סיפורי חיזוק המשכורת שהוקדמה

[מאן דהו]

היום יום רביעי כ"ט בתשרי. מדבר אברך מקריית ספר. מאז שהקמתי את ביתי בשעה טובה, ופתחתי חשבון בנק כדרכם של זוגות צעירים, הקפדתי שלא תהיה חריגה בחשבון. זאת, מתוך כוונה שלא להיכשל באיסורי ריבית חלילה וחס. אני יודע שיש היתרי עסקה וכל מיני דעות מקילות בעניין, אבל אני רציתי להדר. רציתי שיהיה גלאט לפי כל הפירושים, וברוך ה', הקב"ה עזר, ואכן בדפי הפירוט של חשבון הבנק, אף פעם לא מופיע בשורת הסיכום הסימן של המינוס.
כחלק מההתנהלות הזאת, איני משתמש בצ'קים, כי מי יערוב לי שמקבל הצ'ק יפקיד אותו בבנק רק בזמן שיש כסף בחשבון? איני רוצה להגיע למצב שמישהו יוציא צ'ק שיביא לחריגה, ולכן בכלל איני נותן צ'קים.
הכול טוב ויפה, כשאני חי לעצמי עם חשבונותיי. אבל, לא תמיד עומדת לי עקשנותי זו ביחס לאחרים. יום אחד גיליתי שאין ברירה, אני חייב לתת צ'קים:
יש לי בן נהדר שצריך ללמוד בקורס חיוני עבורו, ושם, בקורס, מקבלים את התשלום רק בצ'קים. בתחילת השנה הם דרשו שנים עשר צ'קים מראש, והבטיחו שיפקידו אותם רק בתאריכי הפירעון שרשומים עליהם. לא אהבתי את זה, אבל לא הייתה ברירה, ורשמתי את הצ'קים בתקווה שהם יעמדו במילתם. שמחתי לגלות שאכן, חודש אחר חודש הופקד הצ'ק בזמן שנקבע.
למחרת חג הסוכות אני מתקשר לחשבון הבנק. אין הפעם הזאת דומה לכל פעם שאני מתקשר לבנק: זהו טלפון שבו אני נפרד סופית מההווי הנפלא של המועד, שכן, במשך כל ימי חול המועד לא התקשרתי לבנק, ועתה, עם החזרה לשגרה, גם את זה צריך לעשות. לפי החישוב שלי, אני עומד לשמוע שחשבון הבנק עומד על קרוב לאפס; אולם, להפתעתי אני שומע שיש לי שם מאתיים שקלים. מאתיים?! איך זה יכול להיות?! איך זה קרה?! ואז אני מגלה פלא פלאים: התאריך של הצ'ק חל בחול המועד, וכיוון שכך, החליטו שם בקורס להפקיד אותו מאוחר יותר, מיד אחרי החג, בזמן שלא עלה בדעתי לבדוק מה קורה בבנק, כאשר בדרך הטבע לא אמור להיות כסף בחשבון. אולם בדיוק השנה, החליטו בהנהלת התלמוד תורה שבו אני מלמד, להפקיד לחשבוני 350 ש"ח לפני החג – חתיכה קטנה מתוך המשכורת. זה עשר שנים שאני מלמד בחיידר הזה, ומעולם לא הקדימו משכורות או חילקו אותן לכמה פעימות; והנה, בדיוק השנה, בדיוק כשצריך לצאת לי צ'ק, הכניסו לי כמה מאות שקלים!
ראיתי בזה שהקב"ה שמח במאמציי להישמר מכל אפשרות של ריבית, ועתה, כשלא היה בידי לעשות מאומה, מבלי שאדע על הזמן בו הצ'ק יוצא, הקב"ה סידר הכול. ועוד חיזוק נפלא קיבלתי, והוא, שלא צריך לדאוג. לא יודעים איך נסתדר, מאיפה נשיג, כיצד יתמלא? – נסמוך על ה', והוא כבר ישלח את מה שצריך ובזמן המדויק.