מכות - הערות והארות במסכת מכות | פורום אוצר התורה מכות - הערות והארות במסכת מכות | פורום אוצר התורה

מכות הערות והארות במסכת מכות

דב״ש

משתמש רשום
הודעות
20
תודות
45
נקודות
13
מכות פרק א משנה א: מעידין אנו באיש פלוני שהוא חייב לחברו אלף זוז כו׳

משנה ב: מעידין אנו באיש פלוני שחייב לחברו מאתים זוז כו׳

יש לדקדק מדוע במשנה א׳ נקט אלף זוז ובמשנה ב׳ מאתים וצ״ב
 
מכות פרק א משנה א: מעידין אנו באיש פלוני שהוא חייב לחברו אלף זוז כו׳

משנה ב: מעידין אנו באיש פלוני שחייב לחברו מאתים זוז כו׳

יש לדקדק מדוע במשנה א׳ נקט אלף זוז ובמשנה ב׳ מאתים וצ״ב
שאלה מעולה.

הון עשיר בפירושו למשנה עומד בשאלתך.
וז"ל: אלף זוז. לא ידעתי אמאי לא קתני מאתים זוז, אם לא שנאמר שרצה לקצר בלשונו, וכה"ג י"ל במנין דעשר שנים. אבל עתה קשה אמאי האריך במשנה דלקמן, ואפשר דשלשים יום נקט לרמוז על המלוה לחבירו סתם שאינו רשאי לתובעו פחות משלשים יום (דף ג ב), ועשר שנים נקט לאשמועינן דהמלוה את חבירו על מנת שלא לתובעו עד אחר שביעית כגון לשמנה שנים, אין השביעית משמטתו הכי איתא בש"ס (שם), ולהיות דהיה צריך להזכיר שמנה שנים נקט עשר שהוא מנין מסויים, וגם קיצר בלשונו כמ"ש לעיל. ועל מנין המעות נמי נמצא ענין זה, כי נאמר דמטעם זה שהוצרך לומר ההמתנה של עשר שנים דלא שכיחי במעות מועטות, ריבה בהם ונקט אלף זוז דהוא מנין גדול ומסוים ולשון קצר, ומטעם זה במשנה דלקמן שלא הוצרך לזה, נקט המנין הראוי לכתובה שנזכרה לעיל שהם מאתים זוז:
 
בספר עיני כל חי עמ"ס מכות הביא מהחיד"א בשם זקן אחד מקובל ז"ל שאמר שמכות בגי' הרהורים בדיוק ולכן ראוי לבחורים ללמוד מכות ועי"ז מבטל הרהורים רעים כו' עיין שם.

ואמרתי להוסיף על דברי הזקן המקובל ז"ל דהנה האותיות הנסתרות ב"מכות" בגימטריא האותיות הנסתרות ב"תאוה" והכוונה כנ"ל שלימוד מסכת מכות מבטל תאות זנות, וחכ"א שליט"א הוסיף בזה שזנות הוא עבירה שאדם עושה "בסתר" ודו"ק
 
ב. לוקה את הארבעים - רש״י סופג את הארבעים

מדוע שינה מלשון המשנה והאם יש חילוק בין לוקה לסופג
 
ב. תנא התם קאי כל הזוממין מקדימין לאותה מיתה חוץ מזוממי בת כהן ובועלה שאין מקדימין לאותה מיתה אלא למיתה אחרת ויש עדים זוממין אחרים שאין עושין בהן דין הזמה כל עיקר אלא מלקות ארבעים כיצד מעידין אנו באיש פלוני שהוא בן גרושה או בן חלוצה אין אומרים יעשה זה בן גרושה או בן חלוצה תחתיו אלא לוקה את הארבעים

ויש לעיין בביאור כוונת הגמרא "כל עיקר"

ועיין רש"י בא"ד עוד יש זוממין אחרים שאין מקיימין בהן דין הזמה כלל עכ"ל ומבואר דליכא שום קיום הזמה

אולם צ"ע שרש"י בדף ב: כתב בא"ד וז"ל אם הזמה זו בת מלקות היא שאינו יכול לקיים בה דין הזמה גמורה כגון בעדי בן גרושה או גלות כו'

ומבואר שמקיים דין הזמה קצת.

ועיין תוספות ב. בד"ה מעידין וז"ל -וי"ל כיון דלוקין הוי כאשר זמם והוי שפיר אתה יכול להזימה.
 
ב: אלא מחוורתא כדשנין מעיקרא כו׳ אלא מחוורתא כדריש לקיש

צ״ע בשינוי הלשון. ואולי יש לומר דלעיל יש שאלה בגירסאות (ריב״ל, ר״ל) ועיין מסורת הש״ס שם ולכן לא קאמר כריב״ל אלא כדשנין מעיקרא דהיינו או ריב״ל או ר״ל אבל כאן שיש רק ריש לקיש שפיר קאמר הגמרא מחוורתא כדר״ל ודו״ק
 
ממ
כף
וו
תו

132 האותיות המובלעות

תו
אלף
וו
הא

133


פער של אחד
יתכן גם כך (כולם במילוי יודי"ן):

מ- מ
כ- ף
ו- יו
ת- יו

152


ת- יו
א- לף
ו- יו
ה- י

152
 
חזור
חלק עליון