- הודעות
- 453
- תודות
- 1,176
- נקודות
- 207
- פותח האשכול
- #21
אם הולך אין לו אפשרות לדעת אם עבר את העבירה או שמת
ויש כאן גלגל החוזר שאם הדין לעשות את העבירה אז הוא יודע וממילא צריך להרג ואם הדין להרג אז כבר יכול לעשות העבירה וחוזר חלילה
-
עקב המצב המתוח והסכנה המרחפת -היל"ת- על יושבי ציון, נרבה בתפילה ובחיזוק. לקריאת תהילים משותפת ומידע מתעדכן מבית גדו"י - לחצו כאן
נוסף ללוח שנה: 05-14-25
ויש כאן גלגל החוזר שאם הדין לעשות את העבירה אז הוא יודע וממילא צריך להרג ואם הדין להרג אז כבר יכול לעשות העבירה וחוזר חלילה
אבל אם הוא הולך, הוא אינו יודע אם חבירו מוסר את הנפש בגלל הש"ך, או שחושב שאין עשרה ולכן מותר לו לעבור.
וממילא שוב אין כאן ידיעה.
מקור דברי הש''ך ושאר הקדמונים שנקטו כן דחשיב פרהסיא הוא מהמבו' בגמ' דאסתר פרהסיא הוי אף דהרי לא ידעו אלא שאהבה המלך מכל הנשים וישם כתר מלכות בראשה כו' ותול''מ
והרי גם בזה הרי אולי מסרה נפשה למיתה בעודה בתוך ביתו וכיו''ב
ועל כרחך חדא מתרתי או דנימא דבצרוף הידיעה דאח''כ חשיב פרהסיא [ויל''ד בזה בכמה אנפי כמש''ל]
או דנימא דכל שידוע הענין חשיב פרהסיא
והרי גם בזה הרי אולי מסרה נפשה למיתה בעודה בתוך ביתו וכיו''ב
ועל כרחך חדא מתרתי או דנימא דבצרוף הידיעה דאח''כ חשיב פרהסיא [ויל''ד בזה בכמה אנפי כמש''ל]
או דנימא דכל שידוע הענין חשיב פרהסיא
- הודעות
- 453
- תודות
- 1,176
- נקודות
- 207
- פותח האשכול
- #26
עצם הידיעה של י' מישראל על שכופים אותו לעבור עבירה מחייבת קידוש ד'?
או מה שלא מוכן לעבור עבירה בידיעת י' מישראל הוא הקידוש ד'?
נראה דאתה אוחז כהצד הראשון, וע"כ ס"ל דס"ס יש כאן ידיעה על כפיה,
אולם אי נימא כהצד השני, א"כ לא יתכן כאן כל ידיעה על אדם שעבר עבירה, וממילא אין מחייב של קידוש ד', ואז חל הגלגל, דאי לבסוף אין מחייב של קידוש ד', א"כ יש כאן ידיעה שעובר עבירה, וחייב למסור נפשו, וכו'.
- הודעות
- 1,999
- תודות
- 5,077
- נקודות
- 305
היש ספק בדבר?
- הודעות
- 2,411
- תודות
- 5,107
- נקודות
- 517
כידוע הגאון שאל את הקדוש אברהם בן אברהם אם רצונו שיצילנו ואמר שלא
אלא דאולי יש לחלק דשם רצה להציל בדרך סגולית ואולי בזה אין חיוב, וצ''ע
מוכח שהגאון אחז שזה לא חיוב להציל.
- הודעות
- 2,411
- תודות
- 5,107
- נקודות
- 517
חידדתי את הנקודה.
אך כפי שכ' סברא נכונה
- הודעות
- 2,411
- תודות
- 5,107
- נקודות
- 517
אני איני מבין כ''כ חילוק זה, אלא דכן שמעתי פעם
הרי רבים מן הראשונים סוברים [ואולי אף כן הוא להל'] דמותר הוא למסור נפשו אף על שאר מצות, א''כ ודאי אין חיוב לברוח מזה [ואפ' דבזה כו''ע מודו].
וא''כ אמאי פשיטא ליה כו''ה למר שיש חיוב להצילו מזה?
- הודעות
- 2,411
- תודות
- 5,107
- נקודות
- 517
הא פשיטא דחלוק חובת עצמו מחובת יהודי אחר להצילו
אכן פשיטא דהוא יכול למסור עצמו, אבל אחר ודאי אין יכול 'להכריחו' למסור עצמו
אך יש כאן נקודה עיונית, אם רשאי למסור עצמו אף על שאר מצוות שמעינן דלא דנין את המוסר עצמו על קידוש השם כדבר שנוצר מכורח של מציאות מסוימת [אף כי השתא הוי מצוה]
אלא אדרבה זו מציאות רצויה, ועל כן יל''ד אם 'חובת' אדם אחר להצילו מזה, שהרי אין כאן איבוד נפש מישראל לריק, אלא אדרבה מציאות אהובה לפניו ית' .
[ולענ''ד כל מה שיל''ד כאן להיפך רק משום לתא דחבירו, דאם אין חבירו רוצה הרי יש לשקוד על טובתו להצילו, ונ''מ דאין לחלל ע''ז שבת, ודו''ק].
- הודעות
- 2,411
- תודות
- 5,107
- נקודות
- 517
ילה''ס אם המציאות אהובה גם כשאין היהודי רוצה למסור נפש
ולגופו של עניין, אפי' אם המציאות אהובה, לכאו' ברור שאין בזה כדי למנוע מלהציל נפש ישראל שמציאותה יותר אהובה, אלא דלאדם עצמו הותר למסור נפשו כדי לא לעבור עבירה
נראה מדבריו דלהנך שיטות אי''ז אלא 'היתר' בדיעבד
האם לא יברך את הברכה כה''ג?
ולא ידעתי מניין למני''ר דבר זה, בפשוטו מצות קידוש השם ומעלתה מתקיימים שפיר אף בשאר מצוות [להנך שיטות] אלא דלא חייבתו תורה משום לתא דידיה למסור נפשו על זה [וכעין עניין יותר מחומש מנכסיו במ''ע אלא דכאן הגבול הוא נפשו].
- הודעות
- 453
- תודות
- 1,176
- נקודות
- 207
- פותח האשכול
- #39
מה ההבדל בין שהעשירי הולך משם ועי"ז מצילו שמצווה [וחי בהם] לעבור את העבירה ולא להירג
לבין אם מצילו ע"י שם או דרך אחרת ...
- הודעות
- 2,411
- תודות
- 5,107
- נקודות
- 517
דע''י פעולה גשמית זה דבר שהתורה חייבה כדי להציל, בין באופן ישיר ובין באופן עקיף,
אבל על פעולה רוחנית לא בהכרח שנצטוינו, אלא דאם לא מדובר באופן כזה ברור שצריך לעשות הכל שכן יש פה איבוד נפש, משא''כ מקרה דידן
חברים מקוונים לאחרונה
- מידה טובה
- אורח
- שמעון הגלילי
- יש מאין
- איש יהודי
- ללמוד התורה
- י"ג מידות
- בן צבי
- החושב
- הייליג
- אמרי שפר
- יואל שילה
- דוד המלך
- שלמה ו.
- צדיק
- מביט
- צריך ביאור
- MMH
- קוצר ברינה
- מגנא ומצלא
- עול תורה
- מה ידידות
- אסקופה הנדרסת לרגלי גדו"י
- קרנש
- הצעיר שבחבורה
- כתר
- בן תורה
- דרשני
- לב טוב
- הכהן הגדול
- עוזי ומגני
- היושב בישיבה
- הרב מרודוש
- זוטא
