שיר לשון וכתב

[נתאי הארבלי]

עלי יניח צדיק ראשו
לשון היתה כמשל לאחותה בת הקולמוס עת יד סופר היתה באמצע
שפתיים פסקו מלהביע יען דיו דם העט עטה שמלתם
אבל כיסה פניהם כי איה מקומם ישכנו בו
ורוח באה מן המדבר רק שפתיה נעות קולה לא תשמיע
רב לכם שבת בהר הזה אם יש את נפשכם עלו זאת עם אחיכם
והם יהיו לכם לפה ואתם היו להם ללב
מר חדא ומר חדא ומינה ומינה תסתיים שמעתתא כיומא דאיסתנא

 

[שלמה ו.]

עלי יניח צדיק ראשו
לשון היתה כמשל לאחותה בת הקולמוס עת יד סופר היתה באמצע
שפתיים פסקו מלהביע יען דיו דם העט עטה שמלתם
אבל כיסה פניהם כי איה מקומם ישכנו בו
ורוח באה מן המדבר רק שפתיה נעות קולה לא תשמיע
רב לכם שבת בהר הזה אם יש את נפשכם עלו זאת עם אחיכם
והם יהיו לכם לפה ואתם היו להם ללב
מר חדא ומר חדא ומינה ומינה תסתיים שמעתתא כיומא דאיסתנא

אפשר לצרף פירוש שוטנשטיין?

 

[שמעון הגלילי]

עלי יניח צדיק ראשו
לשון היתה כמשל לאחותה בת הקולמוס עת יד סופר היתה באמצע
שפתיים פסקו מלהביע יען דיו דם העט עטה שמלתם
אבל כיסה פניהם כי איה מקומם ישכנו בו
ורוח באה מן המדבר רק שפתיה נעות קולה לא תשמיע
רב לכם שבת בהר הזה אם יש את נפשכם עלו זאת עם אחיכם
והם יהיו לכם לפה ואתם היו להם ללב
מר חדא ומר חדא ומינה ומינה תסתיים שמעתתא כיומא דאיסתנא

אפשר לצרף פירוש שוטנשטיין?

מה שאני הבנתי:
הכותב בא לתאר את הפסק השימוש בדיבור בעקבות כתיבה טובה,
ומציע שימוש בשני הכשרונות יחד.
~~~
גם אני אשמח לשמוע פירוש מורפולוגי על ההקשרים בין המשפטים והמילים
(כגון 'בת' 'שמלתם' 'ורוח באה')