגוי מהולד כלל, ואמו גדלו בתורה ובמצות כבן ישראל ממש, דבכה"ג אמרינן דאיגלאי מילתא למפרע דהורתו ולידתו בקדושה ומתחלתו ישראל גמור היה ולא כגוי שנתגייר, אך אם היה הענין שהגוי לקח את בנו וגדלו הוא בעצמו כמשפט בני הגויים ונתגדל בגיות, כה"ג אמרינן דאיגלאי מילתא למפרע דהורתו ולידתו בגיות וחשיב כאילו תחלתו גוי גמור, ובאופן זה אינו מותר לבא בקהל עד שיתגייר גירות גמור'.

והוא מוסיף שדבר זה נלמד מהפסוק עצמו המדבר בענין זה.

'דהכי דרשינן ליה לקרא את בתך לא תתן לבנו כי יסיר את בנך מאחרי, דה"פ, דבן בתך דקרוי בנך וכישראל מעיקרו מיקרי היינו אם לא יסירנו מאחרי. דאם יסיר את בנך מאחרי, דמעיקרא מגדל אותו גוי כמגדל בין הגויים, הרי למפרע אינו קרוי זה בנך'.

ונמצא דלפי חידושו, יש אדם שהשאלה אם הוא יהודי גמור או גוי גמור, תלויה באיזה בית הוא גדל ואיזה חינוך הוא קיבל!

וראה שם שהביא שכדבריו כמעט מפורש יוצא במהרש''ל סופ''ק דיבמות.



הגאון בעל בית יצחק [אה''ע ח''א סי' כט] מתייחס לדברי מהריט''א שהובאו ע''י השואל שם, וכותב 'אמנם הסברא אינו מובן'.

ודן הבית יצחק לבאר סברת מהריט''א:

'אך שמא י"ל דכיון דהתורה אפקרי' לזרעא דנכרי וזיכתה להאשה הישראלית דוקא לטובת הילד זיכתה כגון שהילד יוגדל בדת יהודית אבל אם מתנהג כנכרי ועוד גרע לו שהוא ישראל שנענש בעברו על המצוה אדעתא דהכי לא זיכה לה התורה ונשאר נכרי'​

 

[צריך עיון]

ראה גם כאן:
הבית ישראל מגור

 

[צריך עיון]

עוד שם בבית יצחק מיישב קושיא מעניני דיומא עפי''ד מהריט''א.
בראש השנה דף ג' ע''א אמר רב חסדא דלא שנו שמונין למלכים מניסן אלא למלכי ישראל, אבל למלכי עכו''ם מונין מתשרי. והקשו עליו בגמ' שמצינו בדריוש שמנו לו מניסן והרי מלך גוי היה, ותירץ ר' אבהו ד'מלך כשר היה'.

וקשה הרי מבואר שם בתוס' דדריוש בן אחשורוש ואסתר הוא, וא''כ ישראל גמור הוא, ומה הקושיא למה מנו לו מניסן.

אומנם לפי דברי מהריט''א הנ''ל א''ש, שכיון שגדלו אחשורוש וכגוי גמור היה עד שמינוהו למלך עליהם, ממילא לכו''ע אין דינו כישראל אלא כגוי.