אמור הסנדק אוחז את התינוק לכל ימי חייו (3 צופים)

[געגועים]

וּמִיּוֹם הַשְּׁמִינִי וָהָלְאָה יֵרָצֶה לְקָרְבַּן אִשֶּׁה

במדרש רבה (פרשה כז סי' י) דרשו השייכות בין אדם לבהמה ששניהם ביום השמיני.

ובש"ך על התורה (גימטריאות): ומיום השמיני והלאה ירצה רמז על אליהו שעומד על הנימול, והלאה עם חמש מלות עולה אליהו. עכ"ל.

אפשר להוסיף השמיני והלאה ירצה לקרבן אשה ר"ת אליהו, [ואולי לזה נתכוין הרב ז"ל, אלא שקיצר].

ואפשר לבאר על פי מעשה שסיפר הרה"ק ר' יוחנן מטאלנא זצוק"ל על זקינו הרה"ק ר' דוד מטאלנא זצוק"ל שפעם אחת נכנס אליו אדם רחב וגבוה מאוד, ואמר ר' דוד איני יודע כיצד הצלחתי להחזיקך בסנדקאות, וביאר שר' דוד מטאלנא לא אמר אף פעם בדיחות, שהרי כך העיד על עצמו, אלא שנתכוין שהסנדק אוחז את התינוק לכל ימי חייו.

ועפי"ז אפשר ומיום השמיני והלאה נרמז אליהו שעומד על הנימול כנ"ל, לרמז כי מאז והלאה אליהו עומד על הנימול לסייעו כל ימי חייו.

ואי' בשם השר שלום מבעלז זצוק"ל שאליהו נמצא גם בעת קריאת שם לבת, ואולי זה נרמז ירצה לקרבן אשה, שעומד גם בעת קריאת שם של אשה, ומאז והלאה אליהו עומד עליה לסייעה כל ימי חייה.​