מכיון ששבת מתקרבת וזה נפק"מ לשבת הקרובה אכתוב את המקרה.יפה.
אבל אנחנו מדברים בבית כנסת מאורגן שלא שוכחים כאלו דברים...
אז בכל זאת למה נתנו לבעל קורא עליית אחרון?
רמז: נתנו לו בגלל סיבה הלכתית מובהקת ומפורשת - מי יודע?
כשהוא העולה לתורה?
כמו כל מי שיעלה אז לתורה שאינו אומר,
פסקי תשובות אורח חיים סימן קלט אות יז
מכיון שדברי חיזוק אלו מכוונים לעולה לתורה בסיום הספר, ולכן אומרים אותו הקהל בלשון נוכח 'חזק', לכן פשוט ומובן שהעולה בעצמו לא יאמר חזק וכו' כי אין טעם שיאמרנה על עצמו, וגם משום חשש הפסק בין הקריאה לברכה,
נכון, ואם כך, כשבעל הקורא עולה לתורה, הרי אינו אומר "חזק חזק ונתחזק", וא"כ זוהי התשובה לחידה לכאו', לא?
אכןנכון, ואם כך, כשבעל הקורא עולה לתורה, הרי אינו אומר "חזק חזק ונתחזק", וא"כ זוהי התשובה לחידה לכאו', לא?
יפה. מתקדם.
יפה. מתקדם.
אבל למה נתנו לו עליה? הרי לא רוצים לבטל את המנהג שהבעל קורא אומר "חזק חזק ונתחזק"...?
איזהו מקום שלא מוסיפים?
מ''ב רפ''ב ס''ק ד'
כמדו' ש
חשיב שעת הצורך לכ"ע.
יפה.אם קראו ו' עליות בבהר ונזכרו שצריך לקרוא גם בחוקותי
אז צריך השביעי לקרוא עד הסוף במקום שלא מוסיפים על ז'
וצריך לתת לבעל קורא את שביעי כי הבעל קורא עולה לקללות
האם הוא צריך לומר אחרי הברכה, או שכיון דאידחי אידחי.
מנהג שנוי במחלוקת...
מובא בקצות השולחן סי׳ פ״ד סי״ג עיי״ש וכן בלוח לא״י
מכיון ששבת מתקרבת וזה נפק"מ לשבת הקרובה אכתוב את המקרה.יפה.
אבל אנחנו מדברים בבית כנסת מאורגן שלא שוכחים כאלו דברים...
אז בכל זאת למה נתנו לבעל קורא עליית אחרון?
רמז: נתנו לו בגלל סיבה הלכתית מובהקת ומפורשת - מי יודע?
נכון
הנידון של המ''ב הוא ברכה מיותרת והוא נידון הלכתי מובהק
במחילה, כפה"נ לא קראת את המשנה ברורה, אם נתינת עליות הוא צורך, ג"ז צורך, הא ותול"מ.נכון
הנידון של המ''ב הוא ברכה מיותרת והוא נידון הלכתי מובהק
משא''כ חזק הוא מנהג
לכן לא נראה כלל שהוא שעת צורך
לא