חגיגה - הערות וחידושים במסכת חגיגה | פורום אוצר התורה חגיגה - הערות וחידושים במסכת חגיגה | פורום אוצר התורה

חגיגה הערות וחידושים במסכת חגיגה

ח

חידושא

משתמש רשום
הודעות
45
תודות
141
נקודות
30
בעה"י באשכול זה נציג הערות, השוואות, ציונים, חידושים ופירושים שנתחדשו בבתי המדרשות השונים במסכת חגיגה, גם אני אעלה בס"ד ממה שנתחדש לי במס' זו, ונקווה שהחברים היקרים שליט"א יכנסו לבית מדרשנו זה וישאו ויתנו בדברים כדת של תורה ע"מ להוסיף עיון ולהעמיק חקר ביתר שאת ועז בתורתנו הק'.
 
ג' א' אפתח במליצה שאמרתי פעם בלמדי מס' זו בהא דאמרו בגמ' גבי חרש שאינו שומע- "דכיון דלא שמע לא גמר", ע"ד מה שאמרו
פ"ה דאבות דא' מקנייני תורה הוא "שמיעת האזן", ופירושו הוא שיהי' מאזין ומקשיב היטב למה שאומרים בכדי שיבין היטב, ובל' הש"ס
"כיון דלא שמע לא גמר"... מי שאינו "שומע" [=מקשיב. כמו "וישמעו אחיו", וכיו"ב] ואינו מטה אזנו היטב להתבונן במה שאומרים, אזי
"לא גמר"... אין מספיקין בידו ללמוד ולהבין, כיון שאינו נותן לב לזה, שהרי איננו "מאזין" כראוי...
 
 
רב יוסף כי מטי להאי קרא בכי ויש נספה בלא משפט (משלי יג כג) [יש כלה ואין עון בידו ולא היה משפט לספות]. ומי איכא דאזיל בלא זמניה, אין, כי הא דרב ביבי בר אביי הוה שכיח גביה מלאך המות, אמר ליה לשלוחיה זיל אייתי לי מרים מגדלא שיער נשייא, אזל אייתי ליה מרים מגדלא דרדקי וכו'. (חגיגה ד: וברש"י)

וברבינו חננאל: מעשה דמרים מגדלא נשיא ומרים מגדלא דרדקי דאתחלף לשליחא ואייתי מגדלא שער נשיא. ויש מי שאומר כענין חלום ראה דברים הללו, ולא עוד אלא רב ביבי בר אביי היה מתעסק בראיית השדים (ברכות ו.), לפיכך יש לומר כדרך הזה ראה, ואין סומכין עליו, ופתרון נספה בלא וגו' כגון שהרג חבירו.

והנה מהרח"ו ז"ל (עץ הדעת טוב עמוד ר"א אות תל"ד) כותב: וזה אצלי פירוש כַּצֹּאן וכו' [לִשְׁאוֹל שַׁתּוּ מָוֶת יִרְעֵם וַיִּרְדּוּ בָם יְשָׁרִים לַבֹּקֶר (מט, טו)] ירצה, כי כמו שהצאן נשחט במקרה כקטון כגדול בלי זמן קבוע, כן לִשְׁאוֹל שַׁתּוּ בני אדם, והשנים הנכרתות מהם - מָוֶת - הוא מלאך המות - יִרְעֵם עמו כנזכר, ואותם השנים שולטין ורודין בהם היְשָׁרִים, הם המעבירים על מדותיהן ואינן נוטין ימין ושמאל להפרע ממכעיסיהן, ועל ידי כך נשלם זמנם וכו' נחזור לענין, כי זה שנאמר רדו בם ישרים לבקר עד זמן התחיה, שנאמר בהם ורבים וכו' אלה לחיי עולם, אך הרשעים הנ"ל כצאן לשאול וכו'.

משמע מדבריו שאינו סובר כרש"י שנספה בלא עון, אלא כרבינו חננאל, ואתי שפיר לפי גירסת רבינו חננאל דאתחלף לשליחא ואייתי מגדלא שער נשיא, לפי שהיא היתה אמו של יש"ו כמובא בתוס' (ד"ה הוה שכיח).​
 
כ"ו ב' הא דפריך בגמ' שאני עצ"ש כו' הניחא לר"ל כו', תימא, דהא לכאו' משמע דלר"ל פריך,
דאפי' תימא דעשוי הי' השלחן לנחת, ולא היו מגביהין אותו ברגלים, מ"מ ליטמא משום ציפוי דידי' ולהוי
ככלי מתכות דאפי' עשויין לנחת מק"ט, וא"כ מאי קאמר השתא בשלמא לר"ל כו', הא לר"ל גופי'
פרכי' דאפי' עשוי לנחת ליטמא משום ציפויו דמשווי לי כלי מתכת, וצע"ג [תשפ"ב]
 
נערך לאחרונה:
געגועים אמר:
אין חולק שהשלחן היה מיטלטל להראות לעולי רגלים א"כ הקושיא הוא לאו דוקא לר"ל
לחץ כדי להרחיב...
שוב פשפשתי בחידושיי ומצאתי שם כדברי כב'. ונזדמנו בזה לפונדק א' ב"ה
ואמנם קצת קשה לי, דהא ר"ל אמר כן לפרש הא דכתיב הטהור אע"ג דלכאו' עשוי לנחת,
וע"ז אמר דבריו, ומבו' דמכח הך קרא נפקא לי' דרשה זו, וא"כ דווקא עליו קשה כן,
דמשמע אם לא שהיו מגביהין אותו לא הי' נטמא, אבל שמא יש לפרש הקרא דכתיב "הטהור",
באופן אחר, וא"כ לא הכל למדו כן בפירוש הפס' אלא הי' קים להו הכי ממקו"א, ואולי פשיטא לגמ' דהכל
למדו ד"ז מהך קרא ולא ממקו"א, וצריך בירור, אבל מהגמרות שציינתי נראה קצת שעצם הדרשה מהפס' הי'
ידוע ומוסכם לכל ולא רק הא דהיו מגביהין השלחן וכו'
 
נערך לאחרונה:
עליך להתחבר או להירשם כדי להגיב כאן.
חזור
חלק עליון