חקירה בעניין מניין שפרש מתוך מניין

[ממגד שמים]

עובדא הווה אצלי- שניגשתי כעת לתפילת ערבית אצלינו בשכונה.
ומחמת חרם שהשיתה חסידות גדולה בישראל- פרשו חלק מהמתפללים ועשו לעצמם מניין אחר.
עליתי ונסתפג"תי אי אית לי זכויות בכל הקדישים והברכו שנוספו כעת בזכותי-
או שמא בהיות ונעשה שלא בידיעתי חסר בהתייחסות אלי וצ"ע.

 

[צריך עיון]

לכאו' אם הוא באמת בגרמא דיליה מה הנ''מ בידיעתו?
אלא דנעשה בלא כוונתו
מיהו יל''ע בתרתי.
א. האם באמת יש תוספת זכות במה שאומרים עוד קדישים וכו' או דילמא הרי הענייה היא באותו המספר. ואדרבה ברוב עם הדרת מלך, והרי לכתחי' ודאי אין נחלקין.
ב. האם התחלקות מחמת חרם וכו' זכות היא או להיפוך, וד''ל... [אך יל''ע לד' הרדב''ז הנודעים].

 

[אחד יחיד]

עובדא הווה אצלי- שניגשתי כעת לתפילת ערבית אצלינו בשכונה.
ומחמת חרם שהשיתה חסידות גדולה בישראל- פרשו חלק מהמתפללים ועשו לעצמם מניין אחר.
עליתי ונסתפג"תי אי אית לי זכויות בכל הקדישים והברכו שנוספו כעת בזכותי-
או שמא בהיות ונעשה שלא בידיעתי חסר בהתייחסות אלי וצ"ע.

ויש עוד צד, שאין לבורא יתברך נחת רוח כלל ממחלוקת שאינה לשם שמים.

 

[צריך עיון]

ויש עוד צד, שאין לבורא יתברך נחת רוח כלל ממחלוקת שאינה לשם שמים.

אך יל''ע כמ''ש

ב. האם התחלקות מחמת חרם וכו' זכות היא או להיפוך, וד''ל... [אך יל''ע לד' הרדב''ז הנודעים].

 

[גנזי נסתרות]

ויש עוד צד, שאין לבורא יתברך נחת רוח כלל ממחלוקת שאינה לשם שמים.

ופשוט!!!

 

[אחד יחיד]

אך יל''ע כמ''ש

לא שמתי לב שכתבת זאת.
מה הם דברי הרדב"ז?

 

[צריך עיון]

לא שמתי לב שכתבת זאת.

בזה כמובן אין קפידא
ועיקר הכונה היתה לזה

ב. האם התחלקות מחמת חרם וכו' זכות היא או להיפוך, וד''ל... [אך יל''ע לד' הרדב''ז הנודעים].

ושאלת כ''ת

מה הם דברי הרדב"ז?

ברדב''ז כתוב שאדם מתפלל רק עם מי שנוח לו עמו או כעי''ז [אין ספרים ת''י כעת כראוי, ואי''ה אציין אחר שיבואו לידי].

 

[צריך עיון]

מה הם דברי הרדב"ז?

רדב"ז חלק ג סימן תעב

שאלה ילמדנו רבינו מענין כה"ר יהודה אבואלפ"ם וחביריו יצ"ו. שהיו עם הקהל כשאר כל קהל בכל ענייניהם הן בקופה של צדקה הן במסים הן בכל דבר לאחר זמן רב טענו שהם קפוסיין ושלא ירצו להשתדל עוד עם הקהל כמקדמת דנא וזה היה לסבת מה ונמנעו מלתת עם הקהל בקופה ושאר צורכי ענינים קצת זמן וכשראו קהל התונסיין ושאר יחידים מהקהל שיתעורר מזה מחלוקת כתבו להם שטר אחד כרצונם וכשהראו אותו לשאר גדולי הקהל ובקשו מהם שיחתמו בו לא רצו ואדרבה נתרעמו עליהם על זה ומיחו בידם וקרעו השטר מידם אז הלכו התונסיין ואותן היחידים וכתבו כבראשונה וחתמו ונתנו להם שלא ברצון היחידים אחר כך נגלית הכוונה שיצאו קהל התונסיין וכר' יהודה וחביריו יצאו עמהם ועשו להם קהל בפני עצמן אז כשראו זה גדולי הקהל נתרעמו על אותם היחידים במה שעשו שלא ברצונם והשיבו שלא עשינו זה אלא לבטל את המחלוקת ואלו היינו יודעים זאת הכוונה מהם לא עשינו כלום סוף דבר עמדו אותם שנתרעמו וכתבו שטר אחר נגד השטר ההוא כאשר יראה האדון נר"ו. ועתה בכל עת שמבקשים מהם לפרוע עמהם המסים וארנוניות כמקדמת דנא הם משיבים שאין לכם עלינו אלא מה שיש בשטר משני טעמים הא' שאנו קפוסיין והשנית שיש בידינו שטר מחתימת הקהל ע"כ. והשואל גמר אומר שאין בשתי הטענות אלו כלום לטענה שאומרים שהם קפוסיין אומר שכבר החזיקו לפרוע עמהם שלשה שנים והביא לזה זכר לדבר מההיא דפ' מקום שנהגו דברים המותרים ואחרים נהגו בהם איסור וכו' ועוד כתב כיון שאביו של ר' יהודה הנ"ל היה מתפלל ונקבע עמהם הוי מנהג עפ"י תלמיד חכם ואינו רשאי להתירו ועוד שהיה לו לתפוס בדרכי אביו והביאו זכר לדבר מההיא דבני בישן. ולטענה השנית אמר שלא הסכימו בו רוב טובי העיר והביא ראיה לזה מאותה תשובה הכתובה במרדכי בשם רבי"ה ז"ל בפ"ק דבתרא עוד הביא ההיא דרשאין בני העיר להסיע על קיצותם. ומה שכתב עלה כ"ת (ז"ל) ושאל מה בדעתי בזה אם יש בטענת רבי יהודה אבואלפ"ם ממש או לא:
תשובה מה שיש לעיין בשאלה זו הוא אם יכולין ר' יהודה וחביריו להפרד מעל הקהל המערביים להתפלל לעצמם או ללכת להתפלל בקהל אחר כיון שהחזיקו להתפלל עמהם ואביו היה מתפלל עמהם כאשר כתוב למעלה. עוד אם יכולין לומר לא נפרע עוד עמכם שאבותינו היו מספרד. עוד אם יכולין לומר מה שיעלה עלינו ממסים וארנוניות ינכו אותו מעל קהלכם ויוסיפו על הקהל הספרדים ונצטרף עמהם לכל דבר. עוד אם יכולין לתת הצדקה והתמיד עם איזה קהל שירצו ואם יש חילוק בין התמיד התדיר והלחם הניתן לעניים מידי שבת בשבתו לשאר הנדרים והנדבות או אם יכופו אותם לתת להם כבתחלה. עוד אם יש ממש בשטר שבידם כיון שלא הסכימו כל טובי העיר ואם יש חלוק בין הרוב לכל. עוד אם דומה שטר זה לשאר ההסכמות של הקהלות שכתוב בו שקבלו עליהם החתומים בשבועה חמורה שלא יחלקו על ר' יהודה וחביריו שום מס אלא הם יערכו על עצמם באמת ובאמונה ויפרעו כפי צורך הקהל יצ"ו. עוד אם יציאתם להתפלל לעצמם יבטל תנאי זה אם לא. עוד אם יעמדו טובי הקהל למנין ונמצאו קצת מהם חתומים בשטר הראשון והשני עם מי ימנו עם הראשונים או עם האחרונים. עוד אם יש חשש שבועה לאותן שחתמו גם בשטר השני וראיתי להרחיב הדבור בכל הפרטים מפני שהם דברים נוהגים תמיד. גרסינן בפ' אין עומדין. אין עומדין להתפלל לא מתוך שחוק ולא מתוך קלות ראש ולא מתוך שיחה ולא מתוך מריבה ולא מתוך כעס ותו גרסינן ר' חנינא ביומא דריתחא לא הוה מצלי פי' ביום שהיה כועס. תו גרסינן כל שאין דעתו מיושבת עליו אל יתפלל. תו גרסינן שמואל לא הוה מתפלל בביתא דאית ביה שכרא מפני הריח שהיה טורדו ומונעו מלהתכוין. למדת מכל הני שלא יתפלל אדם לא במקום שטורד מחשבתו ולא בזמן שמבטל את כוונתו ומעתה היחיד או הרבים שיש להם איבה או שנאה או כעס או מריבה עם הצבור אין תפלתם רצויה ואסור להם להתפלל שם שמחשבתו טרודה ולא יוכל לכוין בתפלתם וכ"ש אם מכעיסין אותו על פניו תמיד וכ"ש אם הכעס הוא עם מנהיגי הקהל ואי לאו דמיסתפינא הוה אמינא דטב ליה להתפלל ביחיד מלהתפלל בחברת בני אדם שאין דעתו נוחה מהם. עוד יש טעם אחר דאין ראוי לאדם שיתפלל אלא במקום שלבו חפץ. כי היכי דאמרינן אין אדם לומד תורה אלא במקום שלבו חפץ וטעמו של דבר כי בהביט האדם אל מי שדעתו נוחה בו נפשו מתעוררת אל הכוונה השלימה ודעתו מתרחבת ולבו שמח ונחה עליו אז רוח ה' כענין שאמרו בנבואה: ​

יש שם עוד דברים מעניינים בהמשך אבל מכמה טעמים לא העתקתים לכאן עי' עליו.

 

[מה יפית]

כי בהביט האדם אל מי שדעתו נוחה בו נפשו מתעוררת אל הכוונה השלימה ודעתו מתרחבת ולבו שמח ונחה עליו אז רוח ה' כענין שאמרו בנבואה:

מכאן מקור וטעם למעלת התפילה במחיצת רבו וכל אדם גדול המעורר את האדם.

 

[צריך עיון]

מכאן מקור וטעם למעלת התפילה במחיצת רבו וכל אדם גדול המעורר את האדם.

אכן
כדאי לך גם לעיין בהמשך דבריו