חב"ד - מצוות סוכה (מפוצל)

[אמת נהדרת]

ממה אתה נפגע? שיש כמה משוגעים שרואים צורך להכריז יחי אדוננו? זה מפריע למישהו?

מאד מפריע לי
עוד יותר ממה שמפריע לך שמפריע לי

הלוואי עלי והלוואי עליך כל הזכויות של אותם משוגעים מידי יום ביומו בקירוב ישראל לאביהם שבשמים.

בכדי שההודעה לא תימחק אכתוב זאת בעדינות
האמונה המשיחית גרמה לביטול כמה מצוות ולחידוש מצוות חדשות

 

[אמת נהדרת]

איזה?

כגון בסוכות תשבו...

 

[י"ג מידות]

איזה למחוק? (זה די קל)
או איזה לחדש?

שניהם.
ואיך זה קרא ע"י המשיחות.

 

[י"ג מידות]

כגון בסוכות תשבו...

הקשר למשיחות?!

 

[אמת נהדרת]

הקשר למשיחות?!

זהו התסמין המובהק ביותר למשיחיות.

 

[י"ג מידות]

זהו התסמין המובהק ביותר למשיחיות.

שוב סיסמאות...

 

[כהן קרב]

זהו התסמין המובהק ביותר למשיחיות.

שוב סיסמאות...

אתה רוצה שנתחיל עם מאפייני כת?
או עם דינים של אין נביא רשאי לחדש?

 

[י"ג מידות]

אתה רוצה שנתחיל עם מאפייני כת?
או אם דינים של אין נביא רשאי לחדש?

שתסביר איך משיח קשור לעניין.
יכול להיות שזה היה כת וכו' אבל אני רוצה את הקשר ל"משיח"

 

[כהן קרב]

שתסביר איך משיח קשור לעניין.
יכול להיות שזה היה כת וכו' אבל אני רוצה את הקשר ל"משיח"

אולי יהיה מי שיאמר שהסדר הפוך
אני חושב שגם ה'משיח' וגם ה'סוכה' מתחילים מהנקודה שציינתי

 

[משיב כהלכה]

בכדי שההודעה לא תימחק אכתוב זאת בעדינות
האמונה המשיחית גרמה לביטול כמה מצוות ולחידוש מצוות חדשות

כגון בסוכות תשבו...

זהו התסמין המובהק ביותר למשיחיות.

זה התסמין הקרוב ביותר לחוסר ידע משווע, כשאתה לוקח מנהג פשוט שמובא ברמ"א ובראשונים ומדביק לו "משיחיות" ללא שום קשר ופשר, וזאת חוץ מהסטת האשכול על ידך לנושאים שאין להם שום קשר לנדון, כגון סמארטפונים, סוכות, וכל בוץ שאפשר לזרוק על חסידי חב"ד.

הרבי לא חידש מאומה בענין שינה בסוכה, רק המשיך את מנהג חמיו, כי כידוע הקפיד מאוד על קוץ של מנהג חמיו. רוב מנין ורוב בנין של החרדים בחו"ל נוהגים שלא לישן בסוכה גם כשמזג האויר נעים ביותר, כי כך מנהג אבותיהם בידיהם מזה מאות בשנים עוד מימות הראשונים, והובא ברמ"א.

הרמ"א הביא את המנהג ולא התרגש ממנו, אלא אדרבה מצא לו טעמים. בשו"ע או"ח תרל"ט סעיף ב פסק מרן "ואין ישנים חוץ לסוכה אפילו שינת עראי", והעיר על זה הרמ"א שם: ומה שנוהגין להקל עכשיו בשינה, שאין ישנים בסוכה רק המדקדקין במצות, יש אומרים משום צינה, דיש צער לישן במקומות הקרים (מרדכי פ' הישן). ולי נראה משום דמצות סוכה איש וביתו, איש ואשתו כדרך שהוא דר כל השנה, ובמקום שלא יוכל לישן עם אשתו, שאין לו סוכה מיוחדת, פטור. וטוב להחמיר ולהיות שם עם אשתו כמו שהוא דר כל השנה, אם אפשר להיות לו סוכה מיוחדת. עכ"ל הרמ"א.

שלשה דברים מפורשים בדברי הרמ"א: א. "נוהגין להקל עכשיו בשינה בסוכה, שאין ישנים בסוכה רק המדקדקין במצוות" ב. מנהג זה כבר נתפשט בדורות הראשונים, ואחד מגדולי הראשונים - המרדכי - [לא קרא תגר על המנהג, ואדרבה] הציע טעם ליישב ולהצדיק המנהג שנהגו. ב. הרמ"א עצמו לא הורה למחות כנגד הנוהגים כן, ואדרבה הצדיק המנהג על יסוד זה שקבע שכשאין אשתו ישנה עמו בסוכה, אף הוא פטור מלישן בה. כי כשאין האשה ישינה בסוכה שוב לא מתקיימת בשינת הבעל התנאי של "תשבו כעין תדורו", ועל כן, גם הוא אינו מחוייב לישן בסוכה.

והנה במה שהעיד לנו הרמ"א ש"נוהגין להקל עכשיו בשינה בסוכה שאין ישנים בסוכה", יש לציין שבנוסף לדברי המרדכי שציין הרמ"א, כתבו כן עוד ראשונים וטעמיהם ונימוקיהם עמהם. בספר "בית הבחירה" להמאירי (עמ"ס סוכה כח, א) כתב: "ואף אנו נוהגים להקל שלא ליתן מטות שלנו בסוכה ולשכב שם מפני סכנת הצנה שהיא מצויה בלילות במחוזות הללו, וכן שהם עלולים בגשמים הרבה באותו זמן, והרי אנו כמורשים מעיקרא. אלא שאבותינו ורבותינו היו נוהגים בלילות הראשונים ובימים הראשונים, שישנים שם קימעא בבגדיהם, דרך חבוב מצוה". גם בספר המנוחה לרבינו מנוח מנרבונה העיד על בני דורו ש"עכשיו הקילו בשינת הסוכה" ונתן שני טעמים לדבר: א. "משום דפירצה קוראה לגנב". ב. "דנפל חולשא בעלמא ורוח קימעא עוכרם".

הרי לפנינו שלשה מגדולי הראשונים, מהם שלא דרו במקומות הקרים כרוסיה ופולין וכיו"ב אלא במקומות שהאקלים שם היא בדומה להאקלים בארץ ישראל וכיו"ב, וכולם מעידים ואומרים שכבר בימיהם ובמקומותיהם, כמעט ולא לא נהגו לישן בסוכה. וכיו"ב מבואר במנהגי וורמיישא: "ועתה אינם ישנים [בסוכה] כי אם אנשי מעשה ויחידי סגולה ונתפשט כן בכל הגולה".

והנה בראשונים הנ"ל מבואר דטעם המנהג הוא משום הצינה והקור, הרוחות והגנבים. ולפי דבריהם מובן מה שאין ישנים בסוכה כי אם יחידי סגולה, כיון שרק יחידים אלו אינם מצטערים ע"י השינה בסוכה. [ומדברי המאירי מבואר שאפילו היחידי סגולה פטורים היו מן הדין אלא שנהגו לישן קצת בסוכה "דרך חיבוב מצוה"]. אבל הרמ"א כתב על טעם הראשונים דאינו "מספיק שהרי ברוב המקומות אינו קר כל כך בימי הסוכות", והמציא טעם חדש לשבח המנהג שנשתרבב, והוא דההיתר שלא לישן הוא משום דינא דתשבו כעין תדורו, "מה דירה איש ואשתו, אף סוכה איש ואשתו", ולאידך העיד שעכ"ז המדקדקין במצוות ישנים בסוכה. ומסתימת דבריו מבואר דמנהג המדקדקין הוא שאין ישנים כלל חוץ לסוכה ולא רק "קימעא דרך חיבוב מצוה".

עוד יש טעם נוסף להקל בענין השינה בסוכה, והוא כמבואר הלבוש (או"ח סימן תר"מ ס"ד), וז"ל: כל מצטער פטור מן הסוכה בין מלאכול בה בין מלישן בה, ומצטער דפטור אסמכוה אקרא ג"כ דכתיב הכא (אמור כג, מב) כל האזרח בישראל ישבו בסוכות, וכתיב (תהלים לז, לה) ומתערה כאזרח רענן, ודרשו בה איזהו אזרח שחייב לישב בסוכה, מי שהוא שליו ושקט ורענן בתוך סוכתו שיוכל לישב בה בשמחת לבו אבל לא המצטער מחמת ישיבתו בה . . . מה שנהגו רובא דעלמא לישן חוץ לסוכה כבר אמרנו למעלה (סתרל"ט ס"ב) שסומכים על דבר זה שיראים מפני הצינה והוי כחולה שאין בו סכנה או כמצטער שפטור מן הסוכה שאין לכל אדם כרים וכסתות שיוכל להביאם תוך הסוכה. ואפילו יש לו, אין כל אדם יכול לטרוח בכל לילה להביאם שם ולמחר לפנותם – אין לך מצטער גדול מזה. עכ"ל הלבוש.

וכן בטורי זהב או"ח שם (סק"ט) הקשה על טעם הרמ"א בישוב המנהג "שאין ישנים בסוכה", והציע טעם מדילי', וז"ל: ונראה לעניות דעתי לתת טעם לקולת השינה דאיתא בגמרא (סוכה כה, א-ב) שלוחי מצוה פטורים [מן הסוכה] . . . והכי נמי למי שנשוי אשה שחייב לשמח את אשתו ברגל כדלעיל סימן תקכ"ט (ס"ב), ונשים פטורות מן הסוכה, אם כן אם אינו רוצה לפרוש מאשתו מקרי דבר מצוה, ועל כן פטור מן הסוכה בלילה בשינה. ואפילו אם אשתו איננה טהורה, מכל מקום שייך שמחה כשבעלה עמה בחדר כדאיתא בגמרא (עירובין סג, ע"ב) שאסור לישן בחדר שאיש ואשתו לנין בו, ואמר רב יוסף אפילו באשתו נדה שנאמר (מיכה ב, ט) נשי עמי תגרשון מבית תענוגיה. כן נראה לי טעם הקולא בזה למי שמיקל בו. עכ"ל הט"ז.

ובספר אשל אברהם להגאון הקדוש מבוטשאטש זצ"ל כתב שבאמת הרמ"א פוטר את כל העלם כולו מדין שינה בסוכה. הוא תני לה והוא מפרש לה: הרמ"א סובר שרווקים נמשכים אחרי בעל הבית או רובא דעלמא. במצות "תשבו כעין תדורו" דיבר הכתוב בהווה. כיון שבמצב הרגיל ביותר אין השינה בסוכה "כעין תדורו", שוב אין חיוב על אף אחד – אפילו רווקים וכיו"ב - לישון בסוכה!

וכן ב"ערוך השולחן" (או"ח שם סי"ג) כתב ש[מלבד בעיית הקור בסוכה] "לפי הסוכות שלנו, ברובא דרובא בהכרח להצטער בשינה בסוכה כמו שאנו רואין זה בחוש, ומיעוטא דמיעוטא שלא יצטער בשינה בהסוכה, ולכן נהגו להקל בזה".

(למעשה, מה שאני רואה בחוש זה צער הרעש של השכנים מבחוץ, כך שהישן לפני 12 או 1 בלילה עלול לסבול מכך. בנוסף, יש צער יתושים, במקומות שזה מצוי).

בנוסף לכל המקורות ההלכתיים הנ"ל, שנהגו להקל לא לישון בסוכה מימות הראשונים, נהגו בכמה חסידויות להקפיד בזה, שלא לישון בסוכה, ולא רק בחב"ד.

בחסידות בעלז, העיד הרה"ג ר' יהושע כ"ץ ז"ל רב דק"ק מאקאווע ועוד ק"ק [שהי' זהיר טפי במצוות סוכה] ש"בבחרותו בעת נסע להסתופף על הימים הנוראים בצל רבו כ"ק אדמו"ר מרן מורנו הרב ר' אהרן זי"ע בעיר בעלז", ו"החסידים והתושבים דשם לא נהגו לישן בסוכה". הרב כ"ץ לא שינה את מנהגו "אף כי היו אנשים שם בהאכסניא שלעגו עליו על חסידותו בזה".

וכן הרה"ח ר' ישראל זושא הלוי הורביץ שליט"א רב דקהל איגוד אברכי חסידים בירושלים העיד ששמע מהרב החסיד רבי יואל דייטש ז"ל מזקני חסידי זעוויל בירושלים שנכח בשעת מעשה, שפעם נכנס מרן אדמו"ר מהר"א מבעלזא זי"ע לסוכתו ומצא בחור אחד מהמשמשים נרדם בסוכה וראו החסידים שהרבי לא מרגיש בנוח, משהו כואב לו, לבסוף הרגיש הבחור והרבי הפטיר "שילך לישן תחת הגג ולא בסוכה", שבצד הסוכה היה קטע קטן מהגג שנכנס בסוכה, ששם אינו סוכה כשרה". וזה היה בארץ ישראל (לאחר מכן השתנה מנהגם).

וכן כ"ק האדמו"ר מפאפא זצ"ל (בעל "ויגד יוסף", תלמידו של הרבי מבלז זצ"ל) ויבלחט"א בנו מ"מ האדמו"ר הנוכחי מפאפא שליט"א העידו שבבעלז לא ישנו בסוכה ונמנעו אפילו מלהתנמנם בסוכה.

ובחסידות דזיקוב, העיד הרה"ח ר' אהרן האלבערשטאם שליט"א בספרו "נזר הקודש – מנהגי בית ראפשיץ" ש"בדזיקוב ושענדישוב לא היו ישנים [בסוכה]" [וכתב הגאון רבי חיים רפפורט ששמע מחסיד שמוצאו מבית דזיקוב שפעם קרה שאחד מחסידי האדמו"ר מדזיקוב נטה להתנמנם בסוכה, וטפחו הרב על ראשו באמרו "שלאפן טוט מען אין בעט נישט אין סוכה"].

וכן בשיחת ליל ראשון דחג הסוכות ה'תרצ"ט דיבר כ"ק אדמו"ר ר' יוסף יצחק מליובאוויטש זי"ע בענין השינה בסוכה. באותו מעמד גילה רבינו הריי"צ מסורת עתיקת יומין מ"בית הרב" בעל התניא ע"ד ההקפדה שלא לישן בסוכה. אז סיפר הריי"צ איך שעוד בחיי רבינו הגדול בעל התניא ושו"ע הרב זצוקללה"ה, הוכיח בנו וממלא מקומו הרב דובער, אדמו"ר האמצעי זצ"ל את האברכים שישנו בסוכה.

נמצא שהרבי מליובאוויטש האחרון לא חידש מאומה, אלא רק הוסיף להמתיק טעם מדוע זה בגדר 'מצטער'.

 

[כהן קרב]

זה התסמין הקרוב ביותר לחוסר ידע משווע, כשאתה לוקח מנהג פשוט שמובא ברמ"א ובראשונים ומדביק לו "משיחיות" ללא שום קשר ופשר, וזאת חוץ מהסטת האשכול על ידך לנושאים שאין להם שום קשר לנדון, כגון סמארטפונים, סוכות, וכל בוץ שאפשר לזרוק על חסידי חב"ד.

הרבי לא חידש מאומה בענין שינה בסוכה, רק המשיך את מנהג חמיו, כי כידוע הקפיד מאוד על קוץ של מנהג חמיו. רוב מנין ורוב בנין של החרדים בחו"ל נוהגים שלא לישן בסוכה גם כשמזג האויר נעים ביותר, כי כך מנהג אבותיהם בידיהם מזה מאות בשנים עוד מימות הראשונים, והובא ברמ"א.

הרמ"א הביא את המנהג ולא התרגש ממנו, אלא אדרבה מצא לו טעמים. בשו"ע או"ח תרל"ט סעיף ב פסק מרן "ואין ישנים חוץ לסוכה אפילו שינת עראי", והעיר על זה הרמ"א שם: ומה שנוהגין להקל עכשיו בשינה, שאין ישנים בסוכה רק המדקדקין במצות, יש אומרים משום צינה, דיש צער לישן במקומות הקרים (מרדכי פ' הישן). ולי נראה משום דמצות סוכה איש וביתו, איש ואשתו כדרך שהוא דר כל השנה, ובמקום שלא יוכל לישן עם אשתו, שאין לו סוכה מיוחדת, פטור. וטוב להחמיר ולהיות שם עם אשתו כמו שהוא דר כל השנה, אם אפשר להיות לו סוכה מיוחדת. עכ"ל הרמ"א.

שלשה דברים מפורשים בדברי הרמ"א: א. "נוהגין להקל עכשיו בשינה בסוכה, שאין ישנים בסוכה רק המדקדקין במצוות" ב. מנהג זה כבר נתפשט בדורות הראשונים, ואחד מגדולי הראשונים - המרדכי - [לא קרא תגר על המנהג, ואדרבה] הציע טעם ליישב ולהצדיק המנהג שנהגו. ב. הרמ"א עצמו לא הורה למחות כנגד הנוהגים כן, ואדרבה הצדיק המנהג על יסוד זה שקבע שכשאין אשתו ישנה עמו בסוכה, אף הוא פטור מלישן בה. כי כשאין האשה ישינה בסוכה שוב לא מתקיימת בשינת הבעל התנאי של "תשבו כעין תדורו", ועל כן, גם הוא אינו מחוייב לישן בסוכה.

והנה במה שהעיד לנו הרמ"א ש"נוהגין להקל עכשיו בשינה בסוכה שאין ישנים בסוכה", יש לציין שבנוסף לדברי המרדכי שציין הרמ"א, כתבו כן עוד ראשונים וטעמיהם ונימוקיהם עמהם. בספר "בית הבחירה" להמאירי (עמ"ס סוכה כח, א) כתב: "ואף אנו נוהגים להקל שלא ליתן מטות שלנו בסוכה ולשכב שם מפני סכנת הצנה שהיא מצויה בלילות במחוזות הללו, וכן שהם עלולים בגשמים הרבה באותו זמן, והרי אנו כמורשים מעיקרא. אלא שאבותינו ורבותינו היו נוהגים בלילות הראשונים ובימים הראשונים, שישנים שם קימעא בבגדיהם, דרך חבוב מצוה". גם בספר המנוחה לרבינו מנוח מנרבונה העיד על בני דורו ש"עכשיו הקילו בשינת הסוכה" ונתן שני טעמים לדבר: א. "משום דפירצה קוראה לגנב". ב. "דנפל חולשא בעלמא ורוח קימעא עוכרם".

הרי לפנינו שלשה מגדולי הראשונים, מהם שלא דרו במקומות הקרים כרוסיה ופולין וכיו"ב אלא במקומות שהאקלים שם היא בדומה להאקלים בארץ ישראל וכיו"ב, וכולם מעידים ואומרים שכבר בימיהם ובמקומותיהם, כמעט ולא לא נהגו לישן בסוכה. וכיו"ב מבואר במנהגי וורמיישא: "ועתה אינם ישנים [בסוכה] כי אם אנשי מעשה ויחידי סגולה ונתפשט כן בכל הגולה".

לא יודע מהיכן העתקת את הדברים
אבל להביא את הראשונים והפו' שכתבו להדיא מטעם צינה וקור או מצטער מטעם שאינו יכול לישון עם אשתו
ולכתוב

הרי לפנינו שלשה מגדולי הראשונים, מהם שלא דרו במקומות הקרים כרוסיה ופולין וכיו"ב אלא במקומות שהאקלים שם היא בדומה להאקלים בארץ ישראל וכיו"ב, וכולם מעידים ואומרים שכבר בימיהם ובמקומותיהם, כמעט ולא לא נהגו לישן בסוכה. וכיו"ב מבואר במנהגי וורמיישא: "ועתה אינם ישנים [בסוכה] כי אם אנשי מעשה ויחידי סגולה ונתפשט כן בכל הגולה".

זה זלזול באינטליגנציה, או שאתה סומך על כך שרוב האנשים אין להם כוח לקרוא מלל ארוך כמו שהבאת.
מעבר לכל הנ"ל הראיות מהרב של קהל חסידים בעיר פלונית או אדמו"ר פלוני שזוכר שכך ראה / שמע 'קביל
ועם זה לעקור דבר שכתב בתורה מפורש
זה נוגד את כל כללי הפסיקה ומסירת התורה
התורה מתחילה מ"משה קיבל תורה מסיני" עד לדור שלנו ולא להיפך
ואני מבחינתי פורש כאן
כי במשפט האחרון שכתבתי אני חושב שטמון כל הבעיה בדרך שאתה מנסה לייצג

 

[אמת נהדרת]

טענו חיטים והודה לו בשעורים

כולם להתירו אלא משום צינה או משום איש ואשתו

בארץ ישראל מעולם לא היה מי שאמר שלא לישון בסוכה

ובאמת פלא על דברי הרמ"א שלא צידד להתיר שינה מחוץ לסוכה משום מצטער מאור המקיף

וכן את האמת צריך לומר כל שינוי מתורת משה הוא תוצאה של משיחיות

 

[משיב כהלכה]

זה זלזול באינטליגנציה, או שאתה סומך על כך שרוב האנשים אין להם כוח לקרוא מלל ארוך כמו שהבאת

סך הכל מה שכתבתי הוא שהטעם מחמת צינה וקור אינו דוקא קור גדול מאוד כמו ברוסיה. לא מובן מה אתה רוצה.

 

[משיב כהלכה]

מעבר לכל הנ"ל הראיות מהרב של קהל חסידים בעיר פלונית או אדמו"ר פלוני שזוכר שכך ראה / שמע 'קביל
ועם זה לעקור דבר שכתב בתורה מפורש
זה נוגד את כל כללי הפסיקה ומסירת התורה
התורה מתחילה מ"משה קיבל תורה מסיני" עד לדור שלנו ולא להיפך

לא נעקר כלום, זה פטור מדין מצטער, בכל מיני אופנים.

ומה לך להסיט את המו"מ לאדמו"רים כאשר זה מפורש בראשונים וברמ"א?

הבאתי אדמו"רים וחסידויות רק כדי להוכיח שהרבי מחב"ד לא חידש שום דבר, ומנהג זה קיים בעוד חסידויות.

 

[משיב כהלכה]

בארץ ישראל מעולם לא היה מי שאמר שלא לישון בסוכה

כי בארץ ישראל אין איש ואשתו?