מאמר תורני חבורה בענין מלאכת בורר חלק ב'

במלאכת בורר חלק ב'
למעבר לחלק א'​

א. "מלאכת בורר" היא מלאכה מיוחדת מתוך שאר ל"ח מלאכות במה שכמעט אין בה איסורי "בורר מדרבנן", פרט לדברי המ"ב בסי' שי"ט סק"ז שאם בורר עלין מעופשין שנאכלין ע"י הדחק מעלין היותר טובים לאכילה אינו אלא איסור בורר מדרבנן, וכן בבורר מקצת פסולת בכה"ג שעדיין נשאר בתוך התערובת אוכל ופסולת מעורבין זה בזה שנמצא עדיין לא גמר את תיקון האוכל.

לפיכך כל הנידונים והשאלות והספיקות ב"סוגית מלאכת בורר" הם חמורות, כי הפתרון על השאלות הם או אסורות מדאורייתא או מותרים לגמרי, על כך צריך סייעתא דשמיא מיוחדת להכריע בדבר.



ב. מלאכת בורר על כל דיניה ופרטיה נוגעת כמעט לכל אדם ולכל דקה מיום שבת קודש, וכתב המשנה ברורה בהקדמה למלאכת בורר ריש סימן שי"ט דבעונותינו הרבים הרבה נכשלים באיסור בורר, על כן יש צורך לפרט ולבאר בזהירות יותר את פרטי הדינים במלאכה זו.



ג. תולדת מלאכת בורר: היינו "המחבץ" כמבואר בשו"ע סימן שי"ט סעי' י"ז, וביאר החזו"א בסימן נ"ו סק"ו דמחבץ היינו שעושה פעולה שמתגבש השמן שבחלב, ונעשה גוש חמאה או גוש גבינה והצלול נפרש, ופעולה זו נעשה בסגולות שונות, ובכל אופן שנעשה יהא חייב משום מחבץ.

ואין חילוק בין מטיל אבקה תמצית לתוך החלב עד שנעשה גבינה או נותן את האבקה לתוך הכלי ושופך עליה חלב ובכך נעשה גבינה.


​

כללי מלאכת בורר​

ד. מלאכת בורר שייך כשיש לפניו תערובת – כלומר מצב שיש באוכל כעין קלקול לפי שהאוכל מעורב עם פסולת – נחשב האוכל כמחוסר תיקון במצב זה, וע"י שבורר ומפריד את הפסולת מן האוכל – נעשה האוכל לנקי וברור, נמצא שמלאכת הברירה חשובה שמתקנת היא את האוכל.



ה. וכשאין לפניו תערובת, היינו שמונחים האוכל והפסולת כל אחד בנפרד ואינם מעורבים - לא שייך בזה שום ברירה, אבל צריך ללמוד כדי לידע מתי נחשב התערובת כמעורבין ומתי נוכל להחשיבן כמונחים בנפרד.



ו. מלאכת בורר בשני מיני אוכלים: מלאכת ברירה שייכת לא רק באוכל המעורב עם פסולת גמורה שאינה ראויה לאכילה, כי אם גם בשני מיני אוכלין המעורבין יחד ורוצה להפרידם ולאכול כעת רק את אחד המינים, אותו מין האוכל שרוצה בו כעת לאכול זה נחשב לאוכל, ואילו מין האוכל השני שאינו רוצה בו כעת נחשב לפסולת, ועל כן אם מוציא את מין האוכל השני שאינו רוצה כעת לאכול נחשב הדבר לתיקון המין שרוצה זו, ויש בזה משום מלאכת בורר, כל זה מבואר בשו"ע סימן שי"ט סעי' ג'.



ז. מה הדין בבורר שני מיני אוכלים כל אחד מחבירו כדי לאכול כל מין בפני עצמו לאחר זמן, מה נחשב כאן אוכל ומה נחשב כאן פסולת? ולכאורה הנידון הזה מוגדר כמיון שני מינין מעורבין לנפרדין, ולא כתיקון של מאכל ע"י הוצאת וברירת הפסולת הימנה.

הפמ"ג באמת מסתפק בזה לדינא, אבל הביאור הלכה בסימן שי"ט סעי' ג' כתב בפשיטות עפ"י לשון הרמב"ם דהוה בורר גמור מן התורה, דגדר איסור "מלאכת בורר" היינו מה שבורר מין אחד מחבירו ועי"ז כל מין מונח בפני עצמו, אלא שאם דעתו לאכול תיכף מה שבורר בידו הוי דרך אכילה.

ואף קל וחומר הוא לחייב, ומה אם בירר מין אחד לאחר זמן והניח מין השני על מקומו חשיב ברירה, כל שכן אם לוקח כל מין ומין וביררו לעצמו כדי לאכול לאחר זמן דחייב, דשפיר מתקן שניהם ע"י ברירתו, ע"כ.



ח. ברירה שלא במיני אוכלין: מלאכת ברירה שייך לא רק במיני מאכל, אלא הוא הדין בתערובת של כלים שונים, בגדים שונים, צעצועים שונים, אותו המין שרוצה בו כעת מוגדר בהלכה כ"אוכל" ואותו המין שאינו חפץ בו כעת מוגדר כ"פסולת".

ועל כן אם מוציא את הדבר שאינו רוצה בו כעת מתוך התערובת החוצה נחשב הדבר לתיקון המין שרוצה בו, ויש בזה משום מלאכת בורר, כן כתב המשנה ברורה בסימן שי"ט ס"ק ט"ו בשם האחרונים.



ט. אין מלאכת ברירה אלא בשני מינים אבל לא במין אחד: כלומר דוקא כשיש ב' מינים מעורבים זה בזה שייך לברור מין האחד ממין השני ובכך לבא לכלל איסור תיקון של מלאכת ברירה, אבל במין אחד של מאכל כגון בתערובת של תפוחים הכל מסוג אחד אע"פ שרוצה באחד ולא בשני כגון שבורר תפוח גדול מתוך קטן או להיפך מ"מ אין זה ברירה, מאחר ואין כאן דברים שונים שניתן להגדיר את האחד כ"אוכל" והשני כ"פסולת" אין כאן משום תיקון – תערובת.

כל זה מבואר ברמ"א סי' שי"ט סעי' ג', וכתב המ"ב בס"ק ט"ו דאע"פ שהט"ז מחמיר גם בבורר במין אחד, אבל הרבה אחרונים חלקו עליו והסכימו עם הרמ"א שפסק כתרומת הדשן.



י. שאלה פשוטה מדוע בורר פסולת מתוך אוכל אינו נחשב מלאכה שאינה צריכה לגופה? הביאור הלכה בסימן שי"ט סעי' ג' ד"ה לאכול מיד כו' הקשה בשם ספר ישועות יעקב מדוע אסור לברור פסולת מתוך אוכל הרי זה מלאכה שאינה צריכה לגופה, שהרי אינו צריך את הפסולת כלל אלא שבוררו כדי לדחות הנזק מעליו, והרי הוא כמוציא את המת לקוברו?

וביאר הישועות יעקב דענין מלאכת בורר הוא שהפסולת אינו ראוי לאכילה ו"גם האוכל אינו ראוי כל כך לאכילה" עם הפסולת שבתוכו, ולכן הוא מפריד את הפסולת מתוך האוכל, א"כ המלאכה אינה נקראת על שם ברירת הפסולת רק שמתקן את האוכל שיהיה ראוי לאכילה, וזהו מלאכה הצריכה לגוף האוכל דעי"כ משוי ליה אוכל גמור.


​

בפלוגתת הישוע"י עם הביאור הלכה אם יש ברירה מן התורה גם ב"תערובת של שני מיני אוכלין"​

יא. לפי האמור בהסבר הישועות יעקב מובן מה שבתערובת של אוכל ופסולת שהאוכל לא היה ראוי ומתוקן לאכילה כולי האי מחמת תערובת הפסולת שבה, וע"י מעשה הברירה משוי ליה לאוכל מתוקן.

אבל בשני מיני אוכלין כשמפריד האוכל השני מחמת שאינו רוצה לאכלו כעת חשוב מלאכה שאינה צריכה לגופה, כיון דאוכל זה שרוצה לאכול כעת ראוי לאכילה, אף אם לא נפרד האוכל השני, ופרידתו הוא רק מחמת שכעת אין נפשו חשקה בו, זו הגדרת מלאכה שאינה צריכה לגופה דרק לדעת הרמב"ם חייב, אבל לדידן דפסקינן דמלאכה שאינה צריכה לגופה פטור לא יהא חייב בכה"ג אפי' אם יברור בכלי, אלא יהא אסור רק מדרבנן באופן שיברור אותו מין האוכל שחפץ לאכול לאלתר בכלי, או בידו ולאחר זמן.

אבל הביאור הלכה לא הסכים בזה לדברי הישועות יעקב, וכתב דגם בשני מיני אוכלין המעורבים מתייפה כל מין ע"י ברירת חבירו ממנו, ועל כן מיקרי מלאכה הצריכה לגופה וחייב מן התורה.


​

בדין שני מיני אוכלין בקערה אחת אבל אינם מעורבין זה בזה אלא מין האחד על המין השני שלמטה הימנו​

יב. גם לדעת הביאור הלכה דבשני מיני אוכלין המעורבין שייך ברירה מן התורה, כיון שכל מין מתייפה ע"י ברירת חבירו ממנו, הני מילי כשב' מיני האוכלין מעורבין יחד כל מין בחבירו ונתקן המין ע"י ברירת חבירו ממנו.

אבל אם מונח בקערה אחת שני מיני אוכלין מין אחד על מין שלמטה ממנו, ורוצה לסלק את המין שלמעלה כדי להגיע למין שלמטה ממנו, בזה לא שייך תיקון של ברירה שיהא נקרא מלאכה הצריכה לגופה, ואפי' איסור דרבנן ליכא בזה הואיל ולא חשיבא כלל מעורבים יחד.


ואם מ"מ נרצה לדחוק ולומר דכל שב' המינין אינם מסודרים כל אחד בפני עצמו חשיב נמי תערובת ושייך שם ברירה אף במין אחד על מין השני שלמטה הימנו, מ"מ אין להחמיר אלא באופן שבזמן שמסלק את המין העליון מהמין התחתון דעתו בברירה זו כדי להניח את העליון לאחר זמן, אבל אם אין דעתו כלל על מין העליון כי אם שרוצה להסירו כדי להגיע למין שלמטה הימנו זה לא הוי בכלל בורר כלל.


מיהו כל זה בשני מיני אוכלין, אבל בפסולת מתוך אוכל שהפסולת מונח למעלה ממין האוכל שלמטה הימנו, אסור להוציא את הפסולת כדי להגיע לאוכל שלמטה, כיון שבאמת מתייפה האוכל ע"י ברירתו, משא"כ בשני מיני אוכלין אין המין שלמטה מתיפה ע"י ברירת האוכל שלמעלה הימנו – כל זה למדנו מתוכן דברי הביאור הלכה הנ"ל.



יג. כתב המשנה ברורה סימן שי"ט סוף ס"ק ט"ו דאם תלויים כמה בגדים על הכותל [או מאחורי הדלת] ומחפש אחר בגדו שרוצה עכשיו ללבשו, ועי"ז מוכרח לסלק מתחילה כל שאר הבגדים לא הוי בכלל בורר, כפי הדין שביאר המ"ב בביאור הלכה הנ"ל כלפי מיני אוכלין המונחין בקערה יחד זה על זה, והמין שרוצה לאכול מונח למטה, ומסלק את כל אלו שמונחין למעלה כדי שיוכל להגיע להמין שלמטה וליטלו דלא הוה בכלל בורר.



יד. לסיכום: יש בעיה בעיקר הגדרת האיסור מן התורה ב"מלאכת בורר" מצד הדין הידוע שמלאכה שאינה צריכה לגופה פטור, לפיכך חילק בעל הישוע"י לדינא בין ברירה של פסולת מתוך אוכל דהוה מלאכת בורר מן התורה לבין ברירה בשני מיני אוכלין שאינו אלא מדרבנן.

אבל הביאור הלכה לא הסכים עמו בזה, וסובר דגם בשני מיני אוכלין המעורבין יש לנו את ההגדרה של ברירה האסורה מן התורה ואדרבה חשובה מלאכה שצריכה לגופה הואיל ומתייפה כל מין ע"י ברירת חבירו ממנו. מיהו מ"מ הבין הביאור הלכה ז"ל שבב' מיני אוכלין שאינן מעורבין ממש אלא מין האחד מונח על מין השני ודעתו רק להסיר את מין העליון כדי להגיע למין התחתון, בזה יהא קושי להגדיר את האיסור כמלאכה הצריכה לגופה, ואפי' מדרבנן יהא מותר, משא"כ במין פסולת המונח על מין האוכל אכתי באנו להגדרה שמתייפה האוכל שלמטה ע"י ברירת הפסולת, ושוב הוה מלאכה הצריכה לגופה וחייב.



טו. מסקנת הסוגיא בגמ' שבת ע"ד א' שהובאה לעיל עולה דאם יש לפנינו אוכל ופסולת המעורבין או שני מיני אוכלין המעורבין מתי מותר לברור? רק אם קיימים ג' תנאים:

א. אוכל מתוך פסולת.

ב. ביד.

ג. לאלתר.

אך אם חסר תנאי ראשון או שלישי, כלומר שבורר פסולת מתוך אוכל או שבורר לבו ביום ואפי' אוכל מתוך פסולת חייב חטאת.

אם חסר תנאי שני דהיינו שבורר בכלי ולא בידו, בקנון ותמחוי אסור מדרבנן, בנפה וכברה חייב חטאת.​

מתלמיד חכם אחד​