פסח, חודש ניסן חשש קטניות בדיאט קולה - בין א"י לארה"ב

[מור וקציעה]

ככל הידוע לי בארץ ובאירופה כמעט שאין להשיג קולה זירו עם הכשר מהודר לפסח, בשל חשש קטניות. לעומת זאת, חברים מליקווד מספרים שגם בקרב משפחות רבות מבני תורה נוהגים לשתותו בפסח, והמוצר נמכר שם באופן רגיל בחנויות.

ייתכן שההבדל נובע רק מזה שהרב לנדא נטה להחמיר בשאלת שימוש בממתיק מלאכותי (אספרטיים) שמקורו בקטניות שעבר שינוי מהותי, ומאידך, בארה"ב, הרב בעלסקי התיר את זה בשופי.

השאלה קשורה לשאלת איסור שנשתנה, האם האיסור חייב להיות נפסל מאכילה לפני שחזר להיכלל במאכל, ועיין בזה בשו"ת חת"ס יו"ד סי' קיז ובחזו"א יו"ד יב:ז.

יש להוסיף שאם ננקוט להחמיר לגבי קטניות שנשנתו, היתר המשקאות הנ"ל לכ' תלוי בתירוצי החק יעקב, שבשו"ע תסד:א כתוב "חרדל או שאר מיני טבול שיש בהם מים אין נותנים בהם קמח ואם נתן לתוך החרדל יאכל מיד ולא ישהנו שמא יחמיץ ובשאר מיני טבולין כיון שאינן חדין כמו חרדל ודאי החמיץ וצריך לשרפו אם הוא אחר זמן איסור חמץ: הגה והמנהג שלא לאכול חרדל כלל בפסח אפי' נתערב קודם פסח דהוי כמיני קטניות שנוהגין בו איסור".

וכתב הח"י: "אפילו נתערב קודם פסח. דהוי כמיני קטניות אע"ג דנתבאר לעיל סי' תנ"ג ס"ק וי"ו דמיני קטניות אינן אוסרין התערובת אפילו ברובא בעלמא בטל כאן מיירי שאין כאן תערובת ממש וכמ"ש הת"ה הובא במ"א שעושין החרדל עם יין וכותשין אותו וטוחנין אותו ואינו ניכר כמיני קטניות אבל החרדל עצמו הוא העיקר וניכר ונראה ע"כ לא מיקרי תערובת כלל: ומ"ש מהרי"ל שיין שהושם בו חרדל כשהיה תירוש ומונעו מתסיסתו לעמוד במתיקתו דאין לשתותו בפסח צ"ל דהתם גם כן לא מיקרי תערובת כיון דלטעמיה עבידי לעמוד במתיקתו ועוד יש לו' דדוקא אם נפל לתוך התבשיל כ' הרב לעיל דאינו אוסר תערובתו משא"כ כאן שהוא מערב לכתחלה כדי למנעו מתסיסתו ואפשר להשהותה עד אחר פסח לא שרינן לשתותו תוך הפסח".

והאחרונים התחלקו לפי התירוצים השונים של החק יעקב, וע"ע בשו"ת באר יצחק סי' יא שהיקל בזה יותר ממה שנהוג היום.

וייתכן שיש לייחס את ההבדלים גם לעמדה העקרונית של מרן האגרות משה זצ"ל, שנקט בגישה מקילה יותר ביחס לספק קטניות וביטול קטניות, לעומת מה שמקובל במקומות אחרים. כך כתב באגרות משה (או"ח חלק ג', סימן ס"ג) לגבי בוטנים:

"במקום שליכא מנהג אין לאסור כי בדברים כאלו אין להחמיר כדאיתא בח"י. ולאלו שיש להם מנהג ביחוד שלא לאכול פינאט אסור גם בפינאט אבל מספק אין לאסור."

וכן ראיתי בספר אהלי הלכה – הלכות פסח, בעניין "מוצרי מזון תעשייתיים שעירבו בהם מעט קטניות", שהביאו מקור להקל מס' מסורת משה, חלק ג', עמ' קל"ו:

"כיוון שאוכלים את המוצרים הללו גם לפני פסח ולאחריו, אין בייצורם חשש של ביטול איסור לכתחילה."

והאמת שגם בארה"ב ובקנדה יש רבנים שהחמירו במוצר הנ"ל, ולא נתברר לי אם ההוראה להחמיר נוגע רק להכשרים או אף לקונים, שלקונים אולי יש להקל יותר כסברא שהובא במסורת משה, וגם מטעם שנעשה לנוהגים היתר ולספרדים וכו'.

מה דעת חו"ר הפורום?