התפילה והברכות בימי בית ראשון

[הצעיר שבחבורה]

תשובות הגאונים - הרכבי סימן רנח

ושש' הא דאמ' ר' חייא בר אבא אמ' ר' יוחנן אנשי כנסת הגדולה תיקנו להן לישראל ברכות ותפלות. מקמי הכין בבית ראשון היכי הוו עבדי ומאי הויא צלותיהו. כך שמענו שלא היה להן בתפלה בבית ראשון אלא ברכות אבות וגבורות וקד' השם והן שלש ראשונות ועבדה וברכת כהנים לבסוף אחר שמברכין על המאורות וקוראין עשרת הדברים (וקורין עשרת הדברים) וקורין שמע והיה אם שמוע ומזכירין יציאת מצרים בפרשת ויאמר ומברכין אחת לאחריה על גאולת ישראל באמת ויציב. ושאר ברכות שלתפלות בבית שני תקנום הנביאים ואנשי כנסת הגדולה. וכך היה מנהג מקדש גם בבית שני דתנן אמ' להן הממונה ברכו ברכה אחת והן ברכו וקראו עשרת הדברים שמע והיה אם שמע ויאמר וברכו שלש ברכות ואמת ויציב ועבדה וברכת (השם) כהנים:​

 

[הצעיר שבחבורה]

והעירני ידידי הרב... שליט"א

שים לב שבפשטות מדובר גם על ברכות הנהנין

והשבתי לו

לכאו' הכוונה לברכות שבתפילה, לא?

 

[הצעיר שבחבורה]

והשיב לי מדברי הגמ', ואשר כ' הרא"ה

חידושי הרא"ה מסכת ברכות פרק ה - אין עומדין
אמר ר' חייא בר אבא אנשי כנסת הגדולה תקנו להם לישראל ברכות ותפלות קדושות והבדלות. פי' רובן, דודאי מקצתן הוו מקמיהו, דהואי ברכת המזון, והוו אחריני, דאפשר דהוו דקרית שמע ועבודה והודאה וברכת כהנים כדאמרי' לעיל בגמ' בפרקא קמא אמר להם הממונה ברכו ברכה אחת והן ברכו והיו אומרין עבודה והודאה וברכת כהנים. וברכת המלך שהיה מברך בפרשת הקהל כולן ואחרות אפשר שהיו תחלה, אבל מכל מקום רובן של הברכות כלן אנשי כנסת הגדולה תקנום.

 

[הצעיר שבחבורה]

ועוד, הביא מספר בן יהוידע

ברכות לה.
שם כל הנהנה מעולם הזה כאלו מעל. מקשים והלא הברכות תיקנום אנשי כנסת הגדולה, ואיך יתכן דורות הקודם מעלו חס וחלילה, ותירץ הגאון חיד"א ז"ל כי דורות הקודם היו עושין כונות באכילתם, והיו מספקין לתקן המאכל יותר ממה שאנחנו עושין על ידי הברכה עד כאן דבריו, ואנא עבדא אוסיף על דבריו, כי הכונות היו דוקא אצל החכמים יודעי בינה, אבל המון העם ודאי לא היה להם ידיעה בכונות, מיהו אותו זמן היתה הקליפה תקיפה ביותר, ואם היו המון העם מברכים לא היה נעשה תועלת לתקן המאכל בברכה דילהון, אך בזמן אנשי כנסת הגדולה נחלשה הקליפה, ובפרט שבטלו יצר הרע דעבודה זרה שהוא ראש הפעור, לכך תיקנו אנשי כנסת הגדולה הברכות, מפני שעתה יש תועלת על ידי הברכה לתקן ולברר, ולכן אם לא יברך מעל אפילו הוא מהמון העם, והנה לפי דעת הרב ז"ל שבדורות הקודם היה כח בכונות שעושים לתקן ולברר יותר ממה שאנחנו עושין בברכות, ולכן לא הוה אצטריך להו לברך, הנה בזה נראה לי בס"ד רמז הכתוב [משחי ט"ז כ"ג] לב חכם ישכיל פיהו ועל שפתיו יוסיף לקח, כלומר לב חכם שיודע לכוין, ישכיל פיהו, שתועיל לו הכונה בלב כאלו בירך בפיו, אך עם כל זה ועל שפתיו אם יברך גם כן, אז יוסיף לקח, ולזה אמר [שם י' ח'] חכם לב יקח מצות, כלומר בכונה שבלב בלבד יקח מצות, שיש תועלת בכונת הלב שלו יותר ממעשה של אחרים:​

והיינו טעמא דלא הוי גזל.

 

[מתחילים מחדש]

להעיר מדברי הרמב"ם [מובא בחז"ל?] שאברהם אבינו היה אומר לאחר שהאכיל האורחים שעברכו להשי"ת.

 

[הצעיר שבחבורה]

להעיר מדברי הרמב"ם [מובא בחז"ל?] שאברהם אבינו היה אומר לאחר שהאכיל האורחים שעברכו להשי"ת.

אך לא במטבע הברכות, מן הסתם.

 

[מתחילים מחדש]

אך לא במטבע הברכות, מן הסתם.

אכן. אני מתייחס לענין שכל הנהנה מן העולם הזה בלא ברכה וכו', ומה עשו בדורות קודמים, וכשאלה שהובאה לעיל, ואני אני מתרץ ומציין לד' הרמב"ם.

 

[הצעיר שבחבורה]

אכן. אני מתייחס לענין שכל הנהנה מן העולם הזה בלא ברכה וכו', ומה עשו בדורות קודמים, וכשאלה שהובאה לעיל, ואני אני מתרץ ומציין לד' הרמב"ם.

ברכת המזון, אינו מדין כל הנהנה בעולם הזה בלא ברכה.

 

[מתחילים מחדש]

ברכת המזון, אינו מדין כל הנהנה בעולם הזה בלא ברכה.

אכן.
אני מתייחס לשאלת הבן יהוידע "ואיך יתכן דורות הקודם מעלו חס וחלילה", ועל זה השבתי בדברי הרמב"ם

 

[הצעיר שבחבורה]

אכן.
אני מתייחס לשאלת הבן יהוידע "ואיך יתכן דורות הקודם מעלו חס וחלילה", ועל זה השבתי בדברי הרמב"ם

איך הרמב"ם שעוסק בברכה שלאחר האכילה, מיישב את השאלה?

 

[מתחילים מחדש]

איך הרמב"ם שעוסק בברכה שלאחר האכילה, מיישב את השאלה?

מה הכוונה?

 

[הצעיר שבחבורה]

מה הכוונה?

המעילה אי משום אי הברכה שלפניה, והברכה שלאחריה אינה מונעת את המעילה.

להעיר מדברי הרמב"ם [מובא בחז"ל?] שאברהם אבינו היה אומר לאחר שהאכיל האורחים שעברכו להשי"ת.

הרי אכתי יש כאן חשש מעילה.

 

[מתחילים מחדש]

המעילה אי משום אי הברכה שלפניה, והברכה שלאחריה אינה מונעת את המעילה.

הרי אכתי יש כאן חשש מעילה.

אולי אם כוונתו לברך אחר האכילה, אינו מועל [עכ"פ לפני תקנת חכמים לברך לפני האכילה]