ועידת חובבי ציון - היסטורי

[תורת פיך]

ועידת פטרבורג קטוביץ [אודה למי שיסייע בפיענוח תמונות הרבנים]

הצג קובץ מצורף 1743

תמונה זו היא מועידת קטוביץ של חובבי ציון משנת תרמ"ד. עיקר המשתתפים היו עסקנים ציונים חילוניים כפי שאפשר לראות בתמונה, עם כמה מרבני המזרחי כמו ר' שמואל מוהליבר (רביעי משמאל).
הרביעי מימין הוא הגאון רבי דוד פרידמן הידוע כר' דוד קרלינר, גאון עולם, שעל ביאור השתתפותו בכנס זה כבר נשתברו כמה קולמוסים [יתכן שבהשפעת גיסו מיכל פינס].
וכה נאמר בויקיפדיה:
"למרות תמיכתו המוקדמת בתנועת חיבת ציון, נמנה הרב פרידמן עם המתנגדים החריפים לתנועה הציונית החילונית. בתר"ס (1900) התפרסם מכתבו כנגד התנועה בקונטרס "אור לישרים" שנכתב "נגד השיטה הציונית", וכלל התייחסות לתנועה החילונית ואגרות של רבנים בגנותה".

 

[ענוה גדולה מכולם]

תמונה זו היא מועידת קטוביץ של חובבי ציון משנת תרמ"ד. עיקר המשתתפים היו עסקנים ציונים חילוניים כפי שאפשר לראות בתמונה, עם כמה מרבני המזרחי כמו ר' שמואל מוהליבר (רביעי משמאל).

כמדומה שתנועת המזרחי הוקמה אחרי פטירתו של הרב מוהליבר.

הרביעי מימין הוא הגאון רבי דוד פרידמן הידוע כר' דוד קרלינר, גאון עולם, שעל ביאור השתתפותו בכנס זה כבר נשתברו כמה קולמוסים [יתכן שבהשפעת גיסו מיכל פינס].

היו עוד גדולי ישראל שתמכו בתנועת "חובבי ציון". היכן נכתב על כך? אבל תמוה לומר שגיסו י"מ פינס השפיע עליו בענין עקרוני.

 

[תורת פיך]

כמדומה שתנועת המזרחי הוקמה אחרי פטירתו של הרב מוהליבר.

אכן.
אולם תנועת המזרחי הוקמה על התשתית שהקים הרב מוהליבר.
"הרב מוהליבר יזם אספה מיוחדת שהתקיימה בעיר דרוזגניק בחודש אלול באותה שנה. באספה הוקם מרכז חדש, בראשות הרב מוהליבר, שתפקידו לעסוק בפעילות הסברה בקרב הציבור היהודי הרחב לשם הפצת רעיונות התנועה. מרכז זה נקרא "מרכז רוחני", ובקיצור מזרח"י, והוא קדם לתנועת המזרחי שהקים מאוחר יותר הרב ריינס".

 

[מתחילים מחדש]

תמונה זו היא מועידת קטוביץ של חובבי ציון משנת תרמ"ד. עיקר המשתתפים היו עסקנים ציונים חילוניים כפי שאפשר לראות בתמונה, עם כמה מרבני המזרחי כמו ר' שמואל מוהליבר (רביעי משמאל).
הרביעי מימין הוא הגאון רבי דוד פרידמן הידוע כר' דוד קרלינר, גאון עולם, שעל ביאור השתתפותו בכנס זה כבר נשתברו כמה קולמוסים [יתכן שבהשפעת גיסו מיכל פינס].
וכה נאמר בויקיפדיה:
"למרות תמיכתו המוקדמת בתנועת חיבת ציון, נמנה הרב פרידמן עם המתנגדים החריפים לתנועה הציונית החילונית. בתר"ס (1900) התפרסם מכתבו כנגד התנועה בקונטרס "אור לישרים" שנכתב "נגד השיטה הציונית", וכלל התייחסות לתנועה החילונית ואגרות של רבנים בגנותה".

הגאון רבי דוד קארלינער זצוק"ל היה מתנגד חריף ביותר לתנועת הציונות.
הצב"י קוק [בנו של הרב קוק] כתב בספרו, שאביו שלחו לשמוע את דעת גדולי ישראל אודות הציונות, ורק שני גדול ישראל התנגדו, הגאון ר' דוד קארלינער ורבי חיים בריסקער זצ"ל.
מה שכתב ששאר גדולי ישראל לא התנגדו, כמובן אינו נכון, וכידוע לכל, אך גם הוא הודה על שניהם שהתנגדו בחריפות לציונות.