"המכלול" - האם הוא כתיבה ברוח חרדית?

[מתחילים מחדש]

ידוע לכל, את התיקון הגדול, שעשו אנשים יקרים, שסיננו את ערכי ויקפדיה מכל הכפירה והזוהמא, כדי שישמש כמקום לחרדים לדבר ה', לברר את מבוקשם.
אכן למעשה נראה, כי אף לאחר הסינון, עדיין רוח הדברים הוא לא ממש מתאים לכתחילה לחרדים לדבר ה', והוא רק ענין של בדיעבד.
באשכול זה נעמוד על הדברים, ונדון בהם בס"ד.

 

[נדיב לב]

המכלול מורכב מעשרות אלפי ערכים שיובאו מויקפדיות חילונית/גוייות.
הויקפדיים החרדים (מכלולאים..), עושים ככל יכולתם כדי לטהר את השרץ.
ובאותה נשימה, למרות הסינון שמנוהל ככל הנראה בצורה טובה, "החפצא" של אינצקלופדיה שכוללת מגוון עצום של מושגים, החל ממדע וכלה בתרבות, קשה עד בלתי אפשרי לסנן כל מילה, משפט, נתון, שיתאים אחת לאחת לאוזן החרדית. (כי בסוף שרץ נשאר שרץ. ויותר קל לתקן את העולם מאשר לתקן את הויקיפדיה..)
ועדיין יש בזה תועלת מרובה. ויבורכו כל העוסקים במלאכה.

נ.ב כמובן שפתיחת האשכול בפורמינו, זו דרך נוספת לשפר עד כמה שאפשר. ויישר כח לפותח האשכול.

 

[איך]

נראה לי ששניכם כתבתם את אותו דבר ממש ברור, זה משהו מאוד טוב ומעולה, אבל זה ממש לא מושלם. אכן, מעולה שפתחו אשכול, בפרט מי שיש לו נושאים ספציפיים - זה יכול לשפר מאוד.

 

[רבי]

המכלול הוא כמו אינטרנט.

מאגר מידע לכל דבר. וכן מובא בו כל מיני דברים שהרוח החרדית סולדת ממנו.

 

[אושר ומנוחה]

'המלולואים' כאנשים פרטיים יתכן והם מאד טובים וערכיים, אך למעשה, ההחלטות שמתקבלות שם יותר מעריכות ומפארות יח"צ, אנשי במה ותקשורת, מאשר תלמידי חכמים וצדיקים ואנשים ששמרו על גחלת היהדות. כך שגם המגזר הדתי-חרדי לא מיוצג שם נכון בעין תורנית.

 

[מתחילים מחדש]

​

​

יחסי חוץ​

שלמה יצר מערכות מסועפות של קשרי מסחר עם ארצות אחרות, בהן חלק מארצות מזרח אפריקה, אופיר, ממלכת שבא וצור (מלכים א פרקים ה ו-י). הוא כרת ברית עם מלך מצרים, ואף נשא את בתו לאישה, וכן עם חירם מלך צור.

שלמה ומלכת שבא​

סיפור מפורסם מספר על מפגשם של שלמה ושל מלכת שבא:

"וּמַלְכַּת שְׁבָא שֹׁמַעַת אֶת שֵׁמַע שְׁלֹמֹה לְשֵׁם ה', וַתָּבֹא לְנַסֹּתוֹ בְּחִידוֹת. וַתָּבֹא יְרוּשָׁלְַמָה בְּחַיִל כָּבֵד מְאֹד גְּמַלִּים נֹשְׂאִים בְּשָׂמִים וְזָהָב רַב מְאֹד וְאֶבֶן יְקָרָה וַתָּבֹא אֶל שְׁלֹמֹה וַתְּדַבֵּר אֵלָיו אֵת כָּל אֲשֶׁר הָיָה עִם לְבָבָהּ. וַיַּגֶּד לָהּ שְׁלֹמֹה אֶת כָּל דְּבָרֶיהָ, לֹא הָיָה דָּבָר נֶעְלָם מִן הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר לֹא הִגִּיד לָהּ. וַתֵּרֶא מַלְכַּת שְׁבָא אֵת כָּל חָכְמַת שְׁלֹמֹה וְהַבַּיִת אֲשֶׁר בָּנָה, וּמַאֲכַל שֻׁלְחָנוֹ וּמוֹשַׁב עֲבָדָיו וּמַעֲמַד מְשָׁרְתָיו וּמַלְבֻּשֵׁיהֶם וּמַשְׁקָיו וְעֹלָתוֹ אֲשֶׁר יַעֲלֶה בֵּית ה', וְלֹא הָיָה בָהּ עוֹד רוּחַ. וַתֹּאמֶר אֶל הַמֶּלֶךְ: אֱמֶת הָיָה הַדָּבָר אֲשֶׁר שָׁמַעְתִּי בְּאַרְצִי עַל דְּבָרֶיךָ וְעַל חָכְמָתֶךָ, וְלֹא הֶאֱמַנְתִּי לַדְּבָרִים עַד אֲשֶׁר בָּאתִי, וַתִּרְאֶינָה עֵינַי וְהִנֵּה לֹא הֻגַּד לִי הַחֵצִי. הוֹסַפְתָּ חָכְמָה וָטוֹב אֶל הַשְּׁמוּעָה אֲשֶׁר שָׁמָעְתִּי. אַשְׁרֵי אֲנָשֶׁיךָ אַשְׁרֵי עֲבָדֶיךָ אֵלֶּה הָעֹמְדִים לְפָנֶיךָ תָּמִיד הַשֹּׁמְעִים אֶת חָכְמָתֶךָ... וַתִּתֵּן לַמֶּלֶךְ מֵאָה וְעֶשְׂרִים כִּכַּר זָהָב וּבְשָׂמִים הַרְבֵּה מְאֹד וְאֶבֶן יְקָרָה לֹא בָא כַבֹּשֶׂם הַהוּא עוֹד לָרֹב אֲשֶׁר נָתְנָה מַלְכַּת שְׁבָא לַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה... וְהַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה נָתַן לְמַלְכַּת שְׁבָא אֶת כָּל חֶפְצָהּ אֲשֶׁר שָׁאָלָה מִלְּבַד אֲשֶׁר נָתַן לָהּ כְּיַד הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה וַתֵּפֶן וַתֵּלֶךְ לְאַרְצָהּ הִיא וַעֲבָדֶיהָ."
— – מלכים א', פרק י', א-יג

בשני חלקי<span title="מה הם שני החלקים?">[דרושה הבהרה]</span> אתיופיה נחשב שלמה כאבי האומה יחד עם מלכת שבא, ועד היום תרבותה של ארץ זו משופעת באזכורים של סיפור זה. יהודי אתיופיה (קהילת ביתא ישראל) אחזו במסורת זו, וכן במסורת שמשום כך הארץ כולה התנהלה על פי "דת ישראל" עד שהועברו לנצרות בזמנו של עזנה, קיסר אקסום במאה השניה לאלף החמישי.



זה קטע מהמכלול על שלמה המלך
זה נשמע כתיבה חרדית?

 

[איש יהודי]

​

​

יחסי חוץ​

שלמה יצר מערכות מסועפות של קשרי מסחר עם ארצות אחרות, בהן חלק מארצות מזרח אפריקה, אופיר, ממלכת שבא וצור (מלכים א פרקים ה ו-י). הוא כרת ברית עם מלך מצרים, ואף נשא את בתו לאישה, וכן עם חירם מלך צור.

שלמה ומלכת שבא​

סיפור מפורסם מספר על מפגשם של שלמה ושל מלכת שבא:


בשני חלקי<span title="מה הם שני החלקים?">[דרושה הבהרה]</span> אתיופיה נחשב שלמה כאבי האומה יחד עם מלכת שבא, ועד היום תרבותה של ארץ זו משופעת באזכורים של סיפור זה. יהודי אתיופיה (קהילת ביתא ישראל) אחזו במסורת זו, וכן במסורת שמשום כך הארץ כולה התנהלה על פי "דת ישראל" עד שהועברו לנצרות בזמנו של עזנה, קיסר אקסום במאה השניה לאלף החמישי.



זה קטע מהמכלול על שלמה המלך
זה נשמע כתיבה חרדית?

אשמח למיקוד מה הבעייתי הגדול פה.
שים לב, במכלול לא כותבים את הערכים מחדש אלא מה שבעייתי מורידים / מתאימים. ולכן גם אם מלכתחילה אחד מאיתנו לא היה מתנסח בכזו צורה עדיין הם לא ראו פה צרה גדולה ולא נגעו יותר מידי.

 

[אמת נהדרת]

אשמח למיקוד מה הבעייתי הגדול פה.
שים לב, במכלול לא כותבים את הערכים מחדש אלא מה שבעייתי מורידים / מתאימים. ולכן גם אם מלכתחילה אחד מאיתנו לא היה מתנסח בכזו צורה עדיין הם לא ראו פה צרה גדולה ולא נגעו יותר מידי.

כתוב שם שפורים הוא חיקוי של חג גויי.

 

[איך]

כתוב שם שפורים הוא חיקוי של חג גויי.

כתוב שם שפורים זה חיקוי??
אכן צריך לדעת שהמכלול זה העתק של ויקיפדיה, ומה שבעייתי לא נכתב ככה, אלא לא הוסר.

שים לב, במכלול לא כותבים את הערכים מחדש אלא מה שבעייתי מורידים / מתאימים. ולכן גם אם מלכתחילה אחד מאיתנו לא היה מתנסח בכזו צורה עדיין הם לא ראו פה צרה גדולה ולא נגעו יותר מידי.

 

[איש יהודי]

כתוב שם שפורים הוא חיקוי של חג גויי.

בקטע על שלמה? קראתי שבע פעמים ולא מצאתי
וגם בערך פורים לא מצאתי את מה שאמרת, מה שכן מוזכר שם בהקשר לחגים דומים אצל הגויים:
"כפי שהצביעו חוקרים, לחג הפורים היהודי קיימים חגי גויים של פסטיבלי שכרות והוללות הנחוגים בתקופה זו, של סוף החורף, הדומים בצורתם החיצונית לחג הפורים. בין החגים הפרסיים הנחגגים בתקופה זו של השנה נמנים חג הנורוז, בו מחלקים מתנות לאביונים, בוחרים מלכה ליום אחד ונוהגים ב"נהפוך הוא"; חג המגפוניה, בו חוגגים את הרג המַגִים על ידי דרייווש; חג מרדגיראן בו גם כן נוהגים ב"נהפוך הוא";[דרוש מקור] וחג נוסף המזכיר את פורים בשמו, הפרוורדיגאן (Farvardīgān)[12]."

 

[מתחילים מחדש]

אשמח למיקוד מה הבעייתי הגדול פה.
שים לב, במכלול לא כותבים את הערכים מחדש אלא מה שבעייתי מורידים / מתאימים. ולכן גם אם מלכתחילה אחד מאיתנו לא היה מתנסח בכזו צורה עדיין הם לא ראו פה צרה גדולה ולא נגעו יותר מידי.

אכן צריך לדעת שהמכלול זה העתק של ויקיפדיה, ומה שבעייתי לא נכתב ככה, אלא לא הוסר.

שוב, אף אחד לא בא בטענות.
אנחנו דנים אם זה כתיבה שמיועד לקורא חרדי. והתנסחות כזו, לא מיועד לחרדי כלל.
וריבוי ניסוחים כאלה, יש להם השפעה שלילית על רגשות החרדי לדבר ה', לאישים קדושים או דברים קדושים.

 

[שמעון הגלילי]

פתיחת האשכול בפורומינו, זו דרך נוספת לשפר עד כמה שאפשר.

רבותי, הנקודה היא שכל אחד מחו"ר ביהמ"ד יכול להירשם כמכלולאי, ולתקן את הדברים האלה.
(אני לא יודע איזה עריכות ימחקו, אבל מה שיהיה עם הסבר וברמה גבוהה, אין שום סיבה שזה יבוטל)

 

[מתחילים מחדש]

רבותי, הנקודה היא שכל אחד מחו"ר ביהמ"ד יכול להירשם כמכלולאי, ולתקן את הדברים האלה.
(אני לא יודע איזה עריכות ימחקו, אבל מה שיהיה עם הסבר וברמה גבוהה, אין שום סיבה שזה יבוטל)

לא בטוח.
יכולים לתקן דברים בעייתיים, לא ערכים שלמים שאין בהם משהו בעייתי, אבל זה היפך של רוח חרדית

 

[נדיב לב]

רבותי, הנקודה היא שכל אחד מחו"ר ביהמ"ד יכול להירשם כמכלולאי, ולתקן את הדברים האלה.

הנקודה היא שלא לכל אחד יש את הזמן לתקן את כל העולם. וגם לא כל אחד מתמצא בנבכי הוויקיפדיה המקוונת.
כך שלדעתי, הצעת פותח האשכול במקומה. ולכל הפחות לרוב הציבור שבוחר להקדיש את זמנו ברשת לטובת פורום תורני ולא בסינון ערכי חול.

 

[מתחילים מחדש]

לאחר כל מה שנתבאר לעיל - על קצה המזלג - אני רוצה להציע ב' נקודות.
א - מי שניצרך להשתמש בהמכלול, שיקרא בזה מתוך ידיעה ברורה כי הניסוח יכול להיות בעייתי, וממילא יזהר להבחין בזה, ולדחות מה שצריך לדחות.
ב - מי שאינו נצרך לזה, יראה למנוע את עצמו מזה, וכ"ש להרחיק ילדיו מקריאה בהם.