ברכות - "ובאו בניו מבית המשתה" - איך יכול להיות ששכחו לקרות קרי"ש? | פורום אוצר התורה ברכות - "ובאו בניו מבית המשתה" - איך יכול להיות ששכחו לקרות קרי"ש? | פורום אוצר התורה

ברכות "ובאו בניו מבית המשתה" - איך יכול להיות ששכחו לקרות קרי"ש?

מתחילים מחדש

משתמש מוביל
הודעות
648
תודות
1,414
נקודות
116
המשנה הראשונה בש"ס:
מַעֲשֶׂה שֶׁבָּאוּ בָנָיו מִבֵּית הַמִּשְׁתֶּה.
אָמְרוּ לוֹ: לֹא קָרִינוּ אֶת שְׁמַע.אָמַר לָהֶם: אִם לֹא עָלָה עַמּוּד הַשַּׁחַר – חַיָּבִין אַתֶּם לִקְרוֹת.

ויש להקשות, איך יכול להיות שבניו הקדושים של רבן גמליאל יפשעו ח"ו יזלזלו במצוות קרי"ש. ולשם המחשה האם מישהו יכול לדמות א' מגדולי הדור האחרון שישכח לקרות קרי"ש.
ועוד, דלא מבואר בגמ' שם, דהיה ענין של חטא.
 
א. שמחת חתונה פעם לא היתה כמו היום.
ב. קריאת שמע פעם לא היתה כמו היום [היום חתן לא פטור].
ג. פעם גם השמחים עם החתן היו פטורים מקריאת שמע על פי דין ממש.
ד. האם ראית פעם את אחד מגדולי האחרון הולך לאולם ובונה ומסדר את מקום החופה עי' ברכות ט''ז א'
ה' ואיתא בכתובות י''ז א' אמרו עליו על רבי יהודה בר אילעאי, שהיה נוטל בד של הדס ומרקד לפני הכלה, ואומר: כלה נאה וחסודה. רב שמואל בר רב יצחק מרקד אתלת, א"ר זירא: קא מכסיף לן סבא! כי נח נפשיה, איפסיק עמודא דנורא בין דידיה לכולי עלמא; וגמירי, דלא אפסיק עמודא דנורא אלא אי לחד בדרא אי לתרי בדרא. א"ר זירא: אהנייה ליה שוטיתיה לסבא, ואמרי לה: שטותיה לסבא, ואמרי לה: שיטתיה לסבא. רב אחא מרכיב לה אכתפיה ומרקד, אמרי ליה רבנן: אנן מהו למיעבד הכי? אמר להו: אי דמיין עלייכו ככשורא - לחיי, ואי לא - לא.

בקיצור אנחנו לא שם
אין לנו אפילו תחילת הבנה מה היה שם זה
אצלנו מה שהיה שם זה כמו סודות התורה למעלה מן המושגים שלנו
 
א. שמחת חתונה פעם לא היתה כמו היום.
ב. קריאת שמע פעם לא היתה כמו היום [היום חתן לא פטור].
ג. פעם גם השמחים עם החתן היו פטורים מקריאת שמע על פי דין ממש.
ד. האם ראית פעם את אחד מגדולי האחרון הולך לאולם ובונה ומסדר את מקום החופה עי' ברכות ט''ז א'
ה' ואיתא בכתובות י''ז א' אמרו עליו על רבי יהודה בר אילעאי, שהיה נוטל בד של הדס ומרקד לפני הכלה, ואומר: כלה נאה וחסודה. רב שמואל בר רב יצחק מרקד אתלת, א"ר זירא: קא מכסיף לן סבא! כי נח נפשיה, איפסיק עמודא דנורא בין דידיה לכולי עלמא; וגמירי, דלא אפסיק עמודא דנורא אלא אי לחד בדרא אי לתרי בדרא. א"ר זירא: אהנייה ליה שוטיתיה לסבא, ואמרי לה: שטותיה לסבא, ואמרי לה: שיטתיה לסבא. רב אחא מרכיב לה אכתפיה ומרקד, אמרי ליה רבנן: אנן מהו למיעבד הכי? אמר להו: אי דמיין עלייכו ככשורא - לחיי, ואי לא - לא.

בקיצור אנחנו לא שם
אין לנו אפילו תחילת הבנה מה היה שם זה
אצלנו מה שהיה שם זה כמו סודות התורה למעלה מן המושגים שלנו
חוץ מאות ג' לא תירצת כלום, רק "שאין לנו מושג מה הלך שם".
ומה שכתבת באות ג' שנפטרו מדין עוסק במצוה, צ"ע דדוקא חתן פטור מקריאת שמע אבל שאר בני חופה חייבין, כדאמרינן בסוכה דף כה, ואולי לדעת רש"י שם להלכה יש לפטור משום עוסק במצוה, ומ"מ אכתי תקשי לר' שילא.
ומה שכתבת שיש חילוק בין פעם להיום אינו נכון כלל, ואין מקור לחילוק זה.
 
ומ"מ אכתי תקשי לר' שילא
אין הבדל בין ר' שילא לת"ק לגבי עוסק במצוה, כמ"ש רש"י דלית להו העוסק במצוה פטור (כך הבינו רוב המפרשים בדברי רש"י)
 
אין הבדל בין ר' שילא לת"ק לגבי עוסק במצוה, כמ"ש רש"י דלית להו העוסק במצוה פטור (כך הבינו רוב המפרשים בדברי רש"י)
אבל אפשר להוציא מהסוגיא שם, דלהלכה כל בני החופה פטורים, דקי"ל עוסק במצוה פטור מן המצוה.
ומ"מ תיקשי המשנה בריש ברכות לר' שילא.
 
אגב
הגמ' בקידושין דף לב ע"ב
גבי משתה דרב"ג קשור או לא?
כלומר זה אותו משתה?
במשנה בברכות משמע שר"ג עצמו לא היה נוכח בבית המשתה
 
חזור
חלק עליון